בראשית

חכלילי עינים מיין. גם זה משל לרבוי היין, אמר שכל אחד ואחד מארץ יהודה יהיה כחול עינים מן היין, והמלה הפוכה ומשפטה כחלילי, והענין כי כאשר יכחול האדם את עיניו בפוך כן יכחלו אותם בארץ יהודה ביין. ולבן שנים מחלב. משל ג"כ לרבוי החלב.

חכלילי עינים מיין, “Red-eyed from wine,” This too is a hyperbole relating to the abundance of wine to be found in the tribal territory of Yehudah. Yaakov said that every person in the territory of Yehudah would have red-looking eyes due to the abundance of wine. The word חכלילי is really spelled backwards. Its meaning is as if it had been spelled כחלילי. The idea is that the people would actually have blue eyes, i.e. כחול, [women always used a blue tint to enhance the appearance of their eyes. According to the Talmud they used פוך, antimony, as eye-shadow to achieve this effect. Ed.] Just as women throughout the rest of the country colour their eyes blue so the eyes of the women of Yehudah would be coloured red from the abundance of wine. White teeth would be white by contrast due to the abundance of milk in the valley and the abundance of milk yielding flocks of sheep.

ובמדרש חכלילי, חיך שטועמו אומר לי לי. ודעת אונקלוס בכתוב כי ההרים שבארץ יהודה מתאדמים בכרמים וע"כ כנה אותם בלשון עינים העומדים בגבהו של גוף כן ההרים גבוהים על הארץ, ואמר כי ילבינו הבקעות בתבואה ובעדרי הצאן שמהם החלב, תרגום שנים מלשון שיני הסלעים. ואם תסתכל בפרשה זו בברכת יהודה תמצא שם כל אותיות התורה רשומות חוץ מאות זי"ן, והטעם לפי שמלכות ישראל הבא מיהודה אין עיקר נצחונן בכלי זיין כשאר האומות, כי החרב ירושה לעשיו, אבל מלכות ישראל לא בחרבם ירשו ארץ ואינה נוהגת מנהג הטבע ובכח היד, רק לפי הזכות והעונש בכח העליון יתברך. ומזה תמצא בשמו של יהודה שהמלכות ממנו השם המיוחד שלם, כי כשישראל עושים רצונו של מקום ישראל עושה חיל ומלכותם מתגברת ומצלחת והשם המיוחד עמהם אין להם צורך לכלי זיין, ולכך נחסרה אות זי"ן מברכת יהודה. ומה שנתוסף בשמו על אותיות השם אות דל"ת לפי שהיה רביעי בלידה, או מפני שהשמש בגלגל רביעי ונברא ביום רביעי, ומלכות יהודה נמשלה לשמש שנאמר (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדי. או אולי נאמר עוד כי לפי שמדתו של יהודה היא הנקראת זאת והיא מוכתרת בכתר זי"ן, וע"כ לא הוצרך להזכירה כי כבר הזכיר אותה במה שאמר ידך בעורף אויבך ,והוא הקשת שכתוב בו (בראשית ט׳:י״ב) זאת אות הברית, וזהו (שמואל ב ב) ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר, ובא משה ע"ה ופירש וזאת ליהודה, וכן הזכיר שם (דברים ל״ג:ז׳) ידיו רב לו.

According to Bereshit Rabbah 99,8 the word חכלילי is a composition of the three words חיך לי לי, i.e. when the palate, חיך, has tasted the wine of the land of Yehudah its owners will request refills of this beverage by saying לי, לי “more for me, more for me.” Onkelos believes that the mountains on the land of Yehudah are reddish looking due to the vineyards which cover them. This is why he described them was עינים, “eyes,” organs which are on top of the body. Mountains on earth are similar to the eyes in the body. He describes the valleys as white-looking due to the abundance of sheep and the milk they yield. The word שינים when used by the Targum here is related to שיני סלעים, the “teeth of rocks.” If you will examine this paragraph carefully you will find that it contains all the letters of the alphabet except the letter ז. The message is that the Kingdom of Israel as represented by Yehudah does not base its military victories on its arms, כלי זיין, as do the other nations whose inheritance is the power of the sword. The Jewish people did not conquer the land of Canaan because of superior arms or superior military skills of its soldiers. Its entire success or failure is due to the system of reward and punishment by which G’d operates in this world and specifically in the land of Israel. This is all symbolised by the fact that Yehudah’s name contains all the four letters of the Ineffable Name. When the Israelites act in accordance with G’d’s laws they will always be able to perform deeds of valour (compare Numbers 24,18). Their Kingdom will progressively become stronger and more secure and its inhabitants will not need to resort to force of arms at all. All of this is hinted at in the absence of the latter ז during the lengthy blessing given to Yehudah. There is also a moral message in the addition of the letter ד to the letters of the Ineffable Name in the name יהודה. The letter ד, meaning “four,” is reminiscent of the fourth day of creation, the day the sun was placed in orbit. Yehudah was also the fourth of Yaakov’s sons symbolising the fact that the fourth son was to shine forth just like the sun which was placed in orbit on the fourth day. The fact that the Kingdom of Yehudah is compared to the sun is already reflected in the words of the psalmist (Psalm 89,37) “his throne is as the sun before Me.” Alternatively, seeing that that the specific attribute of Yehudah has been described by Moses as זאת (Deut. 33,6), he has been crowned with the letter ז, already, so that there was no need for Yaakov to include this letter in Yehudah’s blessing here. Yaakov had already alluded to this when he said to Yehudah: “your hand will be on your enemies’ nape” (49,8). This was an allusion to the bow which is described as Yehudah’s weapon [The word קשת in this connection refers to the original קשת, the rainbow, which was the sign of G’d’s covenant with man (Genesis 9,12)]. This is the mystical significance of Samuel II 1,18 (where David eulogises King Saul) “He ordered the members of the people of Yehudah to be taught (the song of) the bow. It is recorded in the Book of Yashar.” We needed the verse in Deut. 33,6 to explain the meaning of the verse in Samuel. When Moses continued in Deut, 33,6 ידיו רב לו “his hands fight for him,” this helps round out the meaning of Yehudah’s blessings.

ועוד נוכל לומר טעם אחר למה נחסרה משם אות הזי"ן, לפי שיהודה בעצמו הוא לאבות שביעי בנפשות, אברהם יצחק ויעקב ראובן שמעון לוי ויהודה, וא"כ יהודה הוא כנגד יום שביעי של שבת. וע"כ הזכיר בו יודוך אחיך, כי כן תמצא בשבת (תהילים צ״ב:ב׳) טוב להודות לה', והזכיר מטרף בני עלית מלשון (משלי ל׳:ח׳) הטריפני לחם חקי, והכונה לומר יש לך לסלק עצמך בשבת אפילו ממזון אוכל נפש וכענין שכתוב (דברים ה׳:י״ד) לא תעשה כל מלאכה, ואמר כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו, כשם שכתוב בשבת (שמות ט״ז:כ״ט) שבו איש תחתיו. ומחוקק מבין רגליו רמז למילה שהיא דוחה את השבת, ואמר אסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו, שכן כתוב בשבת (שמות כ״ג:י״ב) למען ינוח שורך וחמורך, כבס ביין לבושו, רמז לקדוש היין בשבת, ואמר חכלילי עינים מיין, ממה שמצינו בשבת שדרשו רז"ל פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ומהדר ליה בקדושה דבי שמשי.

We may also find an additional reason why the letter ז is the only letter of the alphabet missing in Yehudah’s blessing here. The reason is that Yehudah was the seventh of the “patriarchs” counting from Avraham, Yitzchak, Yaakov, Reuven, Shimon, Levi, Yehudah.” Accordingly, Yehudah corresponds to the number “seven,” i.e. the seventh day, the Sabbath. This is also why the word יודוך, “they will acknowledge you” appears in connection with Yehudah seeing that the psalmist also uses that word in connection with the Sabbath when he says (Psalm 92,2) טוב להודות לה', “it is appropriate to acknowledge the Lord on the Sabbath).” The words מטרף בני עלית also assume a new significance in that context, meaning that on the Sabbath it is appropriate to desist from the struggle to gain a livelihood, something comparable to the animal devouring its prey. Yaakov’s words parallel those of the Torah that on the Sabbath one must refrain from any manner of work, even the kind of work which helps one to stay alive in this world. When Yaakov continued: “when he crouched and lies down like a lion, or even like a lion cub, who dares to rouse him,” this also parallels what the Torah commands the Jewish people to do on the Sabbath, i.e. שבו איש תחתיו, “let every man remain in his place” (Exodus 16,29). The words ומחוקק מבין רגליו, are an allusion to the commandment to circumcise Jewish males on the eight’s day after birth. The performance of this commandment on time (unless there is danger to the baby’s life) overrides even the prohibition to perform work on the Sabbath. [the male organ which is situated בין רגליו, between the baby’s legs, is exempt from the commandment not to perform any work on the Sabbath. Ed.] Yaakov continued with אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו, to alert us to the fact that the work prohibition on the Sabbath also includes one’s beasts as we know from Exodus 23,12: “in order that your that your ox and your donkey rest, etc.” The words כבס ביין לבושו, are an allusion to the requirement to sanctify the Sabbath by reciting a benediction over a cup of wine. When Yaakov added the word חכלילי עינים מיין, this may be a reference to the statements of our sages Berachot 43 that he who makes big steps (on the Sabbath) impairs his eyesight by doing so to the extent of 0.2%. By drinking a cup of wine on Friday night one can counteract the damage one has inflicted on his eyesight by taking big steps.