Group None

וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים ויקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שלוחיה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשון כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה וכו' ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה כו' ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך כו' ויחד יתרו כו' ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים ראוי לשים לב אל הפסוקים האלו ואין המקראות האלי אומרים אלא דורשוני דהנה יש לדקדק מה הוא דכתיב למשה ולישראל עמו למה הוציא למשה מכלל ישראל שלפי הנראה מהפסוק לא היו הטובות של משה שוים לטובות של ישראל וצריך להבין החילוק בין טובות משה לטובות ישראל עוד יש לדקדק על פסוק ויקח יתרו כו' ואת שני בניה אשר שם האחד גרשון כו' קשה הלא מה שהשמיענו הכתיב בפ' שמות הטעם שקרא משה לבנו גרשון היא להודיענו שקרא משה שם על שם המאורע אבל הוא בוודאי לא גילה לשום אדם בשעה שקרא השם הזה לבנו מאיזה טעם הוא קורא לבנו השם הזה כי אין דרך לגלות הטעם הכמוס לבני אדם בשעה שקרא וא"כ קשה מהיכא ידע יתרו הטעם שקרא לבניו שמות גרשון ואליעזר ועוד קשה למה חזר והכתיב לנו הטעם הואיל וכבר כתיב בפ' שמות ומה משמיע לנו הכתוב כאן בזה שנראה כמיותר עוד קשה כתיב ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל מילת על אודות ישראל הוא ג"כ כמיותר שזאת ידוע שעל אודות ישראל נלקה פרעה גם מה הוא את כל התלאה אשר מצאתם בדרך שהוא מלחמת עמלק וזאת שמע מקודם בואו ומחמת זאת בא כמו שפרש"י ז"ל מה שמועה שמע ובא קריעת י"ס ומלחמת עמלק ומה היה לו לספר זאת עוד קשה כתיב ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים למה הכפיל הכתוב אשר הציל אתכם אשר הציל את העם ונראה בזה דהנה יש ב' בחינות בעבודת ה' ית' יש אשר הוא עובד הש"יתב תיכף מנערותו ונושא בעולה של תורה מקטנותו מחמת אהבת השי"ת מחמת גדלותו ורוממותו ית"ש ויש אשר בנערותו הולך אחר שרירות לבו אך אם בא עליו יסורים אז מתעורר א"ע ומחפש דרכיו ועושה תשובה על מעשה נעוריו ועוזב דרכיו הרעים והולך בדרכי תורה ועבודה והחילק שבין ב' בחינות האלו הוא מי שמתחזק בתורה ועבודה מקטנותו מחמת גדולתו ורממותו ית"ש הוא הולך וגדול מיום ליום ומשיג השגות אלהותו י"ש בכל פעם יותר ויותר ומי שלא נטה שכמו לעבודת הבורא ב"ה עד ששלח השי"ת עליו יסורים לפעמים יוכל חלילה ליפול מעבודתו כי הקב"ה הוא בעל הרחמים ומיד שצועק אליו ית' הוא עוזר לו כי בכל צרתם לו צר ועוזר לו מצרתו וכשחזר ומטיב לו יוכל לשכוח חלילה טובות השי"ת כמו שנאמר ורם לבבך ושכחת כו' וצריך האיש ההוא התחזקות גדול שיתחזק היטיב בעבודת השי"ת לבל יפול עוד ממנו אמנם בין הצדיק אשר הוא בצדקו מקטנותו ובין הבע"תש צריך זאת לקבוע בלבו כיתד שלא תמוע אשר עוה"ז הוא כאין והוא בעוה"ז כגר בארץ נכריה כמו שאמר דוד המע"ה כי גר אנכי בארץ וכל תאוות עוה"ז וכל חמדתה הם הבל הבלים ועיקר הוא לתקן מעשיו בעוה"ז להכין א"ע לעולם הבא כמו שאמר התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין והצדיק אשר הולך בצדקו מנערותו הוא בוודאי מואס בתאוות ובחמדת הגשמיות עוה"ז והוא בזה עולם כגר בארץ נכריה והבע"תש צריך לקבוע זאת בלבו כדי שלא יתרשל מעבדות ה ובגרים יש ג"כ ב' בחינות יש אשר מקרב א"ע תחת כנפי השכינה מחמת שחזר על כל הע"ז שבעולם ורואה שהבל המה מעשה תעתועים ואין בעולם כי אם הבורא ית"ש הוא מנהיג כל העולם כולו ונתגייר לעשות רצון הבורא ית"ש ויש אשר מגייר א"ע מחמת פחד כגרי האריות וזה אשר מגייר א"ע מחמת פחד הוא קשה לישראל כספחת והן הערבוביא בישא כמו הערב רב וכל התלאות וכל הרפתקאות שהגיעו לישראל הכל היה מחמתן שהם מבלבלין את ישראל מעבדות ה' ומפרידין איתן מהשי"ת והגרים אשר באו לחסות תחת צל כנפי השכינה מחמת שרואים גדולתו ית"ש שהוא הכל יכול אדרבא המה טובים לישראל שהן מקדשין שם שמים בפרהסיא וזהו החילק בגרים והב' בחינות שאמרנו לעיל בין צדיק מעיקרו ובין איש אשר נטה שכמו לעול תורה ועבודה מחמת שהיה צר לו ועי"ז נתעורר לעבוד את השי"ת הן היו משה וישראל כי משה לא הי' בשיעבוד כלל שכל שבט לוי לא נשתעבדו לעבוד את מצרים ומכ"ש משה רבינו שנתגדל בפלטרין של מלך רק תיכף מקטנותו היה לבו ברור וצלול לשמים כמו שמצינו במדרש שהלך וסייע לכל אחד ואחד מישראל בעבדות מצרים וכל זה היה מחמת שהיצר לו גלות ישראל וגלות השכינה וגם היה מצטער בעצמו על שלא הלכו ישראל בדרך הישר כל זה היה מחמת שהי' עובד את השי"ת באמת לאמיתו והיה משתוקק על כבוד המקום ועל כבוד ישראל ומאס בעוה"ז כי אף שיתרו נתן לו אשה וממון הרבה עזב את הכל והלך לרעות את צאן יתרו אחר המדבר כדי שיתבודד שם בעבודת השי"ת וע"י שהלך מקטנותו בדרכו השם ית' ונטה שכמו לעבודת הבורא בה' היה הולך וגדול עד כי גדל מאד והשיג השגות אלהות וע"י נעשו כל הניסים והנפלאות במצרים ובים ובני ישראל נתערבו בגוים ולמדו מעשיהם ונתן הקב"ה עליהם עול מצרים והיו משעבדים בהם בקושי ומחמת זה נתעוררו וחזרו בתשובה שלימה כמו שכתוב ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו כו' והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים הוציא אותם מתחת יד סבלות מצרים לכן לא השיגו כ"כ כמו שהשיג משה רבינו והב' בחינות שבגרים הם יתרו וערב רב שהערב רב גיירו א"ע מחמת יראה שראו המכות שבאו על המצרים ויראו לנפשם ועי"ז נתגיירו ולא היה כוונתם לש"ש לכן בא על ידם לישראל כל התלאות בדרך בענין מלחמת עמלק ואלמלא משה שישב בתענית כל היום וכפיו פרושות השמימה בתפילה כל היום היו נופלים ביד עמלק ויתרו בא להתגייר מחמת שחזר על כל ע"ז שבעולם וראה שאין בהם ממש ושמע גודל הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה במצרים ובים וראה שהבורא ית"ש הוא מהוה כל הויות ומלכותו בכל משלה לכן בא לחסות תחת כנפי השכינה ויט שכמו לסבול עול תורה ועבודה ומצות ועד עתה לא הי' מכיר ומבין כ"כ מעשים הטובים של משה רבינו ועכשיו שהשיג שהוא ית"ש הוא מלך עולם ולו אנו צריכים לעבוד אז הבין שכל מעשיו של משה הי' לעשות רצון הבורא ב"ה והעולם הזה לא הי' נחשב בעיניו למאומה והוא הי' בזה העולם כגר בארץ נכרי' ולא הי' מפחידו שום דבר בעולם כי ה הי' בעוזרו שהי' משים בטחונו בו ית"ש והבין שזאת הי' כוונת משה בקריאת השמות אשר קרא שם האחד גרשון כי אמר גר הייתי בארץ נכרי' כלומר שתמיד הי' קובע זאת בלבו שהוא בזה העולם כגר בארץ נכרי' וגם הבין שעל זה קרא שם השני אליעזר ע"ש כי אלהי אבי בעזרי שהי' משים בטחונו בהש"ית ומזה נבוא לביאור הכתובים וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כלומר ששמע הטובות שעשה אלהים למשה שזכה שנתגלה אליו הש"ית ודבר עמו פא"פ וע"י נעשו כל הניסים והנפלאות במצרים ובים ושמע הטובות שעשה אלהים לישראל כי הוציא ה' את ישראל ממצרים והבין שמפני זה זכה משה יותר מהם כי שתיכף מקטנותו מאס בתאוות ובחמדת הגשמיות עו"הז מכל וכל והי' מחזיק א"ע בזה העולם כגר בארץ נכרי' כנ"ל לכן נשא לבו של יתרו לילך למדבר לארץ צי' לשמוע דברי אלהים חיים והי' מקדש ש"ש על כל העולם וכל שרי האומות השליכו את אלילי כספם ואת אלילי זהבם כששמעו שנתגייר יתרו והי' חושש שמא לא יקבל אותו משה והי' שולח אליו אל יחשדני שאין כוונתי לשמים בוודאי כוונתי לשמים כי שמעתי הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה על ידך וזכית יותר מכל ישראל מזה הבנתי שמחמת זה זכית כ"כ מחמת שכל מעשיך הי' לעשות רצון יוצרך תיכף מקטנותך מאסת בזה העולם והיית בעיניך בזה העולם כגר בארץ נכרי' ועתה אני יודע כוונתך שקראת השמות האלו לבניך וזהו ויקח יתרו חותן משה כו' ואת שני בני' אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכרי' ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי כלומר שאני יודע שע"ז קראת אותו גרשם ע"ש שאתה מחזיק עצמך בזה העולם כגר בארץ נכרי' ושם השני אליעזר כי אלהי אבי בעזרי כלומר ע"ש ששמת בטחונך בהקב"ה ועתה גם אני בא עתה לחסות תחת כנפי השכינה וכוונתי למאוס בתאוות ובחמדת הגשמיות עו"הז ולעבוד את הש"ית באמת לאמיתו ומשה הי' חושש כי למיחש מיהו מבעי' שמא אין כוונתו כ"כ לש"ש וגר שבא להתגייר מודיעים לו קצת חומרות וקצת עונשיו לכן כתיב ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה אלהים לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך כלומר שסיפר לו שכל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים הכל הי' על אודות ישראל ולא בשביל הגרים ואדרבא מחמתן בא לישראל סיבות וצרות כי מלחמת עמלק לא בא לישראל אלא מחמתן וזה את כל התלאה אשר מצאתם בדרך היינו מלחמת עמלק שסיפר לו כל התלאות שבא לישראל הי' מחמת הגרים שקשה גרים לישראל כספחת כל זה סיפר משה ליתרו חותנו ברמז כדי שיבין כוונת משה בזה הסיפור שאם הוא בא להתגייר ג"כ כמו שנתגיירו הם מחמת פחד למה הוא לו ויתרו הבין כוונת משה בסיפור זה ורצה להצדיק א"ע בפני משה שכוונתו היא בלתי לה' לבדו בלא שום פני' אחרת לכן אמר לו שהוא יודע זאת שבחינות בחינות יש ואעפ"כ גם זאת הבחינה של גרים אלו ג"כ היא טוב וגם ע"ז אנו צריכים להודות כי לע"ל הכל יתוקן וזהו ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים כלומר על זה בוודאי אנו צריכים להודות לאל ית' כי מזה יגיע תועלת גדול שעי"ז השיגו השגות גדולות ואתם בית ישראל בוודאי תעבדו את הש"ית כי יעקב חבל נחלתו ואפילו ע"ז אנו צריכים להודות להש"ית אשר הציל את העם דהיינו הערב רב אף שעתה הם מבלבלים את ישראל מעבדות השם אבל לעתיד יתוקן הכל עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם פי' ככי מחשבות שמכווין לעשות רצונו כן הוא משיג השגות אלהות וזדון הוא מחשבה והוא מלשון זדון לבך השיאך ודו"ק.