Group None

ואמר אמרתי טובתי בל עליך, והוא יתפרש בדרך פרט ובדרך כלל, הן באדם יחידי - דוד בעד עצמו, או בכללות כל ישראל שהיא כנסת ישראל, האומרת אל דודה הנקרא הוי"ה, גם כי אדנ"י אתה בסוד אדו"ן כל האר"ץ (יהושע ג, יא), מ"מ טובתי בל עליך, שאין עלייתה וטובתה ביד הש"י, כי אם לקדושים אשר בארץ המה, וא"דירי לשון עוז וחדוה, בסוד תנו עוז לאלהים (תהלים סח, לה), וגם כ"ל חפצי, שהוא זווג, בם הדבר תלוי, שעל ידי בחירתן בטוב היא עולה להתייחד עם דודה, ואז נקרא אדנ"י, כמ"ש בכתבים כי שם זה על ידי יחוד השמות, א' מן אהי"ה י' מן הוי', יעו"ש. וגם בלאו הכי, שאז נקרא אדון כל הארץ, בסוד יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מח, ג), והיינו על ידי עבודת הצדיקים בשמחה ובטוב לבב מרוב כל מעוררין השמחה למעלה, וכמ"ש בזוהר תצוה דף קפ"ד ע"ב: תא חזי, עלמא תתאה איקרי אבן טבא, אי קיימא בנהירו דאנפין מתתא הכי נהרין לי' מלעילא, ואי קיימא בעציבו וכו', וז"ש (תהלים ק, ב) עבדו את ה' בשמחה וכו', יעו"ש. לכך נאמר ירבו עצבותם, ר"ל שעל ידי עצבותם בעבודת ה' שהם כת הרשעים, ירבו עצבותם מלמעלה, כאמור.