Group None

עוד נ"ל לבאר פסוק עובד אדמתו ישבע לחם וגו' רב אמונות וגו'. דכ' בחובת הלבבות שער הבחינה פ"ג וז"ל: החכם המבין וכו', וידביק בעבודתו וגו', ויברור מגשמי העולם די ספוקו בלבד, ויעזוב שאר מותרי העה"ז המטרידים את הלבבות מן אלדים וכו', ויחשוב העולם וקנינו צידה ליום מועדו וכו'. והסכל יחשב בעה"ז לשבת עולמים וכו', ואח"כ עמלו וקבוצו יהי' לזולתו וכו'. והמשל לשני אחים שירשו מאביהם אדמה שצריכין לעבדה, וחלקו אותה לשנים, ולא הי' להם דבר זולתה, והי' אחד חכם ואחד סכל, החכם השתכר את עצמו בעבודת אדמה של אחרים, וכשהי' נפטר משם עושה אדמתו, וגם הי' מצמצם בפרנסתו כדי שיהיה לו פרנסה ליום א' שיהי' עובד אדמתו, וכך הי' עושה והולך עד שלא הוצרך להשכיר את עצמו לאחרים, ועוסק רק באדמתו, ואסף פירותי' וכו'. והכסיל הי' נשכר ג"כ לאחרים להתפרנס, ולא לקח פנאי לעסוק באדמתו, וכשהי' נשאר בידו מזון על יום א' הי' מטייל שלא לפקח בעבודתו, עד שנשאר אדמתו שממה וכו', והמשכיל יבין וכו', יעו"ש.