Parshat HaChodesh

ברביעית החודש הזה לכם (מגילה כט.) ונקרא פרשת החודש ולא נקרא פרשה הפסח כמו שנקרא פרשה שקלים ולא נקרא פ' כי תשא וכן פרשה פרה שלא נקרא פ' חקת התורה רק ע"ש הענין שקלים פרה וכן הו"ל לקרות פרשה זו פרשה הפסח. רק עיקר המכוון בהפרשה מה שנאמר החודש הזה לכם שהוא התחלת דברי תורה כמ"ש אר"י לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה כו' (כמ"ש רש"י ר"פ בראשית) וכן הובא בזוה"ק (בא לט ב) לא אצטריך אורייתא למכתב אלא מהחדש הזה לכם וגו' מ"ט משום דשירותא דסיהרא הוי. וע"ד אורייתא הוה אצטריך למכתב מהכא דהא בקב"ה אתקשר מלה ולא קשיא דלא כתיב זאת החדש הזאת דהא זה וזאת כחד מתקשרן כו' והענין דסיהרא היא מקבלא משימשא וכתיב כי שמש ומגן ה' אלהים והשכינה בחינת סיהרא דמקבלא משמשא והו"ל למכתב החודש הזאת וכאן תחלת ההכרה שיש אור שמכירין ויכולים להראות באצבע זאת. וזהו דשירותא דסיהרא הוה. והו"ל להתחיל התורה דהא בקב"ה אתקשר והיינו כמ"ש בזוהר הקדוש (בשלח ס א) ואוליפנא דקב"ה תורה איקרי כו' ואין תורה אלא קב"ה וכאן ניתן מצוה ראשונה לישראל החודש הזה לכם כזה ראה וקדש שישראל יכולים להכניס קדושה לחודש וכמ"ש (שמות רבה פ' טו) ואם כלי חול כשמתמלא מן הקודש מתקדשת עאכ"ו ישראל שהם קדושים ומקדשים את החודש כו' ואמר דהא זה וזאת כחד מתקשרן שהקדושה בישראל הוא מצד הקב"ה כמ"ש (מדברי תורה קדושים ב) הואיל ונקדשתם לשמי כו' היו קדושים כשם שאני קדוש כו' מלה"ד כו' אני מלך ואת מלכה כו' וז"ש דהא זה וזאת כחד מתקשרן. וזהו הקדמה למצות הפסח דב"נ אין להם כח לאכול אכילה בקדושה כמ"ש (זבחים קטז.) לא קרבו שלמים בני נח ואף למ"ד קרבו שלמים מכל מקום בפסח מפורש כל בן נכר לא יאכל בו וכל ערל לא יאכל בו ואחר שניתן להם פרשה החודש שנעשו אומה ישראלית בחינת כנסת ישראל אז ניתן להם מצות הפסח. ואמר דהא זה וזאת כחד מתקשרן ובאת דאית דו"נ כחדא לית שבחא אלא לדכורא וע"ד ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דשנה נקרא שנת החמה שהוא שונה בכל פעם בגמר ההיקף והיא היא החמה כבראשונה מה שאין כן הלבנה נקראת חדשה בכל חודש מולד הלבנה דאי' (ר"ה כה.) על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה כו' והיינו שמקבלת הלבנה אור חדש מאור החמה וזהו שנולד מחדש. וכשנאמר לחדשי השנה. חדשי היינו חדתותא דסיהרא כנ"ל שנקרא חודש. והשנה היינו החמה ששונה בכל שנה כנ"ל וזהו דזה וזאת כחד מתקשרן. ואחר כך מק' אמר ר' יהודה לכם תרי זמני למה א"ר יצחק מנייהו אשתמע יתיר כמה דכ' כי חלק ה' עמו כו' והוא עפמ"ש במ"ר (ר"פ תרומה) ויקחו לי כו' מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה כו' והיינו שנעשו חלק ה' שלא ניכר קדושת השי"ת רק ע"י קדושת ישראל שמקבלין מקדושת השי"ת. (ונת' יתרו מא' ז) ועל זה א' לכם תרי זמני החודש הזה לכם שירותא דסיהרא. ראשון הוא לכם היינו השי"ת שנקרא ראשון הוא ג"כ לכם. ואמר אתקשרותא דא לכם ולא לשאר עמין עדמ"ש (שמות רבה פ' כה) משל למלך שיושב ומטרונא יושבת כנגדו העובר ביניהן כו'. ובפסיקתא רבתי (פרשה טו סי' כד) גם כן נדרש ויקחו להם איש זה הקב"ה דכתיב ביה ה' איש מלחמה והיינו שבמצות הפסח לוקחים להשי"ת וכמו שאמרנו דלא יתכן מצות הפסח לישראל רק אחר שנתקשרו בקדושת השי"ת ויוכלו לאכול אכילה בקדושה. ואמר מקודם מצות החודש הזה לכם למשה ואהרן שנתן להם כח להכניס קדושה לחודש ואחר כך ניתן מצות הפסח לכל ישראל שכל ישראל יש להם קדושה בגוף ויכולים לאכול אכילה בקדושה וזה דתנן (ר"ה כד.) ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. דכיון שאמר ראש ב"ד מקודש שוב היה כח לכל ישראל להכניס קדושה לחודש. ואמר אחר כך באותו פרשה וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש. דכיון שישראל יש להם קדושה יוכלו להכניס קדושה לזמן. ואחר כך נאמר להם מצוה זו לדורות ואחר כך נאמר להם מצות תפילין שהוא כתר על הראש. ואף שעיקר התגלות עתיקא זכו בקריעת ים סוף. כיון שכבר במכת בכורות נקראו בני בכורי ישראל שקשורים בראשית המחשבה בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית נאמר להם פרשה תפילין. ובשבת שהן גופן אות לאו זמן תפילין שאז כל ישראל קשורים בשרש והם כהולכים כל היום בתפילין (ונת' פקודי מאמר ט):