Group None

וענין אמונה ובטחון, שמעתי ענין נאה מהרב המגיד מבאר, על מה שהקשו התוספות (בפ"ק) [בפ"ב] דביצה (טו: ד"ה לוו) דאמרינן לוו עלי ואני פורע, והא אמרינן (שבת קיח.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ותירץ התוס' יעו"ש. ואמר הוא עליו השלום דלא קשה מידי, כי יש מדריגות שונות בכל אדם לפי בחינתו והאמנתו ובטחונו בו ית', שאם הוא במדרגה זו של האמנה ובטחון, ותופס דעה זו לענג שבת ויום טוב בטענה זו שאמר הקדוש ברוך הוא לוו עלי ואני פורע, והאדם המאמין בזה ובוטח בו יתברך ללות, ודאי הש"י פורע. ויש אדם שאינו במדריגות בטחון ואינו רוצה ללות מן אחרים אחר שאין לו משלו, באומרו הלא אמרו ר"זל עשה שבתך חול וכו', אז אחר שתופס דיעה זו כך הוא האמתי לפי בחינתו, והבן, ודפח"ח.