Genesis

וישמע את דברי בני לבן לאמר וגו'. פירוש שבני לבן דיברו לאחרים לאמר פירוש שיאמר הדברים ליעקב שיגיע לאזניו מה שהם דוברים. וכיון שהיה רצונם בכך שיגיעו הדברים ליעקב לא היה בזה משום לישנא בישא כמו מילתא דמתאמרא באפא מריה וכמו מילתא דמתאמרא באפי תלתא שאין בהם משום לישנא בישא כמו שאמרו ז"ל (בבא בתרא ל"ט.), משום דבאופנים האלה ודאי יודע שיגיעו דבריו אל חבירו ולא נשמר מאתו, וכן כאן כיון שהיה כוונתם בכוון כדי שישמעם יעקב היה מותר לאומרם לו ועל כן גם הוא קיבל דבריהם.

לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. הראה הכתוב מפורש השקר שהיה בפיהם כי הן למעלה נכתב ויעקב היה רועה את צאן לבן הנותרות ופירוש הנותרות אלו החלושים והזקנים אשר היו שירים להעדר ולא אחד בהם כראוי כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"ג, ט') והם היו אומרים כי אדרבה שנשאר ליעקב כל עיקר העדר המשובח והיפה (ולאו דוקא כולו כי רובו ככולו) ולכן מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה כיון שכל כך היה בידו עשה כאשר רצה והכל של אבינו הוא ולא ברכת ה' בידו.

או יאמר מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה ל"ט, י"א) בפסוק (איוב א', י') מעשה ידיו ברכת, מעולם לא נטל אדם פרוטה מאיוב והוצרך ליטול ממנו פעם שניה. כי ברכת ה' היה שורה על כל אשר לו ובכל מקום שהיה שלו שם נתברך ונתברך. וכן אמרו בני לבן הארמי מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד, כי הברכה היא במעשה ידי אבינו ולכן נתברך גם הוא במה שלקח אשר לאבינו ולא ה' בירכו.