Genesis

והנה אנחנו מאלמים וגו'. רש"י ז"ל פירש כתרגומו מאסרין איסרין וכו', ונראה ברמז החלום הזה כי נודע אשר זה כל עבודת האדם בעולם הזה לקשר וליחד המאורות אחת אל אחת לחבר את האהל וליחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים לגרום שפע וברכה רבה בכל העולמות על ידי היחוד והזיווג השלם הנעשה בין המאורות על ידי בחינת הצדיק יסוד עולם והוא המקים לבחינת המלכות שכינת עוזנו מעפרא וליחדה בבעלה בסוד דיוקנא קדישא דאדם העליון ואז היא נעשית גברת ממלכת להשפיע לכל העולמות, ומלכותה בכל משלה. מה שאין כן ח"ו בעת הגלות שקיבלה המלכות האי שפחה בישא בחינת הסטרא אחרא שנאמר עליה (משלי ל', כ"א-כ"ג) תחת שלוש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך וגו'. ושפחה כי תירש גברתה וגו' ועיקר הקמת בחינת מלכותא קדישא הוא על ידי צדיק דלתתא השומר בריתו ומייגע על זה יומם ולילה להתרחק מתאותו מכל וכל רק לגרום זיווג ויחוד העליון ושלא להוציאו ח"ו לבטלה להאי קליפה הנקראת שממה ובטלה מאין יושב ומאן דנטר דא, מלכותא אקדימת ליה כמבואר בזוה"ק (פרשה זו צ"ג:*אך לא מוזכר שם דוד.) שדוד בגין דנטר דא, אקדים ליה מלכותא כי הוא הממליך מלכים למעלה ומשם מגיע לראש צדיק דלתתא להיות מושל בארץ.

וזה אומרו והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה פירוש שאנחנו מקשרים קשרים ומיחדין יחודים וזיווגים בתוך השדה שדה חקל תפוחין, ואמנם כי קמה אלומתי וגם נצבה כי בחינת יוסף היה בחינת צדיק יסוד עולם כנודע שעל כן (בראשית מ"ט, כ"ג) ותשב באיתן קשתו, והוא המקים לכל בחינת הקשר והזיווג להעמיד המלכות על תלה להיותה עטרת תפארת ביד ה'. וכפל הדברים לומר קמה אלומתי וגם נצבה כי הנה סובר שהמלכות לא יעדי מניה לעלמין עבור בחינת ברית קיימא שהיה בו והוא המקים לבחינת המלכות וקמה אלומתי עתה וגם נצבה לעלמי עלמיא והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין וגו' כי כללות כל המאורות והבחינות באין לבחינת הצדיק יסוד עולם כנודע ומשם לשכינת עוזינו. ועל כן חרה אף השבטים עליו ונאמר,