Group None

ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהי' לכם כו' ועשיתם עולה לריח ניחוח כו' מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטן לריח ניחוח אשה לה' והנה יש להבין שלא מצאנו בכל הקרבנות של כל המועדות בפסוק שיהיה כתיב תיבת כמשפטן אלא בר"ה ובסוכות ג"כ כתיב כמשפטם במספרם כמשפטם ביום הז' וכבר דרשו רבותינו ז"ל על השינוי דכתיב כמשפטם במ"ם יתירה כדאמרו ז"ל בשני ונסכיהם ובשישי ונסכיה ובז' כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם מי"ם הרי רמז לניסוך המים בחג ולפי"ז צריך להבין למה כתיב גבי ר"ה כמשפטם במ"ם יתירה ונראה דהתורה הקדושה מרמז לנו גבי ר"ה וגבי יום שביעי של סוכות שהוא הושענא רבה ויש כ"א יום בין ר"ה להושענה רבה והנה שמעתי מהצדיקים רבותינו זכרונם לברכה שבין המצרים מי"ז בתמוז עד ט' באב הוא ג"כ כ"א יום הם כנגד כ"א יום שבין ר"ה עד הושענא רבה אלא שאלו בין המצרים הם בהעלם שמן ר"ה עד הו"ר הם באתגליא והנה לכך קורים אנו בס"ת תמיד בבין המצרים פרשת פנחס ששם מוזכרים כל הקרבנות של כל המועדות וקורין הקרבנו' של פסח ושבועות ושל ר"ה ושל סוכות וע"י אותיות של הפרשת קרבנות שקורין בימים האלו נעשה כלי שיוכל למשוך אח"כ במועדות בזמנם אורות לכלים ההם כידוע לנבונים והנה ידוע ששבעים פרים היה מקריבין בחג הסוכות נגד שבעים אומות והם פוחתים והולכים כידוע והנה היו מקיפין את המזבח בחג הסוכות בכל יום הקפה אחד וביום הו"ר שבעה פעמים וכן אנחנו עושים כן ומקיפים עם הד' מינים בכל יום פעם אחד וביום הושענא רבה ז' פעמים שבכל יום היו ממתיקין את המשפט ע"י הקרבנות שהיה מקריבין בכל יום ומלך וציבור נכנסים לדין המלך נכנס תחילה כו' כדאיתא בגמרא והנה בכל יום ע"י הקרבן היו ממתיקין את המשפט ובכל יום היה כנגד עשירית אחד משבעים אומות וביום השביעי היו מקיפין שבעה פעמים כנגד כללות ז' עשירית על כן בכל יום לא כתיב גבי הקרבנות רק כמשפט שהוא כנ"ל לאפוקי ביום ז' שהוא כלליות השבעים אומות על כן כתיב כמשפטם לשון רבים על כן חיבוט ערבות ביום הושענא רבה שנסתיימו הדינים על האומות ובשמיני עצרת הוא חדוה ושמחה על ישראל כדאיתא בספרי הקודש ולפי"ז שפיר בר"ה ג"כ שהוא משפט כללי על כל באי עולם כתיב ג"כ כמשפטם כדכתיב גבי יום השביעי של סוכות שהוא יום הושענא רבה ודו"ק והבן.