Group None

כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלא הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש והנה יש להתבונן בפסוק זה כי האיך אפשר לפי פשוטו להבין זאת כי לפי מאמרי חז"ל במס' ברכות פרק הרואה שמשה רבינו ע"ה הכה בקרסולו והי' ל' אמו' עד קרסולו והאיך אפשר שיהי' ערשו רק תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה ולפי פרש"י ותרגום באמת עוג לא ידעינין אמתו ומידתו האיך הוא ועוד יש להבין הלשון של באמת איש הולך באמתו אך הענין הוא כך דאיתא בספר יצירה עשר ולא תשע ועשר ולא אחד עשר הנה מדריגות הקדושות נחלקות לעשרה וכדאיתא במשנה עשר קדושות הן ונחלקות ג"כ לארבע מדריגות כידוע מספרים קדושים ארבעה מיני מתכות ונמשלים בהם ארבעה מלכיות זהב וכסף ונחושת וברזל. והם סוד הארבעה מדריגות של הקדושה כדאיתא בספרים הקדושים וישראל נמשלו לעפר והנה עפר היא למטה מכולן שכל מיני מתכות באים ממנה וחוזרים אליו אבל לבסוף הוא מכלה את כל המתכות ועולה על כולן וכדאיתא המאמרם הכל הי' מן העפר והכל שב אל העפר אפילו גלגל חמה והכוונה על עפר עליונה שהיא הי"א והנה אצל הקדושה הכל הוא באחדות גמור כדאיתא כשלהבת הקשירה בגחלת וזה אין להבין בשכל אנושי כלל האיך וכיצד הוא שהם מיוחדים בתכלית היחוד אבל מ"מ אמת כך הוא שהם מיוחדים זה בזה עד אין סוף ב"ה וב"ש ביחוד גמור ומדריגה הקטנה מארבעה היא מיוחדת היחוד גמור ועולה למעלה למעלה עד א"ס ב"ה וב"ש והנה אצל כל אדם ואדם מישראל יש אלו ארבעה מסכים מה שראה יחזקאל הנביא עליו השלום רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה ומתוכה כעין החשמל הוא ניצוץ הקדוש שהוא חלק אלוקי ממעל ובאלו מסכים ארבעה נאחזים כל שרי אומות בהם להמשיך את איש הישראלי כל אחד מהם ממשיך אותו אל תאוה אחרת וענין אחר ולזה צריך האיש הישראלי להעביר מעליו את כל המסכים הנ"ל ולבוא לדביקות הגמור באין סוף ב"ה וב"ש ועי"כ נהרסים כל שרי אומות ממדריגתם ואינם מתיחדים אלא הם מתפרדין ונעשה על ידי איש הישראלי למעלה בקדושה יחוד גמור. והמדריגה התחתונה של המדריגות קדושות נתעלה ביחוד גמור למעלה למעלה עד אין סוף ברוך הוא וב"ש. אבל בסטרא אחרא הגם שאת זה לעומת זה והם מתדמים נגד הקדושה כקוף בפני אדם ונחלקים המדריגות של הסט"א ג"כ לארבעה אבל פתח בחיבורא וסיים בפירודא והם נחלקים כל מדריגה לבדה וגם אין להם המדריגה של עשרה כי הם עשתי עשרה או תשעה כי אם היה חלילה להם המדריגה של עשרה הי' חלילה להם יכולת לדמות לסטרא דקדושא בכל וכל אבל אצלם נתהפך "עשרה "לרעש דהיינו "עשר נתהפך להם "לרעש נמצא שאצלם בסט"א יש תרתי לריעותא לא יש אצלם מדריגה של עשר וגם עוד ריעותא שאין מתיחדים המדר גות שלהם מה שנחלקים ג"כ לארבעה מדריגות נגד הדרגה של קדושה שנחלק לארבעה כנ"ל כי הקדושה ארבעה מדריגות הנ"ל הם מתיחדים ביחוד גמור והמדריגה התחתונה נתעלה למעלה למעלה עד אין סוף ב"ה וב"ש ביחוד גמור אבל בסט"א כל אחד וא' לבד ואינו עולה עד עליונה ביחוד חלילה אבל בקדושה ע"י איש הישראלי המעביר מעליו המסכים הארבעה כנ"ל ומדבק עצמו באלקות באמת גמור ע"י מתיחדים כל המדריגות הארבעה הנ"ל עד למעלה למעלה ולא ניכר מה התחתונה ועליונה כי הם מיוחדים ביחוד גמור עד אין סוף ב"ה וב"ש משא"כ בסט"א הם מחולקים המדריגות וזה ידוע שסט"א מה שגבוה יותר הוא יותר בנקל לשבר אותה וזה העולם החומרי יותר מתאחזים הקליפות וצריך יותר התחזקות ואמיץ כח כדי שיוכל להכניע ולשבר אותם נמצא לשבר כח הברזל מה שמרומז נגד המדריגות הסט"א במדריגה העליונה נקל לאיש הישראלי לשבר כח ההיא מלשבר כח הנחושת וזהב וכסף המרומז בסט"א במדריגות התחתונים כי יש להם יותר כח והקליפות והחיצונים מתאחזים ביותר במדריגות התחתונים וקשה יותר לשבר אותם אלא א"כ ביגיעה רבה ועצום למאד. ומשם בארה הביאור הפסוק שהתחלנו בו שהפסוק מרמז כחם של האומות של מלכי האמורי שלקחו את ארצם כדכתיב בפסוק ח' ויקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן מנחל ארנון כו' כי רק עוג מלך הבשן כו' הנה ע'ר'ש'ו ע'ר'ש ברזל מרומז לנו כחו עד היכן הי' מגיע ע'ר'ש'ו ע'ר'ש ברזל דהיינו עשר נתהפך ל'ע'ר'ש ברזל נגד המדריגה העליונה שמרומז במדריגות של הסט"א שהיא נקל לשבר כחו משל כסף וזהב ונחושת שיש להם אחיזה יותר הקליפות החיצוניות כנ"ל וקשה מאד לכבוש אותם אבל זה הי' ברזל כנ"ל עוד מספר לנו התורה תשע אמות ארכה ולא עשר מדריגות כאשר היא בקדושה עשר קדושות כאשר לתבאר שאין להם מדריגות עשרה עוד מספר לנו התורה ארבע אמות רחבה באמת איש פירש שמה שנחלקים הסט"א לארבעה מדריגות כקוף בפני אדם נגד הקדושה כנ"ל אבל היא לגריעותא שאינם מתיחדים המדות כמדריגות של הקדושה שמתיחדים המדריגות עד שאין ניכר מה התחתונה ומה העליונה ונתעלה המדריגה התחתונה עד למעלה למעלה באין סוף ב"ה וב"ש ביחוד גמור. אבל אצלם וארבע אמות רחבה באמת איש במדה של איש של בן אדם שכל מדה ומדה היא בפני עצמו ואינם מתיחדים ולא כמדה אלקים שמתיחדים במדה יחדיו ידבקו ביחוד גמור עד א"ס ב"ה וב"ש ודו"ק והבן.