בהעלותך
43 · Беаалотха
Display Settings
Font Size
Text Width
Line Spacing
Columns
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
The light within the Kav represents different stages of divine emanation within the void created by Tzimtzum.
Свет внутри Кава представляет различные стадии божественного излучения в пустоте, созданной Цимцумом.
Key Points
- האור בתוך הקו אינו כפשוטו אלא יש בו מדרגות שונות.
- החלל נוצר כתוצאה מהצמצום של האור אין סוף.
- ישנן שלוש מדרגות של אור בתוך הקו.
- האור הנמשך לתוך הקו הוא בבחינת אור אין סוף.
- החלל מצטמצם כדי להכיל את האור המיועד לבריאת העולמות.
- The light within the line is not simple but has different levels.
- The void was created as a result of the contraction of the Infinite Light.
- There are three levels of light within the line.
- The light drawn into the line is considered Infinite Light.
- The void contracts to contain the light intended for the creation of the worlds.
- Свет внутри линии не является простым, но имеет различные уровни.
- Пустота возникла в результате сокращения света Бесконечности.
- Существует три уровня света внутри линии.
- Свет, протягивающийся в линию, рассматривается как свет Бесконечности.
- Пустота сжимается, чтобы вместить свет, предназначенный для сотворения миров.
האור אין כי כפשוטם הללו הדברים אין אולם ,ס"א מאור אור משךנ כאמור, בתוך הקו
הנתפנה זו שהיתה במקום החלל קודם שנמשך מבחינ משך מעצמות הא"ס, אלאנ
למעלה .'ב .הקו לתוך משךנת האור אין סוף הנן ג' מדרגות: א'. בחינו שישנמקומו. היי
ת הא"ס המקיף את החלל שהיה קנה בחינממ למעלה .'ג .החלל במקום הצמצום ודם
.הצמצום יןנת הא"ס הכללי שמחוץ לענו בחינממ
'הא הנמשך האור לתוך הקו, בבחינ 'ה הבנו שמהבחינה, בהמשכת האור היינוה94.
ה, סכום האור א"סנוה
המספיק כשיעור הוא ,לצדדים והצטמצם החלל בשטח שהיה
יןנלחיי עלמין לי' אלפי ש95.
**Section 43: The Kav within the Extension of the Or Ein Sof**
The Or Ein Sof (Infinite Light) is not to be understood in its literal sense. However, as mentioned, the extension of the Or (Light) within the Kav (Line) is not from the Or Ein Sof itself, but rather from the aspect of the extension of the essence of the Ein Sof that was present in the space of the void before it was drawn into the Kav. This space was cleared in the place of the void before the Tzimtzum (Contraction) occurred.
There are three levels regarding the Or Ein Sof that extends into the Kav: 1. The aspect of the Or Ein Sof that remains in its place, above the void. 2. The aspect of the Or Ein Sof that surrounds the void, which was a level that surrounded the space of the Tzimtzum. 3. The aspect of the Or Ein Sof that is outside the general Tzimtzum.
The Or that extends into the Kav, in the aspect of the continuation of the Or, is understood as the Or Ein Sof that is sufficient in measure for the space that was contracted to the sides. This is to sustain the worlds for ten thousand years.
[Note: The number 94 in the text likely refers to a specific section or note in the original manuscript, and 95 refers to a traditional teaching regarding the duration of the world's existence.]
### Раздел 43: Кав внутри пространства света
Свет, который называется "Ор Эйн Соф" (אין סוף), не следует понимать буквально, как это может показаться на первый взгляд. В действительности, это не свет, который распространяется из самого Эйн Соф, а скорее свет, который проходит через Кав (קו), линию, которая была проведена в пространство, освободившееся в результате Цимцума (צמצום), сокращения. Это пространство было создано в месте, где ранее присутствовал свет Эйн Соф.
Внутри этого процесса выделяются три уровня: 1. Первый уровень — это свет, который остался в пространстве после Цимцума. 2. Второй уровень — это свет, который окружает пространство, как Ор Макиф (אור מקיף), окружающий свет. 3. Третий уровень — это общий свет Эйн Соф, который находится за пределами этого пространства.
Свет, который распространяется через Кав, имеет особое значение. Этот свет, который проходит через линию, является ограниченным светом Эйн Соф, который был сужен до определенной меры, чтобы соответствовать пространству, созданному в результате Цимцума. Этот свет достаточен для поддержания существования миров на протяжении десяти тысяч лет, как указано в каббалистических текстах.
Kav
Tzimtzum
Ein Sof
Void
Emanation
קראים גליפו בכלל, ובהתפשט הצמצום למדותנ ,ת כללות הצמצוםנהגילופין האלה. שבבחי
."תבאר במקום אחרנ הרא וכו'. ואין כאן מקום ביאור זה, וכברנין לאנפרטיות, אמר, עביד גוו
,ים בכל מדרגותיונעלם בו בפנ ,ס בתוך הרשימונכנקל"ח פתחי חכמה )פתח כ"ח(: "קו הא"ס ב"ה ה
קרא שכולל כחו ומביט עליו לכל צד. ואף על פי כן הכל רקנהגו. ועומד בחוץ ומקיפו, ונקרא שמנו
ימי ומקיף של ספירות שהוא סוד הכלי". עיי"שנבדרך מה שהוא משתווה לרשימו. וזהו אור פ
ו תיב הצמצום פתח ינ) בהמשך )פתח ל"ה וכו'(. ועיין פתחי שערים-
.(י"ג
ףנביתר ביאור, ראה מה שכתב בלשם שבו ואחלמה )חלק הביאורים; שער דרושי עגולים ויושר ע
,משך מימי אור העליון של אין סוף אל העולמותנור דק אחד, אשר בו מתפשט ונב(: "וקו זה כעין צי
,ה מבואר מהלשון הזהנתפשט אור אין סוף למטה. והנמשך ונ וכן אמר לעיל בסמוך, ודרך הקו הזה
משךנת אור וכלי, כי הקו עצמו הוא הכלי, ומימי אור העליון המתפשט ונה הוא גם כן בבחינשהקו ה
שמה, וכן כתבנות שהוא אור וכלי, גוף ונשמה שבו, והרי הוה הקו בשתי בחינדרך בו הוא האור וה
,ותנגם כן בספר דברי שלום בביאורו כאן בדיבור המתחיל המשיך הא"ס, שהקו הוא מב' בחי אור
ת הלבוש הזה אשר בהקו. אך עומקנתהווה בחינ ו להבין, מהיכןנם ראוי לנולבוש, עיין שם. אמ
עשהנ ין המסך והפרגוד אשרנו לברכה, בענהדברים בזה הוא, על פי קבלת רבי ישראל סרוג זכרו
תנים בחינעשה מבפנס בהחלל, ונבחלל הצמצום בכל סביבו, להפסיק לאור אין סוף המקיף, שלא יכ
ו בזהניה )בר"ר כ"ה, א( בכל סביבו דהחלל כולו, עיין דברינמסך ופרגוד, וכהדין קמצא דלבושיה מי
ו לעיל אות ט"ו, שגם הרח"ו ז"ל מרמז על זהנה קדים פרק ה', וכבר אמרנבספר הקדו"ש בשער הפו
ה הוא מבחנה אותו המסך והפרגוד הנ"ל אות ט"ו, עיין שם. והנבמבוא שערים בתחילתו, וכ תני
ת גוף עייןנה היא בחינעלמים שם, וכמ"ש בשער דרושי אבי"ע פ"ב, כי בינה מהעשר ספירות הנבי
ת הלבושנה מאותה בחינים להחלל דהצמצום. והנעשה מבפנ ו הוא המסך והפרגוד אשרנשם, וממ
משך מזה, ר"ל מאותו המסך והפרגודנ ה היהנים להעיגול, הנעשה לאור אין סוף המקיף מבפנ אשר
ש משך האורנ ת הלבוש והכלי לאור הקו גם כן, כשהיהנמשך מזה בחינ ה היהנת לבוש, הנהוא בבחי
ונרתיקו עמו, היינמשך הוא ונ ה היהנהעליון מלמעלה להתפשט בהחלל שהוא החוט דאין סוף, ה
מצא כינת קו דק האור עם הלבוש, וניהם בבחינמשכים שנהאור עם השפה שהוא הלבוש ביחד, ו
משכנ היו עשהנ יהםנת אור אין סוף המקיף, האור מהאור, והלבוש מהלבוש, ומשניהם מבחינים ש
."ת אור וכלינהקו בבחי
:ונין המשכת הקו, וזה לשונף ב( בענה כתב הרב בעץ חיים )שער א ענין זה הוא, כי הנמקור ע "ואז
"המשיך אור א"ס אחד ישר, מן האור העגול שלו מלמעלה למטה . ובהגוב"י )אות ז( הביא בשם
.'הרש"ש ז"ל, שהגיה במקום 'העגול' צ"ל 'העליון
:ובספר דברי שלום )על אתר( כתב ,'י שר שלום ז"ל הגיה במקום 'עיגול' כתב 'עליוןנ"והרב מור זק
ראה לע"ד לקיים הגירסא, דכך כתובנו שייך לומר עיגול בא"ס. ונה הוא דאינעד כאן. ובודאי דהכו
בכל הספרים, כאן, ובמבוא שערים, ובשער הקדמות, והוא כדמשמע בכל אלו המקומות, דהקו הוא
משכיםנ ור אחד אשר דרך בונלבוש אל אור הא"ס, דכן כתב כאן ובכל המקומות, דקו זה הוא כעין צ
משך, וכדי לשכך אתנ מימי היאור העליון של אור הא"ס וכו', יע"ש. ואם כן מוכרח שהקו יהיה
ה של אור הא"ס, וכמ"ש בעץ חיים שער מ"ב שערנו מדברים, והוא ממדריגה היותר תחתונהאזן א
דר משך תוך הקו הזה, הוא מהיותר למעלה. וכמעט בשערנושי אבי"ע פרק א' יע"ש. ואור הא"ס ה
משך, שכתב וז"ל: ואז המשיך הא"ס את אורונ ההקדמות הקדמה ד' )דף ו ע"ב( מפורש יוצא מהיכן
ת עיגול וכו', ודרךנעשה בחינתצמצם ונת קו אחד ישר, וראשיתו מתפשט ומתחיל מן הא"ס שנבבחי
הקו ה משך מן אור הא"ס שהיה במקום החלל זהנ מצא דהקונ .משך ומתפשט הא"ס יע"שנ זה היה
עשה עיגול סביב. ואם כן זהו מ"ש כאן: ואז המשיך הא"ס קו אחד ישר מן אור העיגול שלו, רוצהנו
'עשה בדרך עיגול, והוא האור הא"ס שהיה תוך חלל זה, והדברים כבושים והנלומר מן אור הא"ס ה
הטוב י ."כפר
ובהמשך על דברי הרב )שם(
."משך מן הא"ס עצמונ : "ראש העליון של הקו
:כתב הרב דברי שלום
'ת עיגול, וכמו שכתב בשער ההקדמות הקדמה דנעשה בחינתצמצם ונ"רוצה לומר מן הא"ס ש
""ל( יע"שנ)ה.
" :(ושורש לדברים הללו הוא בהגהה במבוא שערים )שער א ח"א פ"א לע"ד, כינו
ס"הא של האמצעית קודהנה–
עשה המקוםנ הנתגלה אחר כך למטה, וממנשם היה כח שורש הדין ש
משךנ יות העולמות, ומהיותר סובבנמשכו חיצונ קודה ההיאנשהוא דוגמת הכלי, וממה שסובב על ה
"קודה ההיא היה גילוי דין ח"ונחטא, והזהר שאל תחשב כי שם בנ ימיות, ודי בזה שלאנפ . והדברים
.'ים ביאור מהו ה'סובב', ומהו ה'יותר סובבנטעו
ל"ד, הוא דברי הרח"ונף ב אות ט"ז(: "ונכתב הלשם )חלק הביאורים, שער דרושי עגולים ויושר ע
קודה אמצעית של א"סנ ז"ל עצמו, כי
ונתגלה אח"כ למטה, וכן ממנשם היה בחי' שורש הדין ש
,יות העולמותנמשכו חיצונ ,קודה ההיאנעשה המקום שהוא דוגמת הכלי, וממה שסובב על הנ
ה פשטות דבריו משמע דמ"ש ומה שסובבנחטא כו', הנ ימיות, ודי בזה שלאנמשך פנ ומהיותר סובב
כו' ומהיותר סובב כו', ר"ל על בחי' דאור א"ס
המקיף, כי הוא הסובב את הצמצום, שהוא המקום
.קודה האמצעית שאמרנעשה מנ ה הואנעשו בו, ואותו המקום והכלי הנוהכלי לכל העולמות כולם ש
תו, כי הרי לקמן מבאר והולך שכל מציאות דהעולמות כולם הםנאך באמת קשה מאד לכוון כן בכוו
עשו רק מהקו, וכמו שמפורש בכל דבריו למטה, ונ
איך ירהיב הרח"ו ז"ל בעצמו לתלות את מציאות
משכו מאור א"ס המקיף גופה, באין הכרח לו כלל על זה, כי הרי מבואר הואנהעולמות ולומר ש
ו הכל מפורש. ועוד כי הרינמשכו כולם רק מהקו, וכל סדר המשכתם ממנלמטה באר היטב איך ש
מבואר הוא בשער הקדמות דף ט' סוף ע"ד, וכן במבו"ש ש "ב ח"א פ"ג, כי המקום הוא יותר זך וגדול
ומעולה מן העולם עצמו, וא"כ איך אפשר לומר שמציאות העולמות עצמן ימשכו מן אור א"ס
תו הוא באמת ג"כ רק על האורנם יש לומר דכונהמקיף, והמקום שלהם הרי הוא רק הצמצום. אמ
משך מאור א"ס המקיף לצורך המציאות דהעולמות כולם, ונדהקו ה ה ע"ז אמר כי המשכת האורנה
עשהנ קודה האמצעית אשר בונמשך בו מאור א"ס המקיף, מהבחי' הסובב להנאשר בהקו, מה ש
משך בהקו מהיותר סובב שבא"סניות דהעולמות, ומה שנעשה חיצונמשך ונ ה מזהנהצמצום, ה
עשה באמת העולמות כונ ימיות דהעולמות, והרי לאנעשה הפנמשך ונ ה מזהנהמקיף ה לם רק מהאור
תמעט בו האורנחלש ונצתמצם ונמשך בהקו מאור א"ס המקיף ונמשך בהקו לבד, והוא אחר שנה
משך בו, רק בבחי' מדרגה אחרת לגמרינעשה בו עי"ז כל האור הנהרבה ע"י שהוא רק קו דק, ו
ו שהמקום הוא יותר גדול ומעולה מהעולמות עצמן, הוא משום כי עיקר המקנודע, ומה שאמרנוכ ום
שארנשאר בהצמצום מהאור שבתחילה, ונ ה הוא רק אור הרשימו אשרנושא וסובל את הכל, הנה
ה הוא מהאורנו אחר הסתלקות האור העיקרי דא"ס, ומשום שאותו הרשימו הנהארה ממ
משך בהקו, כי הרי הוא מאור א"ס העליון עצמו, לכןנשבתחילה, לכן הוא יותר זך ומעולה מהאור ה
הוא יותר גדול
ונצתמצם בו עכ"פ. ומלמדינמשך אח"כ בהקו, שהוא אחר שנבאיכותו מהאור ה
יותנים בחיצונבחנ עשים מהאור הקו אשר הםנהרח"ו ז"ל בדבריו כאן, על מציאות העולמות ה
ימינותיהם, כי כל מה שהוא יותר פנו הרח"ו ז"ל את שורש חילוק בחינה מלמדינודע, הנימיות כנופ
ה הוא מאור א"ס המקנה ימית, כי הםנית ופנעשים בחיצונים ונבחנ יף היותר עליון, ועי"ז הם
ימי שבו, ומשום שבא"ס המקיף אי אפשרנימי לפנתלויים בשורש המשכתם אשר בא"ס המקיף, מפ
חטא, ור"ל להזהירנ ז' ודי בזה שלאנו הנות ח"ו, לכן אמר הרח"ו ז"ל בלשונו להבחין בו חלוקי שונל
שלא להרחיב הדיבור בזה ן למעלה מהצמצום, ומכש"כ להבחין שם איזה חלוקינ, כי אסור להתבו
קודה ההיא היה גילוי דין ח"ו. ור"ל כינות ח"ו. ואח"כ אמר עוד, והזהר שאל תחשוב כי שם בנבחי
ו לעיל. שכ"ז הוא הכלנגם על הצמצום אסור לחשוב שיש שם בחי' גילוי דין ח"ו, כי הוא כמו שאמר
ה הוא אור זך ובהיר, כי הוא טהירונעלם, אבל הצמצום הראשון עצמו הנרק בבחי' שורש השרשים ה
.""לנעלאה ואויר קדמון וכ
"ל, הרמח"ל בביאוריו לספר אוצרות חיים )אותיות ט"ו, ט"ז( הביאנובביאור דברי המבוא שערים ה
הנו: "האדם הישר יצא אורו מאור הא"ס מבחינבתחילה הגה"ה על אוצ"ח מגורי האריז"ל, וזה לשו
ם אלא מן האורנת העיגולים, שאינקרא רוח. וזה לו יתר שאת על בחינשלא הגיע בה צמצום, ו
נש תנודע. וגם בחינפש, כמבואר לקמן, שאין הצמצום אלא מכח הדין, כנ תנצטמצם. ולכן הוא בבחי
:ונפש היא דין. מפי מהר"י ז"ל...". ועל זה כתב הרמח"ל ביאור מדיליה, וזה לשונה "האדם הישר
.שמה לזה ולזהנ עשו הכלים, בין דעיגולים בין דיושר, והקונ יצא אורו מאור הא"ס וגו', מן הרשימו
."ימיות האדם ישר רחוק מזה הרבהנתצמצם, אך פנין עצמו שנימיות העיגולים הוא מן הענאלא שפ
" :וראה עוד בזה, מדברי בעל הלשם זי"ע גופיה )שם אות י"ט( שכתב בזה הלשון ואז המשיך מן אור
עשה עלנ סתלק ועלה למעלה, הרינא"ס קו אחד ישר מן האור העגול שלו כו', רצה לומר כי אחר ש
צתמצם בעלייתו מעצמו אל עצמו, ומכחנ ת צמצום באור המקיף ג"כ, כי הרינידי זה כביכול גם בחי
עשה האפשרות לצמצנ ה מזהנעשה גם באור המקיף כביכול, הנ הצמצום הזה אשר ם עוד בצמצום
הנין, הנת קו דק כמו שמפרש והולך. ובעומק העני שהוא המשכת אור הקו, אשר הוא רק בבחינש
ת יציאת וירידתנת צמצום גם בההתפשטות עצמו, כי כל התפשטות הוא בחינהיה מתחיל בחי
ת"א פ"א )ע"ש דברינת צמצום ועיבוי וכמו שכתב הרב בשער טנה הוא בחינממדרגתו הקודמת, וה ונ
הנת צמצום, וההסתלקות הנו כי גם התפשטות הוא גם כן בחינאות ט"ו(, ובסדר אבי"ע פ"א, והרי ל
סתלק, וכלני לומר בהאור אשר עלה וני, וכל זה הוא הכל גם בהאור עצמו, רצונהוא בבחי' צמצום ש
תגלה אחר ההסתלקות, אלא גם בהנשאר וני הנזה הוא זולת הצמצום העיקרי שהוא החלל ריק אור
."ות צמצום, אחד בההתפשטות ואחד בההסתלקותנעצמו היה גם כן שתי בחי
ו להביא ממה שכתב בספר הכלליםנת ההתפשטות, שעלינלהעיר אודות הצמצום הראשון שהוא בחי
" :ף א( וזה לשון קדשונ)כלל ב ע ה הוא האור דא"סנה ההתפשטות הראשון אשר היה אליו, הנוה
ףניתברך שמו, אשר היה ממלא מקודם את כל החלל דהצמצום כמו שכתב הרב בעיגולים ויושר )ע
ה הוא ההתפשטות הראשון אשר לעולם הצמצום והקו, כי מקודםנב(, ואותו האור דא"ס ה
עלמהנה הוא אמיתתו הנתפשט באותה ההתפשטות, הנש אשר מצד עצמו ית"ש, ואסור לקרותו
,ותונולכ לתארו במה כלל ומלה םֵש שום אין עצמו מצד אשר עלמהנאפילו בשם א"ס, כי לאמיתתו ה
תגלהנה הוא ג"כ רק אחד מגילוייו ית"ש אחר שנואפילו ההרהור אסור שם, ותואר אין סוף ה
ה ותואר הזה, והוא הראשון לגילוייו ומנו ולתוארו בבחינלהבחי יה כביכול לאמיתתונדרגה הש
תגלה בונ ה אותו הגילוי דאור א"ס אשרנו בזה בספר הקדו"ש שער ד' פ"ג. והנעלמה, וכמו שכתבנה
ה הוא הוא ההתפשטותנבתחילה בכל המקום שהיה עתיד להיות שם אחר כך כל החלל דהצמצום, ה
ו, ור"ל שהוא ההתפשטות הראשון אשר לצורך המציאות דעונהראשון שאמר לם הצמצום והקו
תפשט ויצא כביכול מהעלמתו העצמותיתנ קרא בשם "התפשטות" כינשהוא השורש הראשון אליו, ו
,ת מדריגת א"ס שהוא גילוי פשיטותונאשר משולל שם כל דיבור ומחשבה והרהור כלל, וירד להבח
יתן רשות להזכירו מעתה בתואר הזהניתן להבחין מציאות פשיטותו ית"ש, ונ ור"ל ששם
דא"ס. וכן
ו אח"כ בהקו וצמצום ובא"ק, ובהתהוות הד' עולמותנתגלה ממניתן רשות לדבר בו בכל מה שנ
ו הואניינקרא בשם "התפשטות" שענ אבי"ע, ולהבחין כל שרשיהם גם בהעולמות דא"ס, ולכך
תיים כלל וכללניציאת וירידת מדרגה בדרך המשכה, ותלוי ומיוחד במקורו בלי הפסק ופירוד בי
ח תהווה שם אחר כךנ ת המקום אשרנה היה אותה ההתפשטות בכל בחינ"ו, ודע וזכור כל זה. וה
,החלל דהצמצום, שהוא המקום דעמידת כל העולמות כולם, אשר היו עתידים להעשות שם אחר כך
."ף ב( שהצמצום הראשון היה במקום העתיד להעולמות כולםנוכמ"ש האריז"ל בעיגולים ויושר )ע
קודת המרכז שלונצטמצם מנהעולה מדבריו, שהאור שעליו אמר האר"י ש -
וננאותו האור אי
וי "אין סוף", ואין זאתנויים כלל אף לא כינה אין כינעצמיות האור אין סוף האמיתי, כי באותה בחי
ה, אשר היה כלול בה כלנקרא "אין סוף" היה ההתפשטות הראשונאלא שכבר אותו האור ה
העולמות הע משך הקונ ונצטמצם האור הזה אל הצדדים, וממנ תידים להיות בשורשן, ואחר כך
ו להביאם לעילנשוב לדבריו )אות י"ט( שהתחלנ אחר כך. ע"כ ההערה ועתה .
ת קונמשך על ידי זה כל הקו דא"ס, שהוא רק בבחינ הנ"ואלו ב' הצמצומים אשר בהאור עצמו, ה
משך מן האורנ ת צמצום שלישי אשר גם בהאור עצמו, וזהו שאמר כי אור הקו הואנדק, והוא בבחי
עשה עיגול מסביבנצתמצם ועלה וני, אשר על ידי ההסתלקות שנהעגול שלו שהוא מן הצמצום הש
להחלל תפשט האורנצתמצם האור עוד בצמצום שלישי, ונ ה מזה יצא הקו דק, ור"ל שעל ידי זהנ, ה
ו בזהנמשך מזה כל העולמות כולם. ומלמדינ הנת קו דק לבד, ומן האור דהקו ההוא הנרק בבחי
עשה רק מהאור אשר היה בתחילת המקום החלל, והוא אשר עלה למעלהנה יצא ונעוד, כי אור הקו ה
עשה בבנו 'ה מאותו האור עצמו אחר שעלה, יצא האור דהקו ולא מבחינחי' עיגול סביב להחלל. וה
,משך מן האור העגול שלו. ואי אפשר לבוא בזה ביתר ביאורנ האור היותר למעלה. וזהו שאמר שהוא
."והוא רחום יכפר
יןנים, וכללותם הוא כך: מדריגה א'. שית אלפי שנם בא בכתבי הרמח"ל הק' בכמה אופניינשע
ותיו. מדריגה ב'. היא האלף השביעי שהגוףנוהוא זמן העבודה בעולם הזה שהגוף שולט בכל בחי
גד האלףנשמה שולטת בעולם הזה, כמו גר שלא בארצו. מדריגה ג'. כנשולט בכל פרטיו אבל כמו שה
השמ וספת של התפשטות הגוף אלנ שמה. מדריגה ד'. אלף התשיעי מדריגהני, שהגוף יהיה בטל לני
.שמהנשמה. מדריגה ה'. האלף העשירי שהגוף יהיה בטל לגמרי אל הנה
ים )כלל ט(: "ויש לדבר הזה הדרגה גדולה, כי עתהנה כתב בכללים ראשונותיו, הנביא מעט מלשונו
יות האדם שהיהנשמה כגר בארץ. ולא עוד, אלא שגופנהגוף שולט בעולם הזה כאיש שורר בביתו, וה
ו לעיל, עכשיו הוא מקולקל וכבהמותנים מתוקן ולא מקולקל, וכמו שביארניכול להיות על כל פ
הנתנ דמה. וזה מושרש בעולמות שלאחר השבירה, שירידת המלכין קדמאין ושבירתם וקילקולםנ
,ינו, אע"פ שיהיה דרך גופניות האדם בתיקונשורש לשחיתות וקלקול זה באדם ומעשיו. אך גופ
קודש תשמישי ושאר קדשים כאכילת ,וקדושה בטהרה שיהיה אך ,השולט הוא שהגוף-
זה מושרש
קודים קונב .דם השבירה. והוא התיקון שיהיה בזמן התחיה, שיחזור ב"ן להיות ס"ג כקודם השבירה
יות, כי עדיין עומדים בעולם הזה, ואין כאןנו אלא גופניות, אבל עם כל זה אינוהוא זיכוך גדול לגופ
ו לאנחידוש העולם כי אם אחר אלף השביעי. מדריגה הב' הוא, שיתחיל הגוף לבטל שליטתו, והיי
שי שמה כגר בארץ והגוף יציבאנשמה, ומה שהיתה הנושא מכוח הנבטלו כוחותיו, אלא שיהיה מ
להפך יהיה ,בארעא-
תחדשנ שמה היא השולטת והגוף כגר בארץ... וכן באלף השביעי, שעדיין לאנה
ינפים לצדיקים ושטים על פנות את חוקו, אלא שהקב"ה עושה כנה לא יצטרך הגוף לשנהעולם, ה
המים. ו יות, אע"פנשמה תכלכל את כובד החומריות, שלא יצטרכו הצדיקים לדברי הגופנקדושת ה
,תחדש המציאות. ומושרש זה בעולם העקודים, שיש שם כלי ממש ולכן יש כאן גוף ממשנ שעדיין לא
טה ללוןנ סבל מכח האורות, שהם מתפשטים כאיש שורר בביתו, והכלי כאורחנ אלא שהוא-
כלי
אחד לבד שכול .ל כל הכלים בעצמו
שמהנשארת הנותיו, ונאחר כך העולם מתחדש ממש, ואז אובד הגוף מה שבחוקו, ואובדים חסרו
ה פרטית, ולכןנו יודעים ויכולים להבחין בהבחנחנה מה שהוא בעולם הזה אנלבדה שולטת. וה
דע כי אם בכלל, ואי אפשרנ בחין כל פרטי האילן. אך מאלף השביעי והלאה לאנ מאצילות ולמטה
ינלדעת ע שמה חוזרת ומתעלית מירידתה, והגוף הולך ואובדנדע שהנ יהם כמות שהם, רקנ
ותנה יש לו לאבד בתחילה הבחינו, הנתו שולטת. ולפי ההדרגה שאמרנותיו, ולא תהיה בחינחסרו
ותן לו שורש עולם החוטם, שאין שם אלא ו' אלפין, כמ"ש. ואחר כךנהיותר עבות, וישאר כמו ש
,לאבד גם היותר דקות
ה שרשית כללית, בלי התפרט כוחות, כי כך היאנולא ישאר לו כי אם בחי
המידה תמיד -
ותן לו שורש עולם האוזן, שאין שם רק ה' אחת. ואחר כךנכלל ופרט. וזה כמו ש
,שמה כלל, כי לא יהיה שולט הוא, אלא כרוך בה לגמרינלאבד אפילו זאת, ולא יגרום שום חושך ל
וטפל אליה. והיא מאירה
,ותן לו שורש האורות של השערותנותיה בשלימות, וכמו שנבכל בחי
."ת גוף מושרשת שםנו כלל, כי אין משיגים במקום שאין בחינם מושגים לנשאי
:ובספר אדיר במרום )בפלגותא דשערי וכו'( כתב
הגהנ"ואז יבוא אלף השביעי להסיר הצורה מכל הה
,ינית, והוא סוד, אתחרב כלא בתריסר שעתי, ועוד אדבר לך מזה בס"ד. ואחר כך אלף השמינהזמ
יןנפים כמו שזכרתי. והבנת הענין של כל השרשים לפי הכנה הבנבנ ו חידוש העולם, אז יהיהנדהיי
."תבאר במקום אחרנ הרא וכו'. ואין כאן מקום ביאור זה, וכברנין לאנפרטיות, אמר, עביד גוו
,ים בכל מדרגותיונעלם בו בפנ ,ס בתוך הרשימונכנקל"ח פתחי חכמה )פתח כ"ח(: "קו הא"ס ב"ה ה
קרא שכולל כחו ומביט עליו לכל צד. ואף על פי כן הכל רקנהגו. ועומד בחוץ ומקיפו, ונקרא שמנו
ימי ומקיף של ספירות שהוא סוד הכלי". עיי"שנבדרך מה שהוא משתווה לרשימו. וזהו אור פ
ו תיב הצמצום פתח ינ) בהמשך )פתח ל"ה וכו'(. ועיין פתחי שערים-
.(י"ג
ףנביתר ביאור, ראה מה שכתב בלשם שבו ואחלמה )חלק הביאורים; שער דרושי עגולים ויושר ע
,משך מימי אור העליון של אין סוף אל העולמותנור דק אחד, אשר בו מתפשט ונב(: "וקו זה כעין צי
,ה מבואר מהלשון הזהנתפשט אור אין סוף למטה. והנמשך ונ וכן אמר לעיל בסמוך, ודרך הקו הזה
משךנת אור וכלי, כי הקו עצמו הוא הכלי, ומימי אור העליון המתפשט ונה הוא גם כן בבחינשהקו ה
שמה, וכן כתבנות שהוא אור וכלי, גוף ונשמה שבו, והרי הוה הקו בשתי בחינדרך בו הוא האור וה
,ותנגם כן בספר דברי שלום בביאורו כאן בדיבור המתחיל המשיך הא"ס, שהקו הוא מב' בחי אור
ת הלבוש הזה אשר בהקו. אך עומקנתהווה בחינ ו להבין, מהיכןנם ראוי לנולבוש, עיין שם. אמ
עשהנ ין המסך והפרגוד אשרנו לברכה, בענהדברים בזה הוא, על פי קבלת רבי ישראל סרוג זכרו
תנים בחינעשה מבפנס בהחלל, ונבחלל הצמצום בכל סביבו, להפסיק לאור אין סוף המקיף, שלא יכ
ו בזהניה )בר"ר כ"ה, א( בכל סביבו דהחלל כולו, עיין דברינמסך ופרגוד, וכהדין קמצא דלבושיה מי
ו לעיל אות ט"ו, שגם הרח"ו ז"ל מרמז על זהנה קדים פרק ה', וכבר אמרנבספר הקדו"ש בשער הפו
ה הוא מבחנה אותו המסך והפרגוד הנ"ל אות ט"ו, עיין שם. והנבמבוא שערים בתחילתו, וכ תני
ת גוף עייןנה היא בחינעלמים שם, וכמ"ש בשער דרושי אבי"ע פ"ב, כי בינה מהעשר ספירות הנבי
ת הלבושנה מאותה בחינים להחלל דהצמצום. והנעשה מבפנ ו הוא המסך והפרגוד אשרנשם, וממ
משך מזה, ר"ל מאותו המסך והפרגודנ ה היהנים להעיגול, הנעשה לאור אין סוף המקיף מבפנ אשר
ש משך האורנ ת הלבוש והכלי לאור הקו גם כן, כשהיהנמשך מזה בחינ ה היהנת לבוש, הנהוא בבחי
ונרתיקו עמו, היינמשך הוא ונ ה היהנהעליון מלמעלה להתפשט בהחלל שהוא החוט דאין סוף, ה
מצא כינת קו דק האור עם הלבוש, וניהם בבחינמשכים שנהאור עם השפה שהוא הלבוש ביחד, ו
משכנ היו עשהנ יהםנת אור אין סוף המקיף, האור מהאור, והלבוש מהלבוש, ומשניהם מבחינים ש
."ת אור וכלינהקו בבחי
:ונין המשכת הקו, וזה לשונף ב( בענה כתב הרב בעץ חיים )שער א ענין זה הוא, כי הנמקור ע "ואז
"המשיך אור א"ס אחד ישר, מן האור העגול שלו מלמעלה למטה . ובהגוב"י )אות ז( הביא בשם
.'הרש"ש ז"ל, שהגיה במקום 'העגול' צ"ל 'העליון
:ובספר דברי שלום )על אתר( כתב ,'י שר שלום ז"ל הגיה במקום 'עיגול' כתב 'עליוןנ"והרב מור זק
ראה לע"ד לקיים הגירסא, דכך כתובנו שייך לומר עיגול בא"ס. ונה הוא דאינעד כאן. ובודאי דהכו
בכל הספרים, כאן, ובמבוא שערים, ובשער הקדמות, והוא כדמשמע בכל אלו המקומות, דהקו הוא
משכיםנ ור אחד אשר דרך בונלבוש אל אור הא"ס, דכן כתב כאן ובכל המקומות, דקו זה הוא כעין צ
משך, וכדי לשכך אתנ מימי היאור העליון של אור הא"ס וכו', יע"ש. ואם כן מוכרח שהקו יהיה
ה של אור הא"ס, וכמ"ש בעץ חיים שער מ"ב שערנו מדברים, והוא ממדריגה היותר תחתונהאזן א
דר משך תוך הקו הזה, הוא מהיותר למעלה. וכמעט בשערנושי אבי"ע פרק א' יע"ש. ואור הא"ס ה
משך, שכתב וז"ל: ואז המשיך הא"ס את אורונ ההקדמות הקדמה ד' )דף ו ע"ב( מפורש יוצא מהיכן
ת עיגול וכו', ודרךנעשה בחינתצמצם ונת קו אחד ישר, וראשיתו מתפשט ומתחיל מן הא"ס שנבבחי
הקו ה משך מן אור הא"ס שהיה במקום החלל זהנ מצא דהקונ .משך ומתפשט הא"ס יע"שנ זה היה
עשה עיגול סביב. ואם כן זהו מ"ש כאן: ואז המשיך הא"ס קו אחד ישר מן אור העיגול שלו, רוצהנו
'עשה בדרך עיגול, והוא האור הא"ס שהיה תוך חלל זה, והדברים כבושים והנלומר מן אור הא"ס ה
הטוב י ."כפר
ובהמשך על דברי הרב )שם(
."משך מן הא"ס עצמונ : "ראש העליון של הקו
:כתב הרב דברי שלום
'ת עיגול, וכמו שכתב בשער ההקדמות הקדמה דנעשה בחינתצמצם ונ"רוצה לומר מן הא"ס ש
""ל( יע"שנ)ה.
" :(ושורש לדברים הללו הוא בהגהה במבוא שערים )שער א ח"א פ"א לע"ד, כינו
ס"הא של האמצעית קודהנה–
עשה המקוםנ הנתגלה אחר כך למטה, וממנשם היה כח שורש הדין ש
משךנ יות העולמות, ומהיותר סובבנמשכו חיצונ קודה ההיאנשהוא דוגמת הכלי, וממה שסובב על ה
"קודה ההיא היה גילוי דין ח"ונחטא, והזהר שאל תחשב כי שם בנ ימיות, ודי בזה שלאנפ . והדברים
.'ים ביאור מהו ה'סובב', ומהו ה'יותר סובבנטעו
ל"ד, הוא דברי הרח"ונף ב אות ט"ז(: "ונכתב הלשם )חלק הביאורים, שער דרושי עגולים ויושר ע
קודה אמצעית של א"סנ ז"ל עצמו, כי
ונתגלה אח"כ למטה, וכן ממנשם היה בחי' שורש הדין ש
,יות העולמותנמשכו חיצונ ,קודה ההיאנעשה המקום שהוא דוגמת הכלי, וממה שסובב על הנ
ה פשטות דבריו משמע דמ"ש ומה שסובבנחטא כו', הנ ימיות, ודי בזה שלאנמשך פנ ומהיותר סובב
כו' ומהיותר סובב כו', ר"ל על בחי' דאור א"ס
המקיף, כי הוא הסובב את הצמצום, שהוא המקום
.קודה האמצעית שאמרנעשה מנ ה הואנעשו בו, ואותו המקום והכלי הנוהכלי לכל העולמות כולם ש
תו, כי הרי לקמן מבאר והולך שכל מציאות דהעולמות כולם הםנאך באמת קשה מאד לכוון כן בכוו
עשו רק מהקו, וכמו שמפורש בכל דבריו למטה, ונ
איך ירהיב הרח"ו ז"ל בעצמו לתלות את מציאות
משכו מאור א"ס המקיף גופה, באין הכרח לו כלל על זה, כי הרי מבואר הואנהעולמות ולומר ש
ו הכל מפורש. ועוד כי הרינמשכו כולם רק מהקו, וכל סדר המשכתם ממנלמטה באר היטב איך ש
מבואר הוא בשער הקדמות דף ט' סוף ע"ד, וכן במבו"ש ש "ב ח"א פ"ג, כי המקום הוא יותר זך וגדול
ומעולה מן העולם עצמו, וא"כ איך אפשר לומר שמציאות העולמות עצמן ימשכו מן אור א"ס
תו הוא באמת ג"כ רק על האורנם יש לומר דכונהמקיף, והמקום שלהם הרי הוא רק הצמצום. אמ
משך מאור א"ס המקיף לצורך המציאות דהעולמות כולם, ונדהקו ה ה ע"ז אמר כי המשכת האורנה
עשהנ קודה האמצעית אשר בונמשך בו מאור א"ס המקיף, מהבחי' הסובב להנאשר בהקו, מה ש
משך בהקו מהיותר סובב שבא"סניות דהעולמות, ומה שנעשה חיצונמשך ונ ה מזהנהצמצום, ה
עשה באמת העולמות כונ ימיות דהעולמות, והרי לאנעשה הפנמשך ונ ה מזהנהמקיף ה לם רק מהאור
תמעט בו האורנחלש ונצתמצם ונמשך בהקו מאור א"ס המקיף ונמשך בהקו לבד, והוא אחר שנה
משך בו, רק בבחי' מדרגה אחרת לגמרינעשה בו עי"ז כל האור הנהרבה ע"י שהוא רק קו דק, ו
ו שהמקום הוא יותר גדול ומעולה מהעולמות עצמן, הוא משום כי עיקר המקנודע, ומה שאמרנוכ ום
שארנשאר בהצמצום מהאור שבתחילה, ונ ה הוא רק אור הרשימו אשרנושא וסובל את הכל, הנה
ה הוא מהאורנו אחר הסתלקות האור העיקרי דא"ס, ומשום שאותו הרשימו הנהארה ממ
משך בהקו, כי הרי הוא מאור א"ס העליון עצמו, לכןנשבתחילה, לכן הוא יותר זך ומעולה מהאור ה
הוא יותר גדול
ונצתמצם בו עכ"פ. ומלמדינמשך אח"כ בהקו, שהוא אחר שנבאיכותו מהאור ה
יותנים בחיצונבחנ עשים מהאור הקו אשר הםנהרח"ו ז"ל בדבריו כאן, על מציאות העולמות ה
ימינותיהם, כי כל מה שהוא יותר פנו הרח"ו ז"ל את שורש חילוק בחינה מלמדינודע, הנימיות כנופ
ה הוא מאור א"ס המקנה ימית, כי הםנית ופנעשים בחיצונים ונבחנ יף היותר עליון, ועי"ז הם
ימי שבו, ומשום שבא"ס המקיף אי אפשרנימי לפנתלויים בשורש המשכתם אשר בא"ס המקיף, מפ
חטא, ור"ל להזהירנ ז' ודי בזה שלאנו הנות ח"ו, לכן אמר הרח"ו ז"ל בלשונו להבחין בו חלוקי שונל
שלא להרחיב הדיבור בזה ן למעלה מהצמצום, ומכש"כ להבחין שם איזה חלוקינ, כי אסור להתבו
קודה ההיא היה גילוי דין ח"ו. ור"ל כינות ח"ו. ואח"כ אמר עוד, והזהר שאל תחשוב כי שם בנבחי
ו לעיל. שכ"ז הוא הכלנגם על הצמצום אסור לחשוב שיש שם בחי' גילוי דין ח"ו, כי הוא כמו שאמר
ה הוא אור זך ובהיר, כי הוא טהירונעלם, אבל הצמצום הראשון עצמו הנרק בבחי' שורש השרשים ה
.""לנעלאה ואויר קדמון וכ
"ל, הרמח"ל בביאוריו לספר אוצרות חיים )אותיות ט"ו, ט"ז( הביאנובביאור דברי המבוא שערים ה
הנו: "האדם הישר יצא אורו מאור הא"ס מבחינבתחילה הגה"ה על אוצ"ח מגורי האריז"ל, וזה לשו
ם אלא מן האורנת העיגולים, שאינקרא רוח. וזה לו יתר שאת על בחינשלא הגיע בה צמצום, ו
נש תנודע. וגם בחינפש, כמבואר לקמן, שאין הצמצום אלא מכח הדין, כנ תנצטמצם. ולכן הוא בבחי
:ונפש היא דין. מפי מהר"י ז"ל...". ועל זה כתב הרמח"ל ביאור מדיליה, וזה לשונה "האדם הישר
.שמה לזה ולזהנ עשו הכלים, בין דעיגולים בין דיושר, והקונ יצא אורו מאור הא"ס וגו', מן הרשימו
."ימיות האדם ישר רחוק מזה הרבהנתצמצם, אך פנין עצמו שנימיות העיגולים הוא מן הענאלא שפ
" :וראה עוד בזה, מדברי בעל הלשם זי"ע גופיה )שם אות י"ט( שכתב בזה הלשון ואז המשיך מן אור
עשה עלנ סתלק ועלה למעלה, הרינא"ס קו אחד ישר מן האור העגול שלו כו', רצה לומר כי אחר ש
צתמצם בעלייתו מעצמו אל עצמו, ומכחנ ת צמצום באור המקיף ג"כ, כי הרינידי זה כביכול גם בחי
עשה האפשרות לצמצנ ה מזהנעשה גם באור המקיף כביכול, הנ הצמצום הזה אשר ם עוד בצמצום
הנין, הנת קו דק כמו שמפרש והולך. ובעומק העני שהוא המשכת אור הקו, אשר הוא רק בבחינש
ת יציאת וירידתנת צמצום גם בההתפשטות עצמו, כי כל התפשטות הוא בחינהיה מתחיל בחי
ת"א פ"א )ע"ש דברינת צמצום ועיבוי וכמו שכתב הרב בשער טנה הוא בחינממדרגתו הקודמת, וה ונ
הנת צמצום, וההסתלקות הנו כי גם התפשטות הוא גם כן בחינאות ט"ו(, ובסדר אבי"ע פ"א, והרי ל
סתלק, וכלני לומר בהאור אשר עלה וני, וכל זה הוא הכל גם בהאור עצמו, רצונהוא בבחי' צמצום ש
תגלה אחר ההסתלקות, אלא גם בהנשאר וני הנזה הוא זולת הצמצום העיקרי שהוא החלל ריק אור
."ות צמצום, אחד בההתפשטות ואחד בההסתלקותנעצמו היה גם כן שתי בחי
ו להביא ממה שכתב בספר הכלליםנת ההתפשטות, שעלינלהעיר אודות הצמצום הראשון שהוא בחי
" :ף א( וזה לשון קדשונ)כלל ב ע ה הוא האור דא"סנה ההתפשטות הראשון אשר היה אליו, הנוה
ףניתברך שמו, אשר היה ממלא מקודם את כל החלל דהצמצום כמו שכתב הרב בעיגולים ויושר )ע
ה הוא ההתפשטות הראשון אשר לעולם הצמצום והקו, כי מקודםנב(, ואותו האור דא"ס ה
עלמהנה הוא אמיתתו הנתפשט באותה ההתפשטות, הנש אשר מצד עצמו ית"ש, ואסור לקרותו
,ותונולכ לתארו במה כלל ומלה םֵש שום אין עצמו מצד אשר עלמהנאפילו בשם א"ס, כי לאמיתתו ה
תגלהנה הוא ג"כ רק אחד מגילוייו ית"ש אחר שנואפילו ההרהור אסור שם, ותואר אין סוף ה
ה ותואר הזה, והוא הראשון לגילוייו ומנו ולתוארו בבחינלהבחי יה כביכול לאמיתתונדרגה הש
תגלה בונ ה אותו הגילוי דאור א"ס אשרנו בזה בספר הקדו"ש שער ד' פ"ג. והנעלמה, וכמו שכתבנה
ה הוא הוא ההתפשטותנבתחילה בכל המקום שהיה עתיד להיות שם אחר כך כל החלל דהצמצום, ה
ו, ור"ל שהוא ההתפשטות הראשון אשר לצורך המציאות דעונהראשון שאמר לם הצמצום והקו
תפשט ויצא כביכול מהעלמתו העצמותיתנ קרא בשם "התפשטות" כינשהוא השורש הראשון אליו, ו
,ת מדריגת א"ס שהוא גילוי פשיטותונאשר משולל שם כל דיבור ומחשבה והרהור כלל, וירד להבח
יתן רשות להזכירו מעתה בתואר הזהניתן להבחין מציאות פשיטותו ית"ש, ונ ור"ל ששם
דא"ס. וכן
ו אח"כ בהקו וצמצום ובא"ק, ובהתהוות הד' עולמותנתגלה ממניתן רשות לדבר בו בכל מה שנ
ו הואניינקרא בשם "התפשטות" שענ אבי"ע, ולהבחין כל שרשיהם גם בהעולמות דא"ס, ולכך
תיים כלל וכללניציאת וירידת מדרגה בדרך המשכה, ותלוי ומיוחד במקורו בלי הפסק ופירוד בי
ח תהווה שם אחר כךנ ת המקום אשרנה היה אותה ההתפשטות בכל בחינ"ו, ודע וזכור כל זה. וה
,החלל דהצמצום, שהוא המקום דעמידת כל העולמות כולם, אשר היו עתידים להעשות שם אחר כך
."ף ב( שהצמצום הראשון היה במקום העתיד להעולמות כולםנוכמ"ש האריז"ל בעיגולים ויושר )ע
קודת המרכז שלונצטמצם מנהעולה מדבריו, שהאור שעליו אמר האר"י ש -
וננאותו האור אי
וי "אין סוף", ואין זאתנויים כלל אף לא כינה אין כינעצמיות האור אין סוף האמיתי, כי באותה בחי
ה, אשר היה כלול בה כלנקרא "אין סוף" היה ההתפשטות הראשונאלא שכבר אותו האור ה
העולמות הע משך הקונ ונצטמצם האור הזה אל הצדדים, וממנ תידים להיות בשורשן, ואחר כך
ו להביאם לעילנשוב לדבריו )אות י"ט( שהתחלנ אחר כך. ע"כ ההערה ועתה .
ת קונמשך על ידי זה כל הקו דא"ס, שהוא רק בבחינ הנ"ואלו ב' הצמצומים אשר בהאור עצמו, ה
משך מן האורנ ת צמצום שלישי אשר גם בהאור עצמו, וזהו שאמר כי אור הקו הואנדק, והוא בבחי
עשה עיגול מסביבנצתמצם ועלה וני, אשר על ידי ההסתלקות שנהעגול שלו שהוא מן הצמצום הש
להחלל תפשט האורנצתמצם האור עוד בצמצום שלישי, ונ ה מזה יצא הקו דק, ור"ל שעל ידי זהנ, ה
ו בזהנמשך מזה כל העולמות כולם. ומלמדינ הנת קו דק לבד, ומן האור דהקו ההוא הנרק בבחי
עשה רק מהאור אשר היה בתחילת המקום החלל, והוא אשר עלה למעלהנה יצא ונעוד, כי אור הקו ה
עשה בבנו 'ה מאותו האור עצמו אחר שעלה, יצא האור דהקו ולא מבחינחי' עיגול סביב להחלל. וה
,משך מן האור העגול שלו. ואי אפשר לבוא בזה ביתר ביאורנ האור היותר למעלה. וזהו שאמר שהוא
."והוא רחום יכפר
יןנים, וכללותם הוא כך: מדריגה א'. שית אלפי שנם בא בכתבי הרמח"ל הק' בכמה אופניינשע
ותיו. מדריגה ב'. היא האלף השביעי שהגוףנוהוא זמן העבודה בעולם הזה שהגוף שולט בכל בחי
גד האלףנשמה שולטת בעולם הזה, כמו גר שלא בארצו. מדריגה ג'. כנשולט בכל פרטיו אבל כמו שה
השמ וספת של התפשטות הגוף אלנ שמה. מדריגה ד'. אלף התשיעי מדריגהני, שהגוף יהיה בטל לני
.שמהנשמה. מדריגה ה'. האלף העשירי שהגוף יהיה בטל לגמרי אל הנה
ים )כלל ט(: "ויש לדבר הזה הדרגה גדולה, כי עתהנה כתב בכללים ראשונותיו, הנביא מעט מלשונו
יות האדם שהיהנשמה כגר בארץ. ולא עוד, אלא שגופנהגוף שולט בעולם הזה כאיש שורר בביתו, וה
ו לעיל, עכשיו הוא מקולקל וכבהמותנים מתוקן ולא מקולקל, וכמו שביארניכול להיות על כל פ
הנתנ דמה. וזה מושרש בעולמות שלאחר השבירה, שירידת המלכין קדמאין ושבירתם וקילקולםנ
,ינו, אע"פ שיהיה דרך גופניות האדם בתיקונשורש לשחיתות וקלקול זה באדם ומעשיו. אך גופ
קודש תשמישי ושאר קדשים כאכילת ,וקדושה בטהרה שיהיה אך ,השולט הוא שהגוף-
זה מושרש
קודים קונב .דם השבירה. והוא התיקון שיהיה בזמן התחיה, שיחזור ב"ן להיות ס"ג כקודם השבירה
יות, כי עדיין עומדים בעולם הזה, ואין כאןנו אלא גופניות, אבל עם כל זה אינוהוא זיכוך גדול לגופ
ו לאנחידוש העולם כי אם אחר אלף השביעי. מדריגה הב' הוא, שיתחיל הגוף לבטל שליטתו, והיי
שי שמה כגר בארץ והגוף יציבאנשמה, ומה שהיתה הנושא מכוח הנבטלו כוחותיו, אלא שיהיה מ
להפך יהיה ,בארעא-
תחדשנ שמה היא השולטת והגוף כגר בארץ... וכן באלף השביעי, שעדיין לאנה
ינפים לצדיקים ושטים על פנות את חוקו, אלא שהקב"ה עושה כנה לא יצטרך הגוף לשנהעולם, ה
המים. ו יות, אע"פנשמה תכלכל את כובד החומריות, שלא יצטרכו הצדיקים לדברי הגופנקדושת ה
,תחדש המציאות. ומושרש זה בעולם העקודים, שיש שם כלי ממש ולכן יש כאן גוף ממשנ שעדיין לא
טה ללוןנ סבל מכח האורות, שהם מתפשטים כאיש שורר בביתו, והכלי כאורחנ אלא שהוא-
כלי
אחד לבד שכול .ל כל הכלים בעצמו
שמהנשארת הנותיו, ונאחר כך העולם מתחדש ממש, ואז אובד הגוף מה שבחוקו, ואובדים חסרו
ה פרטית, ולכןנו יודעים ויכולים להבחין בהבחנחנה מה שהוא בעולם הזה אנלבדה שולטת. וה
דע כי אם בכלל, ואי אפשרנ בחין כל פרטי האילן. אך מאלף השביעי והלאה לאנ מאצילות ולמטה
ינלדעת ע שמה חוזרת ומתעלית מירידתה, והגוף הולך ואובדנדע שהנ יהם כמות שהם, רקנ
ותנה יש לו לאבד בתחילה הבחינו, הנתו שולטת. ולפי ההדרגה שאמרנותיו, ולא תהיה בחינחסרו
ותן לו שורש עולם החוטם, שאין שם אלא ו' אלפין, כמ"ש. ואחר כךנהיותר עבות, וישאר כמו ש
,לאבד גם היותר דקות
ה שרשית כללית, בלי התפרט כוחות, כי כך היאנולא ישאר לו כי אם בחי
המידה תמיד -
ותן לו שורש עולם האוזן, שאין שם רק ה' אחת. ואחר כךנכלל ופרט. וזה כמו ש
,שמה כלל, כי לא יהיה שולט הוא, אלא כרוך בה לגמרינלאבד אפילו זאת, ולא יגרום שום חושך ל
וטפל אליה. והיא מאירה
,ותן לו שורש האורות של השערותנותיה בשלימות, וכמו שנבכל בחי
."ת גוף מושרשת שםנו כלל, כי אין משיגים במקום שאין בחינם מושגים לנשאי
:ובספר אדיר במרום )בפלגותא דשערי וכו'( כתב
הגהנ"ואז יבוא אלף השביעי להסיר הצורה מכל הה
,ינית, והוא סוד, אתחרב כלא בתריסר שעתי, ועוד אדבר לך מזה בס"ד. ואחר כך אלף השמינהזמ
יןנפים כמו שזכרתי. והבנת הענין של כל השרשים לפי הכנה הבנבנ ו חידוש העולם, אז יהיהנדהיי