Group None

ולכל היד החזקה וכו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא אלהים וכו' הנה ידוע שהתורה הקדושה נעוץ סופה בתחילתה ויש לרמוז בזה ע"פי הפסוק ביום השמיני עצרת תהי' לכם וכו'. כי הנה כל מגמותינו מר"ה עד שמיני עצרת להמתיק הגבורות שתקבל המלכות גבורות ממותקות בכדי שיהי' היחוד והזיווג ביום שמיני עצרת. ואי אפשר לזיווג בלי גבורות לכן מן הצורך שירדו גבורות ממותקות שיהו' להכנ"י עי"ז התעוררת להעלות המ"נ ויכללו כל העשר קדושות בהחסדים והנה מקור החסד הוא אברהם ומקור שרשו של אברהם הוא שם ע"ב שחסד עולה ע"ב. והנה בכניסת ש"ע איתא בכוונות שצריך לכווין השם הוי"ה בעייני"ן שיש בהשם כ"ד עייני"ן שהם ע"ב תגין והוא כדי להמשיך השם ע"כ לתוך הוי' פשוטה בלי שום מילוי שהשם ע"ב כשמתחלק לאותיות יש בו רי"ו אותיות כמנין גבור"ה. וגם השם הוי' במילוי יודי"ן שהוא עולה ע"ב הנה כל מילוי הוא קצת גבורה ולכן צריך להמשיך השם ע"ב בתוך הוי"ה פשוטה שהוא בעייני"ן שהוא כולל רחמים בלי שום דין ועי"ז נמשך השפעה על הכנ"י מעינא פקיחא דלית לי' גבינין שכתוב בו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל והנה השם ע"ב הוא כלול מעשר קדושות ויש בו עשר פעמים ע"ב שעולה תש"ך. וצריך להמשיך בו העשר קדושות שבו על המלכות וזהו ביום השמיני עצרת תהי' לכם עצרת עולה בגימטריא תש"ס שרומז שצריך להמשיך העשר קדושות שהם עשר פעמים ע"ב שעולין תש"ך אל המ' שרומז למלכות ותש"ך עם המ"ם עולין תש"ס כמנין עצר"ת וזהו אשר עשה משה לעיני כל ישראל לעיני רומז להעייני"ן שבשם הוי"ה כל ישראל הוא הכנ"י שמשה רבינו המשיך העייני"ן על הכנ"י וזהו בראשית ברא אלהים שזה הי' הרצון הקדום בבריאת העולם להמשיך השפעות העינא פקיחא על הכנסת ישראל. סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם יש לדקדק שתיבות הכל נשמע לכאורה הוא כמיותר והי' די באמרו סוף דבר את האלהים ירא וכו'. עוד קשה הלא כל ספר קהלת דיבר מזה שתכלית כל המדברים לירא את האלהים ולמה חזר וחתם ספרו במה שדיבר בפרטיות וכל ספר קהלת מלא מזה גם מלת כי זה כל האדם אינו מובן. ובפרט תיבת האדם שמורה על האדם הידוע בוודאי אין לו פירוש. ונראה שבכתובים אלו נרמז היחוד של שמיני עצרת דהנה כל מגמת עבודתינו בימים האלו להעלות המלכות שמים כידוע והייחוד נשלם בש"ע כי בהו"ר אנו עושים ז' הקפות. ובהקפות שאנו עושין בהו"ר אנו עושים חומות ומגינים אל המלכות שלא יכולו לקרב אלי' הסט"א להניק מן המלכות וזהו החותם של הו"ר שתיבת חותם הוא אותיות חומת וע"י שאנו עושים בהו"ר הקפות שהם מגינים על המלכות מתעלה המלכות ביום ש"ע ומתיחד בא"ס ב"ה ונשפע חסדים גדולים על כנ"י וכשהיחוד נשלם כנקל הוא להשיג היראה עלאה וזאת נרמוז בפסוק זה סוף דבר הכל כו' ר"ל ביום שמיני עצרת שהוא סוף דבר של העלאות המלכות הכל נשמע המלכות נקראת הכל מטעם הנ"ל שהיא כוללת כל המדות ונשמע הוא לשון יחוד והוא מלשון עדה וצילה שמען קולי וזהו הכל נשמע ר"ל המלכות נתיחד בא"ס ב"ה. את האלהים ירא פי' כשהמלכות נתיחד אז באפשרי להשיג היראה עלאה ואת מצותיו שמור הענין הוא כי י"ה עם שמי גימטריא שס"ה לא תעשה ו"ה עם זכרי רמ"ח מצות עשה שמצות עשה הן בחי' זכור בחי' אהבה ומצות לא תעשה הן שמור בחי' יראה. וכשהאדם משיג היראה עלאה שהיא גדולה מאהבה אז גם המ"ע על בחי' שמור בחי' יראה עילאה וזהו ואת מצותיו שמור כי בשמיני עצרת שהיחוד נשלם ובאפשרי להשיג היראה עלאה גם המצות עשה הן על בחי' שמור דהיינו יראה עלאה. כי זה כל האדם פי' כ"י ז"ה כ"ל עם הכולל בגימטריא מג"ן. והאדם רומז על האדם היושב על הכסא ור"ל ע"י מה נשלם היחוד אמר הכתוב כ"י ז"ה כ"ל שבגימט' מגן כנ"ל ור"ל ע"י שאנו עושים בהו"ר מגינים על ידי הקפות לבל יכלו לקרב אליו הסט"א להתאחז ועי"ז נבנה קומת האדם העליון ונשלם היחוד בש"ע שהמלכות מתעלה להמוחין.