Group None

עוד י"ל כי אלו ג' דברים זה נמשך מזה, וכמו שהוא בפרטות אדם אחד, כך הוא בכללות העולם, שקראם עבדים על שהוא אצלו עבדות עבודת הש"י כעבד על מנת לקבל פרס, שאין אצלו תענוג עצם העבודה רק השכר, וכמ"ש בספר ע[ו]ללות אפרים (מאמר קלב-קלג) ביאר ש"ס (נדרים פא.) שאין מברכין בתורה תחלה וכו' יעו"ש, ולכך עבודתן הוא בעצלות, מצות אנשים מלומדה, ומנהג אבותיהן בידיהן. ולא די להם שהם עושין בעצלות, אלא שחרה להם ובזריזות, על הצדיק שעושה מצות ה' בשמחה שלכך נקרא חי לשון פרי"ש, וז"ש שאוכלין אבר מן החי, שנושכין לצדיק שנק' אבר מן החי, וכמ"ש רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ וכו' (פסחים מט:). וכל זה נמשך מגסות הרוח, שאינו חפץ שיהי' שום אדם במעלה יותר ממנו, ונודע מ"ש בש"ס דסוטה (ד:) כי גסי הרוח כאלו בא על כל העריות וכו', וזה שאמר שחשודין על עריות, וק"ל.