Group None

מכל מקום הנביא רצה להסיר כעס מלבם, וביאר בטוב טעם, כי ידע חמור אבוס בעליו, והענין, כי השור ידע, מה שאין כן החמור שאין משכיל שכלו כשכל השור לידע הבעלים עצמם, מכל מקום יודע שהם רק אבוס בעליו ולא שהם בעלים עצמם, וכמ"ש האלשיך. וישראל לא ידע עמי לא התבונן, כי אלו היו ישראל התלמידי חכמים יודעין זה, לא הי' מקום לשנוא את חבירו התלמיד חכם שסובר שהוא מקפח פרנסתו, וכן כל אומן לא הי' שונא המוזג או החנוני אומנתו, מאחר שהי' יודע שכל פרנסתו ואומנתו הוא רק כמו אבוס, שהוא כלי שבו יושפע פרנסתו מבעליו שהוא יתברך, ואם יוסתר אבוס זה הלא יוכלו בעליו לעשות אבוס אחר, שאין האבוס עיקר כי העיקר בעליו, והם יוכלו לעשות כמה מיני אבוס לכל אחד מבהמתו להכין בו פרנסתו. ואם היו נותנין ישראל על לבם זה, לא היו שונאין זה את זה, ולא היו צריכין להחניף הנשפע למשפיע או זה את זה, או שיעשה תורתו ועבודתו להראות לבני אדם, כי אם לנחת ורצון בוראו שהם בעליו. ומאחר שאינם עושים כך, על כרחך הם סוברים שזה האבוס הוא העיקר וחש שלא יקופח ע"י חבירו, א"כ הוא שוטה יותר מחמור. וז"ש ישראל לא ידע, עמי שהם המוני עם פשיטא שלא התבונן.