Group None

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה'. ראוי לתת לב על אמרו זה הדבר אשר צוה ה' הכי יעלה על הדעת שמשה אמרה מפי עצמו ח"ו ועיין ברש"י ואמנם הרבה פנים לתורה. ונראה לי בדרך פשוט כי הנה מצאנו הרבה מצות מתורתינו הקדושה שתלויות במעשים דווקא כסוכה ולולב ותפילין וכדומה יש כמה וכמה מצות התלוים בדיבור פה כי הדיבור הגם שנראה להמון העם שהוא דבר קל אעפי"כ כוחו גדול עד למאד כידוע מספרים הקדושים והנה במצורע מצאנו שתלוים טומאתו וטהרתו בדיבורו של כהן אם אומר טמא הוא טמא ואם אומר טהור הוא טהור אבל קודם הזדקקו לכהן אינו עדיין טמא ולאח"כ ג"כ כל זמן שלא אומר לו הכהן טהור אינו כלום. והנה בכאן בהתרת נדרים הן גבי איש שהוא ביד החכם או ג' הדיוטות והן גבי אשה שתלוי' באביה או בעלה הגם שנתנהו להם בידם הדבר שאסרו על עצמם ולא מועיל כלום רק דייקא צריכין שיאמרו להם בפירוש בדיבור או החכם מותר לך או האב ובעל מופר לך. ואז מותרים בדבר ההוא שאסרו להם מקודם הרי כי המצוה ההיא תלוי' בדיבור דייקא. לפי"ז אתי שפיר וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר דייקא פי' בדיבור תלי' מלתא אשר צוה ה' והגם שהחכם וג הדיוטות או האב ובעל יתנם בפיהם הדבר הנאסר להם בנדר ושבועה אינו מועיל כלום רק דייקא בדיבור תלי' התרה שיאמרו בפירוש מותר לך או מופר לך כנ"ל.