Group None

עוד י"ל, כי תשא הוא לשון הלוואה וחוב, כמו שנאמר (דברים כד, י) כי (תשא) [תשה] ברע(י)ך. ור"ל כשתרצה לחייב ראשי הדור, שתמצא בם אשמת דבר, הוא לאשמת העם - שהוא מצד חסרונם, כמ"ש (שמואל א כ, כה) ויפקד מקום דוד, וכמו שבארתי מ"ש הטור אורח חיים (סי' תכח) פקדו ופסחו, יעו"ש. וכמ"ש ביאר חז"ל (שבת קיט:) כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו, יעו"ש. ובזה ביארתי משנה בראש השנה (פ"ג מ"ח) והי' כאשר ירים [משה] ידו וגבר ישראל, יעו"ש, וק"ל.