Group None

א"י ואומר אליכם בעת ההיא לא אוכל לבדי שאת אתכם ואיתא במדרש יכול הייתי לטעון מאה כיוצא בכם כו' וקשה אם באמת הי' יכול לטעון מאה כיוצא בהם והמניעה לא היתה מצדו איך הוציא מפיו בלשון לא אוכל שנראה חלילה כאלו שקר דיבר. גם קשה שאמר עוד איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם אם הוא לא יכול לישא את משא העם מפני שהיו טרחנים איך התנה עם יהושע כשהסמיך אותו ע"מ שהן טרחנים וסרבנים ורוגנים והטיל עליו מה שהוא בעצמו לא יכול לשאת ונראה לרמוז בזה דהנה אצל משה כתיב ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ואיתא בזו"הק על זה הני שלשה ירחים הן תמוז אב טבת. והענין הוא נשמתו של משה נחצבת ממקום רם ונשא מהמוחין וירדה לעולם לתקן נשמת ישראל להוריד להם התורה מן השמים ובג' חדשים אלו הוא התגברות החיצוניות לכן בג' חדשים אלו הוא בהסתר שלא יתגברו החיצונים יותר ולהבינך אגלה טפת ואכסה טפחיים והנה שם הוי' ב"ה הוא נשמות וחיות של כל העולמות והוא שם העצם ושם אדני הוא היכל קדשו והוא היכל ולבוש לשם הוי' ב"ה וכל השמות והכנוים לבושים הם זה לזה כי כל התורה שמותיו של הקב"ה הן ע"י צירופן שהקב"ה צימצם אלהותו ית"ש מעילה לעלול כדי שיהי' באפשרי להשיג אלהותו ית"ש כמאמרינו לעיל שמשם הוי' ב"ה נשתלשלו כ"ב אתווין דאורייתא וכולן הן צירופים לאין מספר ושם הוי' ב"ה הוא מקור של כולן והוא מאיר לכל העולמות דרך לבושים דהיינו שהוא מאיר לשם אדנ"י ושם אדנ"י הוא פנימיות לשם שהוא למטה הימנו וכן כל השמות והכנוים מה שהוא לבוש לשם של מעלה הימנו הוא פנימיות לשם של מטה הימנו ולעתיד כתיב והיו עיניך רואות את מוריך ששם הוי' ב"ה יאיר בלי לבוש וצימצום כלל לא כן עתה עבודת הצדיקים הוא להמשיך אור עצמותו ית"ש דרך לבושים ליחד העולמות מתתא לעילא ולהמשיך אור אלהותו ית"ש שיתיחד שם הוי' ב"ה עם שם אדני ויאיר דרך לבושים לכל העולמות ויתמשך רחמים על כנ"י ועל שם הוי' ב"ה כתיב זה שמי לעולם לעלם כתיב שלא לאמרו בשפתיו רק יכווין אותו וכן הדין בש"ע כשאומר ברוך אתה ה' שיאמר שם אדני ויכווין השם הוי' ב"ה שיהיו משולבין יחד הוי' ואדני וע"י יחוד זה נמשכין המוחין להספירות ויורדין השפעות טובות על הכנ"י ובג' חדשים אלו תמוז אב וטבת איתא בזו"הק ובהאר"י ז"ל כוונת של ג' ראשונות בש"ע בברכה ראשונה יכווין האותיות שלפני שם הוי' דהיינו טדה"ד ובשני' יכווין האותיות שלאחר שם הוי' והן כוז"ו ובברכה ג' יכווין שם הוי' בא"ת ב"ש והן אותיות מצפ"ץ ולהבין זאת מפני שאז הוא תגבורת הסט"א ואם יכווין ביושר הוי' אדני כמו בשאר ימות השנה יניקו גם הם מהקדושה ויתגברו יותר לכן צריך לכוון על דרך הנ"ל כדי שילכו ההשפטות בהסתר שלא יניקו גם הם מהקדושה וכשישראל הוצרכו לרחמים עמד משה בתפילה וביקש עליהם רחמים ופעם אחד הזכיר י"ג מכילין דרחמי ופעם אחד לא הזכיר אלא ט' והן י"ג מכ"ד וט' תיקוני דיקנא. וזהו בעת רצון יכולין אנו לעורר הי"ג מכ"ד וט' תיקונא דיקנא בגלוי לא כן בג' חדשים אלו שהוא התגברות הסט"א צריכים אנו לעורר הרחמים הגדולים דרך הסתר. וזהו שאנו מכוונים בראשונה האותיות שלפני שם הוי' שהן טדה"ד שהוא עולה בגימט' כ"ב כמנין י"ג מכ"ד וט' ת"ד והאותיות שלאחר שם הוי' ב"ה שהן כוז"ו עולין ט"ל ואיתא בגמרא ברית כרותה לט"ל שאינו נעצר לעולם והוא טל של תחי' והוא ג"כ רחמים והאותיות של א"ת ב"ש שהן מצפ"ץ עולין בגימ' שי"ן וש' מורה על גבורות ש' שורקת. אך ע"י שהשם הוי' ב"ה מאיר בו נמתק ונעשה רחמים וכל זה צריכים אנו לכוונים בין המצרים ג' שמות אלו כדי שיתיחד חכמה בינה דרך נסתר ברמז ויתמשכו רחמים על כנ"י וזהו ותצפנהו שלשה ירחים ר"ל בג' חדשים אלו אין מאירין המוחין גדולים של משה בקו היושר רק בהעלם דרך ג' שמות אלו כדי שלא יתגברו הסט"א כנ"ל. ומזה נבוא לביאר ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם פי' הר"ת של "לא "אוכל "לבדי "שאת "אתכם עולין בגימ' שס"ב כמנין השמות שאנו מכוונים בין המצרים שמספרם עם הכולל עולה ג"כ שס"ב ור"ל שמשה אמר להן שבעת ההיא דהיינו בין המצרים המוחין של משה הן נעלמים וצפונים ואין מאירין בקו היושר דהיינו השם הוי' לשם אדני בלי לבוש רק חז צריכים אנו לכוין השם הוי ע"י ג' שמות אלו שעולים בגימט' שס"ב ויתיחד חכמה בינה ג"כ דרך נסתר בכדי שלא יבינו הסט"א. וזאת רמז להן בפסוק איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. כי ר"ת של "איכה "אשא "לבדי הוא 'א'א'ל שהן בגימ' ל"ב והוא ל"ב נתיבות החכמה והוא היו"ד ור"ת של טרחכם ומשאכם וריבכם הוא טו"ו שהן בגימ' כ"א כשם אהי' שהוא בינה ובזה הוכיח אותן שהוא לא אמר לא אוכל לבדי שאת אתכם אלא עת ההיא שהוא בנעלם דהיינו בין המצרים והם סברו שמשה אמר כן על זמן תמידי השי"ת יורינו ויאיר עינינו בתורתו הקדושה אמן.