Group None

איש אמונות רב ברכות וגו', דשמעתי בשם מחותני מוהר"ח לתרץ קושיית התוספות בפ"ק דסנהדרין (דף ז. ד"ה אלא), אמר רב המנונא אין תחלת דינו של אדם אלא על דברי תורה, שנאמר (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון, והקשו התוספות, דהא אמרינן בפ"ב דשבת (דף לא.), דשואלין תחלה נשאת ונתת באמונה, ואח"כ קבעת עתים לתורה. ומשני התוספות ב' תירוצים יעו"ש. וביאר על דרך הלצה, כי טענת היצה"ר באדם כי תאוה היא לעינים, תאוות עה"ז מזומן מיד, מה שאין כן עה"ב היא בהקפה והאמנה, ויותר יש לבחור במזומן מן הקפה והאמנה, שהיא עסק התורה שהיא לעתיד. לכך שואלין תחלה, נשאת ונתת באמונה, ר"ל סחורה נשאת ונתת בהקפה ואמונה, א"כ למה לא קבעת עתים לתורה שהיא ג"כ בהקפה והאמנה בעסק עולם הבא, ודפח"ח.