Genesis

ויאמר יעקב אל נא וגו' ולקחת מנחתי מידי וגו'. להבין תשובת יעקב לעשו בזה. נראה על דרך אומרם ז"ל (קידושין ז'.) נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת, ובאדם חשוב מקודשת משום דלקיחת אדם חשוב נחשב לנתינה. וכן הוא בשולחן ערוך אורח חיים (סימן רכ"ג סעיף ה') לענין ברכת הטוב והמיטיב שכשאחד מקבל מתנה מאחר צריך לברך הטוב והמיטיב שהוא טובה לו ולנותן עיין שם. ולזה כאשר אמר לו יש לי רב אחי כלומר ואיני צריך למתנותיך אמר לו אל נא פירוש לא כמו שאתה סובר שבשביל טובתך לבד אני שולח לך המתנה להנהותך במנחתי לא כן כי אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כלומר כי מנחתי הוא במה שאתה תקבל המנחה הרי נחשב לי לנתינת מתנה וצריך אתה לעשות דבר זה בשבילי ולא בשבילך.

גם יתבאר זה לאשר ביארנו למעלה כי באמת הכל של יעקב כי מה שקנה עבד וכו', לזה אמר ולקחת מנחתי פירוש אף שהוא מנחה שלי אף אחר הנתינה, מכל מקום ולקחת, על דרך (בראשית כ"ב, ל') כי את שבע כבשות תקח מידי שהקיחה מידי תהיה לעד ששלום בינינו.

גם יאמר ולקחת מנחתי וגו'. כי רש"י ז"ל כתב כאן מנחה זו הבאה לראיית פנים, ולפרקים אינה באה אלא לשאילת שלום וכל ברכה שהיא לראיית פנים כגון ויברך יעקב וכו' כולם לשון ברכת שלום הן וכו'. ולזה אמר לו יעקב כי לא כדעתך שאתה סובר שהבאתי לך מתנה למלאות חסרונך שאתה אומר יש לי רב כי רק ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני וגו' כלומר לפי שחביב וחשוב עלי ראיית פניך כראיית פני המלאך ועל כן הבאתי המנחה הזו שבאה לשאילת שלום בלבד ותרצני בראות פניך ולא להנהותך כמצטרך אליה. ועל כן,