Group None

עוד על פסוק הנ"ל ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא ואת אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם כו' ויש לדקדק שהיה לו לומר ואברך את לחמך כו' ונראה ע"פ פשוטו דהנה איתא מאן דבעי למהוי חסידא יקיים מילי דברכות יש לומר כך דהנה בכל מיני דומם צומח חי שבעולם יש בהם ניצוצות הקדושות שצריכים אנחנו ב"י לעלות אותם לשורשם וכשאדם אוכל או לובש איזה מלבוש לעבודת השם ית' כדי לקיים נפשו לעבודתו ית"ש אזי יש עלי' לאותו ניצוץ הקדוש שיש בו ועיקר במה שמעלה הניצוצין הוא הברכה שמברך על האכילה והשתיה בקדושה אז ע"י הברכה ההוא מעלה הדבר ההיא למעלה לשורשו וזהו שאיתא בגמ' ברכות שמקשי קראי אהדדי השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ונאמר כי לה' הארץ ומשני כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה נמצא כשמברך האדם בקדושה על אכילתו ושתיתו אז קונה הדבר ההוא כאלו בראו וממילא כשאוכל בקדושה כנ"ל אזי היא לו האוכל והמשקה לרפואה לכל מיחושיו וממילא ע"י ברכות גורם עוד שפע שישפיע הקב"ה עוד מזון לעולם וממשיך השפע על כנ"י לבדו ולא יהיה אחיזה לחיצוני' בהשפע עליונה כי כנ"י מקבלת השפע מעולמות עליונים ומשפעת לתחתונים ואם ח"ו אינו מברך לקב"ה על מזונו אזי גורם חלילה הסתלקות השפע מעולמות עליונים שלא יושפע מהעולמות עליונים לכנ"י ומעט השפע שיירד לצורך קיום העולם חוטפים החצונים ח"ו וזהו פי' הפסוקים הנ"ל וברך את לחמך ר"ל שתברך על מזונך בקדושה ובטהרה והסירותי מחלה בקרבך ר"ל שהמאכל תהיה בעצמו רפואה לחולים ולא תצטרך לרפואות ולא תהיה משכלה ר"ל שלא תשכל השפע מכנ"י לחיצונים חלילה וגם לא תהיה עקרה ר"ל שלא יתעכב השפע בעולמות העליונים רק תרד השפע תמיד מעולמות עליונים לארצך דהיינו לכנ"י הנקרא ארצך את מספר ימיך אמלא ר"ל ספירות ובהירות העולמות עליונים שנקראים ימים אמלא אותם תמיד שפע להריק לתחתונים או הפי' כפשוטו את מספר ימיך אמלא ר"ל שהקב"ה ימלא שנותכם שתאריכו ימים ואת אימתי אשלח לפניך כו' ר"ל הפי' כך כי כשאדם הולך בעבודת הבורא ב"ה באמת ומרחיק עצמו מן השקר אזי הוא דבק בהקב"ה כי שמו של הקב"ה הוא נקרא אמת וכשהשם של הקב"ה נקרא על האדם אזי אימתו מוטלת על הבריו' וזהו את אימתי אשלח לפניך ר"ל כשתלך באמת אזי שמו של הקב"ה נקרא על אדם והמותי את כל העם ר"ל שתיפול פחדיך על כל העמים כשיראו ששם ה' נקרא עליך ויראו ממך כנ"ל.