Deuteronomy

וענית ואמרת לפני ה' אלהיך וגו'. היא היא בחינת ההודאה על הטובה מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ארמי אובד אבי וגו', עד ויביאנו אל מקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת וגו'. כי זה הוא כל בחינת ההודאה. כשהאדם יוצא מן המיצר אל המרחב כהארבעה שצריכין להודות. כאשר הארכנו בזה על פסוק מצות ומרורים יאכלוהו. שצריכין לזכור את המרירות בעת ההודאה בכדי שתהיה ההודאה בשמחה ובטוב לבב ביותר ויותר. ואז על ידי זה כאשר נתיחד היחוד הקדוש השלם על ידי העלאת הבירורין וההודיה לאל הטוב והמיטיב. אז הנה ודאי,