Group None

ולדברינו הנ"ל אתי שפיר, כי אדרבה הרמב"ם ביאר כוונת הש"ס מה שאמרו בש"ס יכול לא יהא חייב וכו'. ותרצה לומר על חיוב כרת קאמר שהוא חייב, ובאמת אינו כי אנוס הוא, רק החיוב הוא על כוונה אחרת, שכתבתי במקום אחר ביאור ש"ס (ר"ה פ"ג מ"ח) כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. על פי משל שר אחד ששינה לבושו כדי להוציא בן המלך מארץ שביו, לכך נתחבר עמו על ידי לבושי פחותי הערך וכו'. והיינו על ידי חיוב שמצא בעצמו ובזה מתחבר עם הרבים, בסוד זכאה מאן דאחיד בידא דחיבייא (זח"ב קכח:), להעלותן להוציא הרבים ידי חובתן, והבן. וז"ש הרמב"ם מפני בהמות שעכבוהו ולא יכול ליכנס לעזרה, הכוונה על ידי שהתחבר עם אנשי החומר שנק' בהמות, והם מעכבות אותו שלא יוכל ליכנס לפנים לעזרה, כמו שכתבתי לעיל על זאת יתפלל כל חסיד רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, וכנ"ל. ועל פי זה כתבתי במקום אחר ביאור ש"ס (עירובין יח:) דיו לעולם שישתמשו בב' אותיות וכו'.