בהעלותך
41 · Беаалотха
Display Settings
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
The process of Tzimtzum involves the withdrawal of divine light, creating space for the formation of vessels and differentiation within creation.
Процесс Цимцум включает в себя отступление божественного света, создавая пространство для формирования сосудов и дифференциации в творении.
Key Points
- האור הסתלק לצדדים ונותר חלל פנוי.
- אין הבדל בין שורשי כלים דכתר לשורשי כלים דחכמה.
- ההתרחקות יוצרת הבדלים במקומות.
- הסתלקות האור מאפשרת התהוות שורשי הכלים.
- האור חוזר להאיר בכלים לאחר התהוותם.
- The light withdrew to the sides, leaving an empty space.
- There is no difference between the roots of the vessels of Keter and the roots of the vessels of Chochmah.
- The distancing creates differences in places.
- The withdrawal of the light allows for the formation of the roots of the vessels.
- The light returns to illuminate the vessels after their formation.
- Свет удалился в стороны, оставив пустое пространство.
- Нет разницы между корнями сосудов Кетер и корнями сосудов Хохма.
- Удаление создает различия в местах.
- Удаление света позволяет возникновение корней сосудов.
- Свет возвращается, чтобы светить в сосудах после их возникновения.
After the Or (Light) withdrew to the sides, the remaining Or stood at the sides of the void, leaving an empty space. The Ein Sof (Infinite) Light surrounded everything in a spherical manner, like a circle, thus creating the void. If the Tzimtzum had occurred all at once, there would be no understanding of why there are differences between the roots of the Kelim (Vessels) of Keter (Crown) and the Kelim of Chokhmah (Wisdom). Initially, there was no Or here; the void was created, and there was no difference between the Or withdrawing equally to the sides and the central point. Both are equally distant from it, as they both represent a single aspect.
Let us compare this to a circle: initially, the points were close together, and then they gradually moved apart until they formed a very large circle. Certainly, no one would say that the central empty space is of one kind. Therefore, there is a Reshimu (Impression/Trace) of this kind and that kind, because the entire space is of one aspect. If there is a difference in the place, there must be differences in the aspect. For example, when they were close together, they recited Mishnah; when they moved further apart, they recited Scripture; and when they moved even further, they recited Zohar—because there are differences in the place itself.
Here, the creation of the central void was due to the withdrawal of the Ein Sof Light to the sides. If the withdrawal had been all at once, there would be no reason for the roots of the Kelim to appear different. Therefore, the truth is that the withdrawal occurred gradually. First, the Or withdrew from the central point, and then the roots of the Keter Kelim were formed. After that, the roots of the Chokhmah Kelim were formed, and so on.
Thus, when the Ein Sof Light withdrew to the sides, the roots of the Kelim of the Sefirot, which compose the worlds and their Partzufim (Spiritual Configurations), were formed in the central void. Later, when the Ein Sof Light extends into these Kelim to illuminate the earth and its inhabitants, the work of their creation will be completed, and they will be filled with Or and Chesed (Kindness) in mercy upon them.
После того как Ор (Свет) удалился к сторонам, остался пустой вакуум. Остаток Ора находится по сторонам вакуума, и таким образом образуется пустое пространство, окруженное со всех сторон, как круг [Игулим / Игулим]. Это объясняет, почему существуют различия между корнями Келим (Сосудов) Кетера и корнями Келим Хохмы. Если бы Цимцум (Сокращение) произошел одновременно, не было бы различий, но поскольку Ор удалился к сторонам равномерно, образовалось пространство, и нет различия между центральной точкой и удалением к сторонам. Оба они одинаково удалены.
Представим себе круг: если изначально все было плотно, а затем удалилось до образования большого круга, никто не скажет, что в центре круга есть одно состояние, а по краям другое. Однако, поскольку удаление происходит, должны быть различия в состоянии. Например, когда они были плотно, они назывались "Гарс" (чтение), когда удалились немного — "Микра" (чтение), а когда удалились еще больше — "Мишна" (учение) [Зоар].
Таким образом, в процессе удаления Ора к сторонам образуется вакуум, и это приводит к различиям в корнях Келим. Если бы удаление произошло одновременно, не было бы причин для различий в корнях Келим. Однако, поскольку удаление происходит постепенно, сначала Ор удаляется из центральной точки, и тогда образуются корни Келим Кетера, затем удаляется дальше, и образуются корни Келим Хохмы, и так далее.
Таким образом, мы учим, что когда Ор Эйн Соф удаляется к сторонам и в центральном вакууме образуются корни Келим Сфирот, составляющих миры и Парцуфим (духовные конфигурации), и когда Ор Эйн Соф снова войдет в эти Келим, чтобы осветить землю и ее обитателей, тогда завершится процесс их создания, и они будут наполнены милостью и состраданием.
הי"םנ ותנקודם להוית התחתון. וסוד הצמצום הוא עד הטבור, שהם אורות של התחתו
ון הירכים של היולדת קודם הלילה. וזה הצמצום היה בכל פרצוף עליוןנשמסתלקות. וזהו סוד צ
ה זהו סוד הצמצום שניה וביה מן הטיבור ולמטה. והנכדי להוציא את התחתון מ ל אין סוף עצמו
מצאנ .אצליםנשארו הכלים, ובהם סוד החלל לתת מקום אל הנות שלו לצורך אדם קדמון, ונבתחתו
,ות שלו, ולא האורותנשאר הוא האין סוף עצמו, אלא שהם סוד הכלים של התחתונשהחלל ה
סתלקו האורות. והכלים עצמם הם סוד גבורה כידוע, שעוצרת ומעמידה. ונו הכלים וננצטנש אחר
משכו מן היסוד של אין סוף, וזהו סוד חוט אין סוף שיוצאנכך האורות חזרו להאיר בתוך החלל, ו
,ו שערי אורהנו משגיאות, ויפתח לנקב היסוד, ורזא דא לחכימא לבא איתמסר, והשם יתברך יצילנמ
כי בזה מובן גם כן סוד תיקון העולם שיהיה ברחמים גדולים, שיעביר הקב"ה כל גבורה ק שה
הגורמת סילוק האורות, ותשאר בלבד אותה הגבורה הממותקת שצריכה לתת קצבה לאורות
יךנף עוד מוריך והיו עינא כתיב )ישעיה ל( 'ולא יכנאצלים לסבול אותם. ועל ההוא זמנשיוכלו ה
ף המכסה הוא סוד הגבורה קשה הסותמת, ואז יהי כבוד ה' לעולם ישמחנרואות את מוריך', שהכ
ה' במעשי ."ו
קודהנה הצמצום הזה היה בהשואה אחת בסביבות הנף ב'( בהמשך דבריו: "והנעץ חיים )שער א' ע
ית ההוא, באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה, ולאנהאמצעית ריק
ת עגול בהשוואה אחתנצבת, לפי שגם אין סוף צמצם עצמו בבחינ ת מרובע בעל זויותנהיה בתמו
מכל צ דדים, והסיבה היתה לפי שכיון שאור האין סוף שוה בהשוואה גמורה, הוכרח גם כן שיצמצם
ודענעצמו בהשוואה אחת מכל הצדדים, ולא שיצמצם עצמו מצד אחד יותר משאר הצדדים. ו
צבתנ ת מרובע בעל זויותנת העיגול, משא"כ בתמונה כל כך שוה כמו תמונבחכמת השיעור שאין תמו
בולטות, וכן ת ות, ועל כן מוכרח הוא להיות צמצום האין סוףנת המשולש וכיוצא בשאר התמונמו
אנ"ל. גם בפרשת בא דמ"ב איתא מנת עיגול. והסיבה הוא בעבור שהוא שוה בכל מידותיו כנבבחי
."ח דקאמר כי היכלות ומה שבהם הם עיגוליםנבעיגולא דאיהו י', ועיין בפרשת פקודי דף ר
אצלים אשר עתיד להאצילם אחר כך בתוך המקום החלל ההואנעוד יש סיבה אחרת, והוא בעבור ה
ה אזי יהיו כולם קרוביםנת העגולים, הנאצלים בתמונין הוא כי בהיות הנ"ל, והענוי כנהריק ופ
ודבוקים באין סוף הסובב אותם בהשוואה אחת גמורה, והאור והשפע הצריך להם יקבלום מן אין
סוף מ ת מרובע או משולש וכיוצא בשארנאצלים בבחינכל צדדיהם בשיקול אחד, משא"כ אם היו ה
ות, כי אז היה בהם זויות בולטות קרובות אל האין סוף יותר משאר צדדיהם, ולא היה מקבליםנתמו
."אור אין סוף בהשוואה אחת
.(י פ"בנת חסידים, בית ראשון חדר שנואל חי ריקי זיע"א בעל המשנועיין ספר יושר לבב )לרבי עמ
ף ב, אות י(: "וכ"ז הוא משום שהאורנוכתב הלשם )חלק הביאורים, שער דרושי עגולים ויושר ע
עשהנ מצא כי כאשרנ דא"ס הכולל אותם ומקיף אותם הוא בהשוואה אחת בכל מקום, וא"כ
אצליםנהצמצום שהיא הסתלקות דאור א"ס מהיסוד דהמלכות, וכדי ליתן שם מקום לכל בחי' ה
ולכל העולמות כול ,ים לחוץ, מהמלכות להיסודנעשה ההסתלקות כביכול על דרך בחי' מבפנם, ]ו
,הנצח לתפארת, ומתפארת לגבורה, ומגבורה לחסד, ומחסד לבינצח, ומהנומהיסוד להוד, ומההוד ל
עשה הצמצום בהמלכותנה לחכמה, ומחכמה לכתר, ומכתר לא"ס עצמו[. והרי עכ"פ כי כשנומבי
עשה בעיגול ממשנ ה הואנה ים ולא אחורנובהשוואה אחת, ולא היה שם לא מעלה ולא מטה לא פ
ה הואנז', אלא בהשוואה אחת בכל אותו המקום כולו, והגם שהרי גם אותו היסוד דהמלכות הנוכ
הנו דומה לבחי' הצמצום דהכתר שבו להחכמה שבו, ומהחכמה שבו להבינכלול מעשר ספירות, ואי
"ל, אך הרי גם אנשבו, וכן כו' וכ 'ה הם ג"כ רק בבחינותן העשר ספירות אשר היסוד כלול מהם, ה
ימי לחיצון לבד, שהכתרנז', וא"כ הרי אין להבחין חלוקת איכות הצמצום בהם אלא רק מפנעיגול וכ
דהיסוד שהוא יותר חיצון והוא קרוב יותר למעלת מדרגת א"ס, הוה איכות הצמצום בו יותר
ים לכולם ורחוקה ממעלות א"ס יותר מכולם הוה איכות הצמצוםנמעוטה, והמלכות שבו שהיא מבפ
בה יותר מרובה, אבל עכ"פ הוא שהצמצום דכ"א הוא רק בעיגול, והוא בכ"א בהשוואה אחת
ז', ואמר כי עכ"פ הואנו על כל הנה האריך הרב בזה ללמדינובאיכות אחת בכל כמותו. ועל כ"ז ה
שהצמצום ה ,צבתנ ת מרובע בעל זויותניה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה, ולא היה בתמו
]בבחי' קומת פרצוף דעשר ספירות שבו[, לפי שגם א"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשוואה אחת מכל
צדדים, והסיבה היתה לפי שכיוון שאור הא"ס שוה בהשוואה גמורה, הוכרח ג"כ שיצמצם עצמו
בהשוואה אחת מכל ה ,צדדים כו', וזהו מה שמסיק ואמר והסבה היא בעבור שהוא שוה בכל מדותיו
."זכרנור"ל על בחי' עשר ספירות הכמוסים בו, שהם ג"כ רק בבחי' עגול ובהשוואה אחת וכ
ב"ע ז"ט דף בראשית ק"בזוה עיין)
.(
ושפתי הרב דברי שלום ברור מללו, בהסבירו בטוב טעם את מלאכת הצמצום שגרמה להתהוות
ה מספירה לספירהנעשה באופן שונים אלו מאלו, זאת מחמת הסילוק עצמו שנשורשי הכלים המשו
ודע דסדר אצילות כלי העגולים היהנ" :(ומכלי לכלי. וזה דבריו הק' בספרו על עץ חיים )שער א פ"ב
מלמטה
הנימי מכולם שהוא עיגולי מלכות דעשיה, ואחר כך באחרונעשה כלי הפנ למעלה. דתחילה
ו להאציל, צמצםנעיגולי א"ק. והוא כמ"ש לקמן בפרק זה דהכל הוא ממולא מאין סוף וכשעלה ברצו
ת עיגול השוה מכל סביביונקודה אמצעית, והיה מצמצם בהשואה אחת מכל סביביו כתמונעצמו ב
מצניע"ש, ו ודע דצמצום האור הוא גורם לעשית כלים, וכמונים לחוץ. ונא דסדר הצמצום היה מפ
.תבאר בפרק ג' משער זה יעו"שנש
ו: כי האור היה מתחיל להסתלק מהחלק אשרנודע משער ז' שער מטי ולא מטי פ"ג וזה לשונ גם
אחר כך יקרא מלכות, ואז היה מתחיל להתחשך, ואחר שהיה מסתלק האור מהכלי אשר אחר כך
יקרא יסוד, אז היה חלק הראשון מחשיך יותר וכו', עד שיגיע רחוק האור מהמלכות ג' מקומות, אז
גמר כלינ
של המלכות, יעו"ש. וכמו כן היה כאן מלאכת הכלים של העיגולים על ידי צמצום אור
,וגע לעיגולי מלכות דעשיהנימי שהוא חלק הנקודה הפנהאין סוף. דתחילה התחיל להצתמצם מ
וגע לעיגולי יסוד דעשיה, ועיגולינצתמצם יותר מרחוק שהוא חלק הנ והתחיל להתחשך, ואחר כך
מלכות החשיכה יו מצא דכלינ תרחק האין סוף לעשות עיגולי א"ק. אם כןנתר, וכך על דרך זו, עד ש
יםנים לחוץ, ולכך כתב הכא עיגולים זה בתוך זה, דהתחיל מפנהעיגולים סדר אצילותם היה מפ
."לחוץ, ומיירי בכלי העיגולים
ה כתב בעץ חיים )שערנוהרב דברי שלום לשיטתיה אזיל, דסבירא ליה כן מפורש בדברי הרב ז"ל, דה
" :ונין התפשטות הקו לתוך החלל, זה לשונף ב( בענא ע תפשטנ ,ותכף בתחלת התפשטותו בסוד קו
עשה כעין גלגל א' עגול מסביב, והעגול הזה היה בלתי דבוק עם אור הא"ס הסובב עליו מכלנמשך ונו
"צדדיו :ונ. ובהגוב"י )שם אות ט( הובא מסכ"י הרש"ש, וזה לשו ת עיגוליםנ"כי מצא שם בחי
"שאר בחללנמרשימו ש ,"ינו: ")אנ. והרב דברי שלום כתב עלה, שזוהי הגהה ממהרח"ו ז"ל. וזה לשו
ראהנה, וכני חצאי לבנו( ותראה שזה הלשון הוא בשנהלשון הזה השמיטו אותו מעץ חיים דפוס שביד
,'זכר וכונלע"ד עם הנשהוא ממוהרח"ו והוא כמו שכתוב במבוא שערים שער א ח"א פ"ב ד"ה ו
קודהנשכתב וז"ל: וה ברא והואנ ודע כי גם האוירנתפס כנ ונת אויר שאינשארת בבחינ אמצעית היא
,תהוונתגשמו שם הכלים ונ פרד בלתו יתברך. ואז בהיותה יחידה בלתי החסד, אזנ ונממשיי, ואי
ואחר כך חזר אור החסד לתוכם ובו' יעו"ש. והוא הוא מה שכתב כאן. וכמו כן הוא ביושר, כמ"ש
בדרוש שהביא בפרק ז :ה כוללת וכו', שכתב וז"ל בקיצורנה מאוצרות חיים ד"ה הקדמה ראשו
,'ת עצמות וכלים, כי צמצום האור גורם יציאת והויית הכלים כונעשה האדם היה בו בחינ כאשר
."יעו"ש
ראה לכאורה דלדידיהנו הרמח"ל כתב בכמה מקומות להדיא היפך הדברים הללו, ונאולם רבי
:(סבירא ליה שאין הבדלי מדרגות בצמצום עצמו. וכגון מה שכתב בכללות האילן )פ"א מ"א "רצה
מצא המקום שוהנ ,תן להם מקום, אין לך דבר שאין לו מקוםנ ,וצמצם אורו לברוא כל הבריות
"לכולם ו החלל והרשימונת הצמצום גופא דהיינין הזה, שמבחינראה שבא להדגיש את הענ. וכפי ה
המקום תנשבתוכו שהוא בחי-
:(הנאין שום חילוקי דרגות. וכ"כ בפתחי חכמה ודעת )מלאכה ראשו
"
פרדים לפינמצאיו להימצא, לספירות לפי מה שהם, והוא גבול ההשפעה, ולנ יתן מקום לכלנ ואז
,'קרא 'צמצום אין סוףנ יןנעשה המקום להם, זה הענ פרדיםנמה שהם והוא מקום מצבם, כי לפי ה
וי, ובזהנשאר פנ צטמצם האור סביביו והואנשאר מקום אחד חלול מאור הא"ס, שנכי הוא כמו ש
החלל
ין שוה מכל צד, כי אין הצמצוםנמצאים, החלל הזה עגול הוא, והוא כי זה הענמצאו כל הנ
ותן גבול אל כללות אורנ פחות במקום אחד ממקום אחר ובמדרגה אחת ממדרגה אחרת, כי הוא
"המאציל שלא יתפשט בכל כוחו ו דברים מפורשים יוצאים, שאין שום חילוקים ביןנ. הרי ל
.בראים והעולמות מצד הצמצום, אלא המקום לכולם שוהנה
ת הדברי שלום מתוך דברי הרב זלה"ה לדעת הרמח"ל ודעימיה צריך לומר, דאףנוליישב את מסק
עלם. רק לא היו חילוקי המדרגות מוגדריםנ ין חילוקי המדריגות באופןנלדידהו היה כבר שורש לע
" :(ודעים, וסמך לזה מדברי הרב במבוא שערים )שער א ח"א סוף פ"בנ בגבולותיהם ולא היו הנה
טעם הצמצום היתה, כדי להסתלק מן המקום ההוא אור אין סוף, ועל ידי כן יוכלו הכלים של א"ק
שורשי זה כל עם ,האצילות עד ריםָכִּנ ת כליםנזכר פ"א, כי אם היות שאין בחינלהצטייר שם כ
עלם מתחיל מכאן, דאם לא כן במה יפקד הא"ס מא"ק, ובהכרח שמא"ק והילךנ הכלים ברשימו
התח"ילו העולמות להתברר עלם של הכלים, אבלנ ו שמיד בצמצום היה שורש ורשימונינ. הרי לפ
,יכריםנ חו דברי הרמח"ל, דהוא מיירי מצד זה שלא היו הפרטים עדייןנבלי היכר פרטים. מעתה יו
תן ביטוי מוגדר וחזק להבדלינ משך אח"כנו כתב שאין הבדל מדרגות בצמצום. והקו שנולכן בלשו
המדרגות. ואלו ואלו דברי .אלוקים חיים
:מצא כמעט מפורש בדברי הרמח"ל עצמו, שכתב בתחילת ספרו הק' כללות אילןנ ין הזהנוכע
"וקו
ס ועושה כל המדרגותנכנו לצד אחד, בוקע וניוצא ממ ו שהקו הוא שפועל אתנ". והיי חלוקת
המדרגות :(ו כלל) יםנ. וביתר ביאור כתב בספר כללים ראשו "הרשימו הוא אור קדמון, בהיותו כולל
ו, כי עדייןנינתפרטו החלקים והמידות כל אחד לפי ענ הגה של טוב ורע בכלל עד שלאני ההנינכל ע
יםניני הרשימו, ואותם הענינס הקו, לקח בעצמו כל ענכנהדברים כמו בשורש דק לבד. ואחר כך כש
עצמם עשאם מידות גמורות ומפורטות, כל אחת למה שרא"הגהנוי בה לצורך הה ו שהקו הואנ. דהיי
שמפרט ומגדיר .את חלוקת המדרגות
קודה י', כיון דהאי י' אתפשט, מה דאשתארנ ז"ל: "דהא אין סוף בקע מאוירא דיליה, וגלי האי
קודה קדמאה י', אתגלי לבתרנ יהנאשתכח אור, מההוא רזא דההוא אויר סתימאה, כד אשתכח מ
ו אור דכבר הוה, והאנפק, ואיהו הוא אור דאשתאר מאויר, והיינ עליה מטי ולא מטי. כיון דאתפשט
ק יזו בההיאניה, למהוי מטי תדיר באורח גנקודה מנ יז, ואשתאר חדנפק ואסתלק ואתגנ ,יימא
הירנ ,יה, ובגין כך כלא אחיד דא בדאנפק מנקודה קדמאה דנ היר ביה בארחנ ,קודה, מטי ולא מטינ
יז באתר דאין סוף, וכלא חדנבהאי ובהאי, כד סליק כלא סלקין ואתאחדן ביה, ואיהו מטי ואג
אתעב ."יד
סתלק הא"ס לגמרי וצמצם עצמו לעשות אותו המקוםנ מבוא שערים )ש"א ח"א פ"ב(: "על מה זה
ימי העתידה לחזורנה של אותו הקו הפניח אותה הבחינוי כולו לגמרי בלתי קו כלל, והיה די שינפ
ולהמשיך בתוכה ולא תסתלק משם, ומה שבין הב' אורות בלבד שם יצמצם עצמו להאציל שם
העולמות, ו .זכרנים דרך הקו הנלמה הוצרך הא"ס להסתלק לגמרי ואחר כך לחזור ולהתלבש מבפ
,ס"הא אור ההוא המקום מן להסתלק כדי היתה הצמצום טעם הנוהתשובה בזה מבוארת, כי ה ועל
שם להצטייר ק"א של הכלים יוכלו כן ידי כרים עדנ זכר לעיל פ"א, כי אם היות שאין בחי' כליםנכ
עלם מתחיל מכאן, דאל"כ במה יתפרד הא"ס מא"קנ האצילות, עם כל זה, שרשי הכלים ברשימו
ת המאציל היתה להתחילנזכר. ולכן כיון שכונת המאציל כנהזה, ובהכרח שמא"ק ואילך זו היתה כו
מרץ, לכן סילק כנ מכאן התחלת הכלים בהעלם ין והכליםנה הסיבה שאין הדינל האור למעלה, כי ה
שאר שם בסוד אורנ גלים בא"ס, הטעם הוא כי רוב האור ההוא מבטלן, ואם כן אם הא"ס היהנ
מסבב ואור ימינפ-
ם אחר שכברנתיים והיו מתבטלים מרוב ההארה. אמנלא היו הכלים מתהוים ב
צטיירו, אז אף אם יחזור הא"ס דרךנתהוו הכלים ונ
תגשמונ הקו ההוא לא יתבטלו, כיון שכבר
ה על דרךנזכר. והנוהקרישו, וגם כי לא חזר האור במקומם ממש כבתחלה אלא באמצע דרך הקו כ
."קודים והעקודים בעשיית הכלים שלהם, ועיין שם בח"ג פ"ב ובש"ב ח"א פ"בנזה היה בעולם ה
ו בכאן ויש ליתן לב להדגשה חשובה, שדיבר מההשוואה בין עשיית הכלים דעקודיםנו לשונהבא
אמר שהכלים המדוברים כאןנ ים, אבל צריך שלאנלעשיית שורשי הכלים על ידי הצמצום הראשו
ו כי הכליםנה לכלים ממש שהרי עד עולם העקודים אין הזכרת שם כלים כלל, ועל זה כבר למדנהכוו
עשו ענ
תנם אין כאן בחינל ידי צמצום האור א"ס אל הצדדים. אך בכאן ביאר הרב בטוב טעם, דאמ
ו למדים, כינמצינ ה דקה מן הדקה של מדידה והגבלה. ואם כןנכלים ממש רק שורשם, שהוא בחי
ה בה הצמצום ביותר, כי היא מתרחקת מהאור עשרנהצמצום הראשון יהיה לספירת המלכות כי ה