Numbers

ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך וגו'. ולכאורה מלת אלך האחרון מיותר והיה די באומרו לא אלך כי אם אל ארצי וגו'. ואמנם כי הסביר לו דבר זה לומר, לא שח"ו מה שאין רצונו ללכת לנחלת ה' הוא בשביל תאוות עולם הזה כי יכאב לבבו על נכסיו המרובין אשר שם או אחר בני מדינתו. כי אם היה בשביל זה לא היה הולך לשם בשמחת לבבו. כי על כל פנים ודאי היה כואב לבבו גם כן על עזבו מראות גדולת בתו וחתנו מלך על ששים רבוא ישראל ונכדיו אשר שם. וגם ודאי שהיה כואב לבבו ביותר על עזבו קדושת הארץ ואשר בה. כי יתרו ידוע שכבר היה צדיק גמור והוסיף פרשה אחת בתורה והוסיפו לו אות משמו של הקב"ה כמאמר חז"ל (שמות רבה כ"ז, ח'). ועל כן אמר לו כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך כלומר אלך לשם בשמחה ובשירים בכל לבבי והוא בכדי ששם אוכל להשכיל בתורה ובדרכי ה' על אמיתיות הנכון שיהיה לרצון ולנחת רוח לפני מי שאמר והיה העולם. ועד כה הגדיל בלבו אהבת ה' לעזוב כל גדולתו שהיה לו במדבר ולעזוב מראות במלחמת ל"א מלכים ולהיות בארץ הקדושה הגם שודאי היה לבבו מתאוה וחומד מאוד לזה. מכל מקום כאשר התבונן שבארצו יוכל להשכיל יותר בעבודת שמו יתברך אמר לעזוב כל זה ולהלך לעבודתו יתברך. ועל זה השיבו משה ואמר לו,