Genesis

ויהי ביום השלישי וגו' ויהרגו כל זכר. כל ריבוי הוא לרבות אף הגרים שם ממדינות ואומות אחרים נהרגו עמהם, והנה לדעת הרב הקדוש בעל אור החיים שכתב בטעם הריגת כל אנשי שכם מפני שעמדו נגדם להציל את חמור ושכם בנו ודנו אותם בדין רודף ודאי גם האחרים בכלל זה להנקם מיד מבקשי נפשם. ואמנם לדעת הרמב"ם ז"ל (סוף פרק ט' מהלכות מלכים) שכתב בטעם חיוב מיתה לאנשי שכם מפני שלא הושיבו שופטים לדון את שכם בגזילת בת יעקב ובני נח נצטוו על הגזל ועל הדינין, הנה אין על הגרים שם במקרה מאומות אחרות דין מיתה בזה, כי איך יכול אחד הבא לגור לשפוט שפוט על נשיא הארץ בארץ לא לו, ומזה סיוע גם כן לדברי הרמב"ן ז"ל שלא רצה בטעם הזה ונתן טעם אחר בזה לפי שבלא זה מחויבי מיתה היו מפני שהיו עובדי עבודה זרה שבני נח מצווין עליו בראש וראשון. ולזה אומר הכתוב להלן,