Group None

וכל זה הוא באדם פרטי כנזכר. ויש עוד בדרך כללי אל עיר או מדינה או כללות העולם, על דרך שאמרו חז"ל (סוטה מח:) ראוי הי' שמואל שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו ראוי לכך. והענין על דרך ששמעתי ממורי כל שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה וכו' (אבות פ"ג מ"י), כי הא זכרנו שהאדם נקרא עולם קטן זה ראש וזה רגל, וזה שנקרא ראשי הדור, עיני העדה. וכשעושה עצמו מרכבה להשראות שכינה ראשי הדור, וממנו מתפשט לשאר בני דורו. וז"ש שרוח הבריות נוח"ה [לשון השראה ונייחה], הוא הימנו. כי רוח המקום נוחה לכל העולם ממנו, ולכך מה שרוח הבריות נוחה, הימנו. וההיפך כשאין השראת שכינה, לא יתלה הסרחון בדור, רק בעצמו, וז"ש וכל שאין רוח המקום נוחה עליו, הוא הימנו, ר"ל שהוא עצמו גרם זה הסבה, ולא הדור וכו'. ואם אין זה לשונו ממש, מכל מקום כך משמעות דבריו, ודפ"חח.