דברים

ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. אחר שאמר ושבת, ואמר ואתה תשוב, הוסיף ואמר אשר אנכי מצוך היום. וכן אמר למעלה ככל אשר אנכי מצוך היום, וזה לבאר כי עקר התשובה אינו אלא לאחוז ולתמוך דרך תורת משה, ולכך יזכיר עם התשובה בכל פעם ופעם אשר אנכי מצוך היום. וזה דבר ירמיה (ירמיהו ב׳:י״ז) הלא זאת תעשה לך עזבך את ה' אלהיך בעת מוליכך בדרך, כלומר בדרך הידוע הוא דרך תורת משה שהחזיקו בו אבותיך הראשונים.

ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום, “and you will carry out all His commandments which I command to you this day.” After having spoken about Israel’s repentance, and their return to the Holy Land, the Torah now speaks of the commandments being commanded “this day;” we find a similar formulation already in verse 2 of our chapter where the repentance had also been featured. All of this is to focus on the fact that the essence of repentance is to accept the Torah as governing our lives. This is why whenever repentance is mentioned the reference to the commandments of the Torah is appended. The prophet Jeremiah employs a similar style when he writes (Jeremiah 2,17) “is this not what has happened to you for forsaking the Lord your G’d at the time He led you on the way?” “The way” is the path of Torah. This was the path which earlier generations of Jews observed and their lives were successful.