Group None

כי ענין עבודת הש"י הוא במחשבה בדיבור ובמעשה, והוא מה שנאמר בפיך ובלבבך לעשותו (דברים ל, יד), והוא עבודת יום ביומו מז' ימי השבוע, כי כל חיי האדם הוא נחלקו לימי השבוע שהם ז' ימים. וכל שבוע גם שהוא ז' ימים, מכל מקום אינו רק ששה ימים, כי השביעי הוא שורש כל ששת ימי החול כנודע. וגם אלו ששת ימי החול אינם לענין עבודת הש"י רק ג' ימים, יום א' במחשבה, יום ב' בדיבור, ג' במעשה, והוא לקנות נר"ן משבת העבר. וכזה ביום ד' למעשה לקנות נפש, יום ה' בדיבור לקנות רוח, יום ו' במחשבה, וכל זה לקנות נר"ן משבת הבע"ל. ואחר שזכה לעצמו יראה לקשט ולזכות אחרים גם כן מצד הערבות שכל ישראל ערבים זה לזה, וכמ"ש חז"ל וכשלו איש באחיו (ויקרא כו, לז), ודרשו חז"ל בעון אחיו (סנהדרין כז:), ומכוח זה צריכין עיני העדה להשגיח ולראות את אחיו שילכו בדרך הישר שלא לסור ימין או שמאל. אך עיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות (בראשית מח, י), מצד חמדת ותאות עולם הזה הנקרא ארץ מצרים, והחשך יכסה ארץ מבלי ראות איש את אחיו, וכל איש הישר בעיניו יעשה.