Group None

וכ"כ החסיד מוהר"י יעבץ, דקשה לגירסא והמפנה, א"כ הניעור, אם הוא מפנה היינו המפנה, ואם לאו למה יתחייב, וצריך בר נגיר דליפרק' וכו'. ולפירש הנ"ל לא קשה מידי. גם שהוא עצמו כתב לזה, וז"ל: כי הדבוק בבוראו יתברך מושגח ממנו ולא יניחנו למקריים וכו', ואם סר ממנו הדביקות שבינו לבין קונו ובעת ההיא סר ממנו השגחת יוצרו, אם תמצאו שום רעה אינו כי אם בעבור שהפנה מחשבתו מעבודת הש"י, ועליו נאמר (דברים לא, יז) הלא על כי אין אלדי בקרבי מצאוני הרעות האלה, וחז"ל דרשו אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד) אל תפנו [אל] מדעתיכם וכו' (שבת קמט.). וכ"כ בזוהר (שמות יז:) ברבי יוסי שהי' מחשב וכו', יעו"ש. א"כ ודאי שאינו חייב בנפשו עבור זה, אלא שאם קרהו מקרה רע מתחייב בנפשו, שלא הי' לו לפנות מחשבתו לבטלה בכוונה. מה שאין כן הניעור בלילה, גם שלא הי' מפנה לבו לבטלה, רק ממילא היה לבו מחשב בדברי הבאי, לפי שהעת הוא שליטת המזיקין. וגם בדרך שהוא סכנה, גם שאינו מפנה לבו לבטלה בכוונה מכוונת רק ממילא, ג"כ מתחייב בנפשו, וק"ל.