Group None

א"י אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן כו'. ע"פ דקדוקים הנ"ל ולבאר הפסוקים נקדים לבאר סדר תפילת הדרך שצריך האדם להתפלל קודם יציאתו לדרך כידוע שבהיות האדם בביתו יוכל יותר לשמור את עצמו מפיתוי יצ"הר ובדרך הוא יותר נקל ללכוד במצודתו דהיצ"הר. ע"כ האיש הנוסע לדרך צריך קודם יציאתו להתפלל ולהזדכך נפשו לשוב בתשובה שלימה שלא יכשול ח"ו במצודת היצ"הר ואם הוא עושה כן נסיעתו עושה רושם שמעלה ממקומות נסיעתו הניצוצות הקדושות שנפלו באותם מקומות. וידוע שהש"ית הוליך עם בני ישראל במדבר ארבעים שנה כדי להעלות הניצוצות הקדושות שנפלו שם והיו צריכים קודם נסיעתם להזדכך נפשם שבלתי יכשלו במצודת היצ"הר בדרך ובנסיעה ראשונה ממצרים עדיין לא הי' להם השגה זאת להזדכך נפשם ולשוב בתשובה קודם נסיעתם אך הנסיעה הראשונה הי' ע"י משה ואהרן שהמה תקנו בתפילתם שנסיעתם יהי' זכה וברורה בדרך הישר להעלות הניצוצים הקדושים. ע"כ נאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם כי ההוצאה הראשונה הי' ע"י משה ואהרן שהם תקנו בתפילתם שהדרך יעלה לרצון שיהי' זך וברור. אך אח"כ שבנ"י באו ג"כ להשגה זו שצריכים להזדככות קודם יציאתם והזדככו עצמם קודם כל נסיעה וכאשר נזדככו יותר קודם כל נסיעתם הי' הנסיעה יותר ברור וזיכוך להעלות הנ"ק וכאשר לא הזדככו עצמם כ"כ לא הי' הנסיעה כ"כ זך וברור ע"כ אמר הכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם ר"ל שהנסיעה היתה ברור כערך יציאתם באם נזדככו יותר קודם הנסיעה הי' הנסיעה יותר ברור וזיכוך והיינו הנסיעה הי' לפי מוצאיהם.