Group None

ובטור אורח חיים, בית יוסף סי' רפ"ח (ד"ה גרסינן) מביא ירושלמי (שבת פט"ו ה"ג), רבי חגי אומר לא נתנו שבתות אלא לאכילה ושתיה, רבי ברכי' אומר לא נתנו שבתות כי אם לעסוק בתורה. ולא פליגי, דמ"ש לא ניתנו שבתות כי אם לאכילה, כאן לת"ח, וכאן לפועלים, כמ"ש בב"י בטא"ח סי' רפ"ח יעו"ש. וי"ל, הא אם הפועלים אינן עוסקים כל השבוע בתורה, ובשבת גם שירצו לעסוק בתורה לא יוכלו לשתות מים ממרה, אחר שלא למדו שלשת ימים לפניו, אם כן אינו עונג כנ"ל. לזה בא הספרי לתרץ זה, באמת זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו מקודם כדי שתוכל לקדשו בשבת שיהי' ענג, על ידי הכנה שיעשה מקודם, וק"ל.