Group None

עוד י"ל על דרך הלצה, ויבואר על ידי פסוק (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו'. שבנוהג העולם סוחרי ברעסלי מעמיד בהמתו שלשים יום על אבוס, ושלשים יום בבואו מברעסלי. ואם כן הי' ראוי לבעלים, ישראל עמי, להתבונן ג"כ, כי עוברי דרכים - שעוברין בדרך על דרכי תורה, שאינן יכולים ללמוד, וידוע מה שאמרו חז"ל (אבות פ"ג מ"ד) ההולך בדרך יחידי, ומפרש במדרש (מדרש שמואל) שהולך בלא תורה, ח"ו מתחייב בנפשו. וכשאין לו תבלין של תורה נגד היצה"ר, יש לחוש שלא ילכוד בעצת יצה"ר, הן בראי' והסתכלות נשים, או בשמיעה ודיבור או במעשה ח"ו, [ועל דרך הלצה י"ל שזהו טעם ששולחין לברעסלער דבש בביאתו לביתו, לאורחים שהביא], ועל כל פנים הי' ראוי שיעשה לעצמו תקנה כמו לבהמתו, שיתבודד שלשים יום קודם יציאתו לדרך ויתקשר את עצמו בו ית', כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה קודם ירידתו למצרים וכו', וז"ש וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע להתקשר ולדבק בו יתברך, כמו וידע אדם וגו' (עי' בראשית ד, כה), והבן. וז"ש ויהי לי שור, שלמדתי משור שלי מוסר הנ"ל.