Group None

ובזה יבואר המצוה ולא יזח החשן מעל האפד, כי כתב האר"י בטעמי המצות (פ' תצוה), כי חשן ואפד הוא יחוד ב' שמות. ולהלביש הדבר נ"ל, כי חשן המשפט שהוא נגד הלב, שהיא כוונת הלב, הוא רומז לתלמיד חכם כאשר זכרנו לעיל בכוונת התפלה, במצוה אותו תעבוד זו תפלה, שהיא שייך בתלמיד חכם שהיא נשמת התפלה על ידי כוונת הלב, ולכך נחש שהיא אותיות חשן רומז לתלמיד חכם כנ"ל. אפד גימטריא פה, הוא רומז לאנשי המונים שאין בהם בחינת כוונת התפלה בלב, רק בחינת פה שהיא דיבור התפלה. וכמו שזכרנו שם דלכך נסמך מצוה אותו תעבוד זו תפלה, עם מצוה ובו תדבק הדבק לת"ח, שהיא דיבוק החומר עם הצורה, גוף התפלה עם הכוונה, שאז נשלם המצוה דאורייתא, כך הוא המצוה שלא יזח החשן מעל האפד, רק שיהי' באחדות ודביקות החומר עם הצורה, הם אנשי המונים עם הת"ח, שאז יש חיבור לגוף עם הנשמה שהוא כלל הכל, וכאשר נזכיר שהיא סוד כסא שלם ושם שלם, עיין מזה עוד במקום אחר.