בראשית א
247 · Берешит I
Display Settings
Font Size
Text Width
Line Spacing
Columns
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
ומיד דיפקון ישראל מן גלותא, עמא קדישא לחוד, מיד נהר דהוה חרב ויבש אתמר ביה ונהר יוצא מעדן דא ו', להשקות את הגן: ומיד כשיצאו ישראל מהגלות, עם קדוש בפני עצמו, דהיינו שהערב רב יפרדו מהם, מיד אותו נהר שהיה חרב ויבש בעת הגלות, נאמר בו אז, ונהר יוצא מעדן, שהוא הו' דשם הויה, להשקות את הגן, שהוא ה' תתאה. ונהר, דא עמודא דאמצעיתא. יוצא מעדן, דא אמא עלאה. להשקות את הגן, דא שכינתא תתאה. ונהר, היינו עמודא דאמצעיתא הנקרא נהר, שהוא ז"א. יוצא מעדן, היינו אמא עלאה הנקראת עדן, אשר ז"א מקבל השפע ממנה. להשקות את הגן היינו להשפיע להשכינה תחתונה, הנקראת גן.
English translation not yet available
«И тотчас как выйдут Исраэль из изгнания — народ святой отдельно, то есть Эрев Рав отделится от них, — тотчас та река, что была разрушена и иссохла в изгнании, о ней скажется: „И река выходит из Эдена" — это Вав, „чтобы орошать Сад"» — нижнюю Хей. «Река — это Средний Столп», то есть З"А, именуемый рекой. «Выходит из Эдена» — из верхней Има, именуемой Эден, от которой З"А получает изобилие. «Чтобы орошать Сад» — чтобы передавать нижней Шхине, именуемой Ган (Сад).