Group None

יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ הנה איתא בזו"הק בפ' זו וז"ל בדף ק"ב ע"א ז"ל תא חזי כל מה דאכיל אברהם אבינו בטהרה איהו קא אכיל כו' דאפילו בר נש דאיהו מסאב לא יכיל לקרבה לביתיה כדין ידע אברהם דהא מסאב איהו ועביד לי' טבילה כו' עיי"ש הלשון. ושם ע"ב וז"ל ועיינא דמייא הוה תחות ההוא אילנא ומאן דצריך טבילה מיד מיין סלקין לגביה ואילנא אסתלתין ענפוי כדין ידע אברהם דאיהו מסאבא ובעי טבילה מיד כו' תא חזי דאפילו בשעתא דאזמין לון למלאכים אמר לון והשענו תחת העץ בגין למחמי ולמבדק בהו כו' הגם שכל דברי הזוהר הקדוש הם סתומים ומכוסים מכל רעיון בכל מקום אעפי"כ הדברים האלו שבמאמר הזה הם סתומים ומכוסים לגמרי והם דברי נביאות לגמרי ע"כ הנני מבקש מהשם למחול לי לרמוז איזה רמז להבין מעט מזעיר דבריו הקדושים שמרומז כל המאמר בפסוק הנ"ל כי איתא בספר גליא רזיא בדף ח' ע"ב שמרמז בפסוק שמע ישראל הוא מרמז למקוה וז"ל והנה מה שנ"ל לענ"ד תחלת דברי איך מן קרא דק"ש נפקו שיעורי המקוה בכלל ובפרט שתיבת שמע ישראל חשבונם תתק"ס לוגי מיא ר"ל אם האותיות והכולל ושם בספר הקדוש הנ"ל מרמז איך בפסוק היחוד הנ"ל מרומז כל שיעור המקוה ויוצא לנו מזה כי בפסוק שמע ישראל מרמז איך שיטהר אדם עצמו בק"ש במקוה עילאה מי שאומר הק"ש כתקונו בדחילא ורחימא ואך צריך עכ"פ לטהר עצמו קודם במקוה תתאה בארבעים סאה מים איך יוכל לקבל טהרה ממקוה עילאה אם לא טיהר עצמו במקוה תתאה וזהו שאמרו חכז"ל בעל קרי אסור לקרות ת"ש דווקא כנ"ל כי בפסוק הזה מרומז המקוה עילאה כנ"ל וק"ל וזהו מרומז בפסוק הנ"ל יקח נא מעט מים. תיבות נ"א מע"ט מי"ם גימטריא ר"ס מנין עשרה הויו"ת ר"ל שיקחו לעצמם הקדושה משיעור קומה עילאה דהיינו כל י' קדושות שהם י' הויות ועי"ז ירחצו עצמם הגשמיו' הגוף שמרמז לרגלים והשענו תחת העץ תיבות תחת העץ מרמז שאלו השני תיבות עולים בגימ' שמע ישראל שגימטריא תתק"ם כנ"ל המרמז לתתק"ס לוגי מיא של מקוה וי"ג יותר המרמז לתיבת אחד שבק"ש וכל זה הי' מרמז להם אברהם אבינו בפסוק הזה שיטבלו עצמם במקוה עילאה המרומז בפסוק שמע ישראל וזהו הרמז בזוהר הקדוש וז"ל ועיינא דמייא הוה תחות ההוא אילנא כנ"ל שמרומז בתיבת אלו שיעור מקוה עילאה ובהו הוה בדק למלאכין ואמר להון השענו תחת העץ שגימט' עולה שמ"ע ישרא"ל אח"ד כנ"ל זהו רמז תתק"ס לוגי מיא כנ"ל ועפי דברים אלו נוכל לומר גם כן רמז מה למה מתחיל הש"ס במסכתת ברכות ומסיים הש"ס במסכתת עוקצים דווקא הלא דבר הוא שרבינו הקדוש בוודאי מרמז בזה דברים גדולים וע"פי הנ"ל יש לומר טעם הדבר כי הספר הקדוש גליא רזיא הנ"ל מתחיל בספרו הקדוש תיבת מתניתין ואמר שתיבת מתניתין גימטריא תתק"ס לוגי מיא של מקוה עיי"ש ואיתא בתחילת מסכתת עוקצים בטעם שמביא התוס' יו"ט למה מסיים בעוקצים באחרונה עיי"ש שהביא שם שמסכתת ידים ועוקצים הם חדא מכילתא וע"פי הדברים האלו שפיר נוכל לומר שהתחיל רבינו הקדוש הש"ס דווקא במס' ברכות וסיים בעוקצים וסידר במסכתת ברכות תשעה פרקים ובמס' ידים ארבעה פרקים ובמס' עוקצים שלשה פרקים כי תיבות ברכו"ת ועוקצי"ם עם תשעה פרקים ושבע פרקים של עוקצים כי ידים ועוקצים הם חדא מכילתא הם חדא מכילתא עולים במכוון תתק"ס לוגי מיא של מקוה וע"כ מתחיל המסכתא באות מ' מאימתי לרמז לארבעים סאה של המקוה ומסיים באות מ' לרמוז ג"כ לארבעים סאה שצריך ללמוד התורה מרישא עד סיפא בטהרה והשם יטהר אותנו במהרה במים טהורים לטהרנו ע"י תורתו ככתוב.