בהעלותך
45 · Беаалотха
Display Settings
Font Size
Text Width
Line Spacing
Columns
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
Understanding the interplay of 'Igulim' and 'Yosher' is essential for grasping the divine order and spiritual ascent in Kabbalah.
Понимание взаимодействия 'Иггулим' и 'Йошер' необходимо для постижения божественного порядка и духовного восхождения в Каббале.
Key Points
- העיגולים והיושר הם מושגים קבליים המייצגים סדרים רוחניים.
- קשה להבין את סדרי העיגולים והיושר במושגים גשמיים.
- העיגולים והיושר אינם צורות גשמיות אלא רעיונות רוחניים.
- השגת העיגולים והיושר קשורה להתפתחות רוחנית של האדם.
- העולמות התחתונים מתחילים בהשגת העיגולים ומתקדמים להשגת היושר.
- The circles and the straightness are kabbalistic concepts representing spiritual orders.
- It is difficult to understand the orders of circles and straightness in physical terms.
- The circles and straightness are not physical forms but spiritual ideas.
- Attaining the circles and straightness is related to the spiritual development of the person.
- The lower worlds begin with the attainment of the circles and progress to the attainment of the straightness.
- Агулот и Йошер - это каббалистические понятия, представляющие духовные порядки.
- Трудно понять порядки Агулот и Йошер в материальных терминах.
- Агулот и Йошер не являются материальными формами, а духовными идеями.
- Постижение Агулот и Йошер связано с духовным развитием человека.
- Нижние миры начинаются с постижения Агулот и продвигаются к постижению Йошер.
במח הנה בטרם כל דיבור במהות העיגולים והיושר צריך להודיע ולומר, כי הנוה
יהםנהגשמי קשה להבין את הסדרים של השתלשלות העיגולים והיושר והשילוב שבי
ראים לכאורה כדברים שאין בהם הגיון, ומה גם שאין בסדר שלהם איזה טעםנ והם
ים בסדרנוסיבה למה יצאו והשתלשלו האורות הראשו
ובסיבות כאלו של עיגולים
ויושר99.
ם צורות גשמיות כפינו לדעת שהעיגולים והיושר אינאולם, צריך לומר האמת, שעלי
ו במושכל ראשון, שיש קו ישר ויש קו עגולנהעולה בדעת–
שהם אלא ,ושלום חס
העיגולים כי ,פעמים כמה מצאנ ות של השגה זו למעלה מזו. ובלשון הרב זלה"הנבחי
,ת רוח, ואם כןנפש והיושר בחינ תנהם בחי הוא כמו שאדם למטה שמזכך את עצמו
פש וכאשר זוכה יותר הרי מתעלית השגתו ויגיע לדרגת רוחנ תנזוכה לבחי100
.
העולמות יכלו מתחילה כי ,יםנין התגלות האלוקות בעולמות התחתונכן הוא הדבר בע
,ת עיגוליםנלהשיג רק בחי ,(ה זו לא יכלו להשיג לגמרינראה להלן שגם בחינ )ועוד ואחר כך יכלו
היושר תנהעולמות להשיג כבר גם את בחי101
.
**Section 45: The Concept of 'Igulim and Yosher'**
Before any discussion on the essence of Igulim (Circles) and Yosher (Straightness/Rectitude), it is necessary to inform and state that for those accustomed to the physical realm, it is challenging to comprehend the order of the unfolding of Igulim and Yosher and their integration. They appear, at first glance, as matters devoid of logic, especially since their order seems to lack any apparent reason. They are ordered in a manner that seems to have no rationale, and they are the initial lights that emerged and unfolded for reasons such as Igulim and Yosher.
However, it is essential to state the truth: we must understand that Igulim and Yosher are not physical forms, God forbid, like a straight line and a circular line that might initially come to mind. Rather, they are levels of comprehension, one above the other. In the language of the esteemed Rabbi, of blessed memory, the concept of Igulim is like a person below who purifies himself and merits the level of Nefesh (Soul). When he merits more, his comprehension elevates, and he reaches the level of Ruach (Spirit).
Similarly, in the matter of the revelation of divinity in the lower worlds, initially, the worlds could only grasp the level of Igulim (as will be seen later, even this level could not be fully comprehended). Subsequently, the worlds could also grasp the level of Yosher.
### Раздел 45: 'Руах' в аспекте 'Нефеш' и 'Йошер' в аспекте 'Игулим'
Прежде чем говорить о сути 'Игулим' (Круги) и 'Йошер' (Прямота), необходимо отметить, что в материальном мире трудно понять порядок нисхождения 'Игулим' и 'Йошер' и их взаимосвязь. На первый взгляд, они кажутся нелогичными, и их порядок не имеет очевидного смысла. Однако они имеют причины, по которым исходят и нисходят первичные Оры (Света) в таких формах, как 'Игулим' и 'Йошер'.
Следует сказать правду: 'Игулим' и 'Йошер' не являются физическими формами, как мы могли бы подумать на первый взгляд, что есть прямая линия и круглая линия. На самом деле, это различные уровни постижения. В языке рава, благословенной памяти, 'Игулим' рассматриваются как аспект 'Нефеш' (Душа), а 'Йошер' как аспект 'Руах' (Дух). Это подобно тому, как человек внизу, очищая себя, достигает уровня 'Нефеш', и когда он удостаивается большего, его постижение поднимается до уровня 'Руах'.
Так же обстоит дело и с мирами. Вначале миры могли постигать только аспект 'Игулим' (как будет показано далее, даже этот аспект они не могли полностью постичь). И только позже миры смогли постигать также и аспект 'Йошер'.
Igulim
Yosher
Spiritual Ascent
Divine Order
Kabbalistic Understanding
:לשון הרב שם 'ות, האנחלק לשתי בחינ ה הואנה האור הזה המתפשט תוך החלל הזה, הנ"וה
ת עגולים אלו תוך אלו, והמשל בזהנהוא שכל האורות שבתוך החלל הזה מוכרח הוא שיהיה בבחי
'אור ספירת הכתר עיגול א', ובתוך עיגול זה עגול חכמה, וכיוצא בזה עד תשלום י' עגולים שהם י
ספירות דא"ק, ואחר כ ך י' עגולים אחרים והם י' ספירות דעתיק, ואחר כך בתוכם י' עגולים אחרים
והם י' ספירות דא"א, ואחר כך בתוכן י' עגולים אחרים והם י' ספירות דאבא -
אלו תוך אלו עד
מצא שישנ ,סיום כל פרטי אצילות. וכל עגול מאלו יש אור מקיף אליו כמוהו, גם כן עגול אחר כמוהו
ימי ונאור פ ה באמצע כל האצילות העגולנה הב' הוא, כי הנת עגולים. והבחינאור מקיף, וכולם בבחי
ות א"אנת אור דוגמת העגול ממש, רק שהוא ביושר, ויש בו בחינהזה מתפשט דרך קו ישר בחי
ה זו קראו בתורה 'את האדם בצלמו בצלם אלהים', כמו שכתובנואו"א וזו"ן, וכולם ביושר, ולבחי
()בראשית א
'ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'', כי הוא קו ישר ומתפשט בדרך קוים, וכמעט כל
."ם מדברים אלא בזה היושר, כמו שיתבאר בעזרת השםנים אינספר הזהר והתיקו
עיין מש"כ הלשם )ספר הדע"ה ח"ב דרוש ספיקות עגו"י סימן ג אות ז(: "משא"כ העגולים עם
ה כללני צורות לגמרי ע"ד כל קו ועגול. והגם שלמעלה אין שום דמות וציור ותמונהיושרים הם בש
ח"ו אך עכ"פ הוא כי למעלה הוא שרשם וכל מה שאי אפשר לומר למטה אי אפשר לומר למעלה
ודע לכנכ י צורות מופרדים הם. אי אפשרנל מבין דבר לאשורו. ומאחר שלמטה הרי הקו ועיגול ש
ת תוארם וצורתם הכללית זה כזהנג"כ לייחסם למעלה על הע"ב וס"ג ומ"ה וב"ן כי הם שוים בבחי
."לעולם
:ונף ג( זה לשונעץ חיים )שער א ע ות שהם עגוליםנין אלו השתי בחינו להודיעך בענ"עוד צריכים א
ח"י( והם )ה' מעלות( זונרנה יש באדם התחתון ה' בחי' אורות )שהם הנוהיושר בציור אדם. כי ה
זכר במסכת ברכות פרקנפשי את' כו' כנ למעלה מזו, והם סוד ה' פעמים )תהלים ק"ג, וק"ד( 'ברכי
גד ה' בנקמא )דף י.(, שהם כ שמה חיה יחידה, שהם חמשה מדרגותנ פש רוחנ שמה, והםנות שיש לנחי
.(קראים עקודים ע"ש )שער ונין אורות הפה דא"ק הנתבאר במקום אחר בענזו למעלה מזו כמו ש
חלקנ "ל, שהם אורות וכלים, והאורנות הנת הי' ספירות דעגולים כולם יש בהם כל הבחינה בחינוה
ימי ואור מקיף, והכנלאור פ ת י' ספירות דיושר בציור אדםנימיות. וכן בחיניות ופנחלק לחיצונ לי
.ות האלו בעצמם גם כןניש בו כל הבחי
,'פשנ' קראנת האור הנם החילוק שיש בין העגולים להיושר הוא, כי י' ספירות דעגולים הם בחינאמ
ת י' ספירות של כלים, ובכל כלי מהם ישנימי וחיצון שיש לה בחינימי ואור מקיף פנויש בהם אור פ
ימי ואור מקנות. וגם יש י' ספירות של אורות, לכל אור יש בו אור פנימיות וחיצונבו פ 'יף. אבל הי
ודע. גם הםנפש כנקרא 'רוח', שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנת האור הנספירות דיושר הם בחי
ימיותנימי ואור מקיף. גם יש להם י' ספירות דכלים, ובכל כלי מהם יש בו פנכלולים מאור פ
אצל הרוח, שהוא מדרגה יותרנ אצלה תחלה ואחר כךנ פשנת הניות, ופשיטא הוא שבחינוחיצו
זכר בזוהרנפש ואחר כך זכה יתיר יהבין ליה רוח, כנ הנודע באדם התחתון, שבתחלה קונה, כנעליו
פשא וכו'. וכן היה באדםנ ש כד איתיליד יהבין ליהנ ו: תא חזי ברנמשפטים דף צ"ד )ע"ב( וזה לשו
פש והכלים שלהם, ואחר כךנת מדרגות הנת העגולים שהם בחינתגלו בחינאצלו ונ העליון, שבתחלה
קראנ ודע כי הרוחנית דיושר בציור אדם, שהם מדרגות אורות רוח והכלים שלהם, כנה שנאצלו בחינ
אצל הנ ה מהם בתחילהנה ובחינאדם והבן זה מאד. ודבר זה היה בכל העולמות כולם, כי בכל בחי 'י
הנאצלו הי' ספירות דיושר של הבחינ ה ההוא, ואחר כךנת העגולים של הבחינספירות שלהם בבחי
ודע, כי אבר הכבד הוא משכן להאורנ פש והכלים של הרוח כברנ ם ההפרש בין הכלים שלנההיא. אמ
הלב ואבר .'פשנפש', וסימן לדבר )דברים י"ב( 'כי הדם' שהוא כבד שמלא דם 'הוא הנ' קראנה משכן
ה עם הקדמהנשמה. ואין זה מקום ביאור לדברים אלו. והנ קראנלרוח. ואבר המוח משכן להאור ה
.ף זה יתבאר כל אחד ואחד' במקומו הראוי לו באורך ובפרטותנו לך בענשהקדמ
,ת עגוליםנאצלו י' ספירות בבחינ זכר, כי תחלהנהכלל העולה, כי התחלת האצילות בזה האופן ה
תלבשו י' ספירות עצמותנ ימיות וחיצון, ובתוך הי' כלים אלונוהם י' כלים, ובכל כלי מהם יש בו פ
פש, אלאנ תנפש. ועוד יש י' אורות מקיפים על הכלים מבחוץ, וגם הם בחינ קראיםנהאורות ה
ת עגולים, כי אורנימית, והכל הוא בבחינקראים אורות פנ קרא אורות מקיפים מבחוץ, והאחריםנש
ימי הוא כעין גלגל והוא מתלבש תוך כלי א' מעוגל גם הוא. ועל הכלי הזה יש אור מקיף עליונפ
ת הגלגלים והרנבעיגול כדמיון הגלגל סביב לו. וכל הי' ספירות דעגולים הם על דרך זו כתמו קיעים
ת יושרנאצלו י' ספירות בבחינ ו בעולם הזה השפל, ואחר כךנים, והם הרקיעים שעלינקראים אופנה
ת רוח, והם י' כלים בציור אדםנכמראה אדם, והם יותר מעולים במעלה מן העגולים, כי הם בחי
יות, ובתוך הכלים האלה מתלנימיות וחיצונאחד כולל כל י' כלים, ובכל כלי מהם יש בו פ 'בשים י
קראים 'רוח'. ועוד יש י' אורות אחרים המקיפים על הכליםנת העצמות אורות הנספירות בבחי
"ל. ועל דרך זו בכלנת רוח, והכל הוא בדרך יושר עשוי כמראה אדם הנמבחוץ, וגם הם מבחי
וינו תוך המקום החלל והאויר הפנתקנ עשים אשרנבראים והיצורים והנאצלים והנהעולמות ה
,"לנכ
תהוו כל העולמות כולם, אין דבר חוצה לו, ואור א"ס מקיף וסובב עליהםנ כי במקום הזה
ומאיר לכל העולמות אשר בתוך המקום הזה מכל צדדיהם בהשוואה אחת, מלבד מה שמאיר בהם
,"לנמשך בתוך כל העולמות האלו כנו ונעיקר הארה האמיתית גדולה וממשית דרך קו המתפשט ממ
וכל עולם ועולם
"ל, שהם העגוליםנות הנמהם וכל פרט ופרט שבכל עולם ועולם יש בו ב' בחי
."והיושר
י בחי' בכללות ההשתלשלות העולמותנה ידוע שיש שנליקוטי תורה )אדמוה"ז, פרשת שלח(: "דה
יהם הוא דבבחי' עגולים האורותנפש ורוח כידוע. וההפרש בינ 'ק' עגולים ויושר והם ג"כ בחינוהם ה
קראנ הם כלולים שם בהתכללות בבחי' העלם מבלי התחלקות לפרטי פרטיות בבחי' גילוי ועל כן
ב חי' עגולים כמו שהעיגול הוא בהשוואה אחת ואין בו התחלקות כו'. ובחי' היושר הוא כשמתגלים
האורות ומתחלקים לפרטי פרטיות להיות כלולים מיו"ד ויו"ד מיו"ד כו'. והמשל בזה הוא כמו
ו כמו על דרך משל הרב שמשפיע שכל לתלמידו שכאשר צריךנהעילה שמקיף את העלול וכוללו דהיי
להשפ 'יע השכל אליו מצטרך לירד ממדרגתו ולצמצם את שכלו לעיין על כלי השגת התלמיד כו
ומשפיע השכל לפי ערכו אכן בעצמות שכלו הרי הוא כולל כל שכל של התלמיד מראשו לסופו. וגם
ההשפעה שמשפיע להתלמיד שהיא באמת כציור ואופן שכל של התלמיד הרי היא כלולה בשכל של
הרב בסקירה אחת ב ה בתחלתנמשכה מהרב להתלמיד הנה גם אחר שנלתי התחלקות לחלקים וה
השגתו אזי שכל התלמיד הוא מוקף על דרך משל מאור אותו השכל ששופע לו מהרב ואור אותו
ו כי התלמיד בתחלת קבלתונין היינהשכל עודף על שכל התלמיד והשגתו ומקיפו מכל צד. וביאור הע
ו משיג השכלנשפע לו אינהשכל ה
ו שהשגתו השכל הוא רק דרך כלל בלתינלעומקו עדיין דהיי
התחלקות לעמוד על כל חלקי השכל והסברות כל דבר בפ"ע. וע"כ כללות אותו השכל הוא מקיף
הנם הנלשכל התלמיד בבחי' מקיף לבד עדיין ובלתי התחלקות. וזהו משל לבחי' ע"ס דעגולים. אמ
ן התלמיד בשפע השכל וירדנאחר כך כשמתבו
לעומקו וישיגו היטב אז יהיה אדרבה שכלו מקיף
ו יפה וגם יעמוד על כל חלקינימי ממש שישיגנס בו שפע השכל בבחי' אור פנלאותו שפע השכל שיכ
'ה בפ"ע ולא בדרך כלל לבד והוא על דרך משל בחי' יושר שהוא בחינהסברות שבו כל אחד על מכו
."או"פ
דרך מצוותיך )לצ"צ פשנין עגולים ויושר יובן על דרך משל מנה ענ, מצות קרבן פסח(: "ולהבין זה ה
,ת כלי הגוףנהאדם המתלבשת בגוף, שמתחלקים כחותיה לחלקים פרטיים באברי הגוף לפי מזג תכו
ים וא' לאחוריים ובתלת חללין אלונים לצד הפנמצא תלת חללים דגלגלתא שנ כמ"ש בזהר שבמוח
מלובשים ג' מוחין י מוחין חו"ב ובחדר שאחוריניו מלובשים שני החדרים אשר לצד פנחב"ד, שבש
כתפין מלובש מוח הדעת וכמ"ש ובדעת חדרים ימלאו )משלי כ"ד(, ואח"כ מתחלקת לכחות פרטיים
ונמשכים מהמוח שבראש שממנ יותר המה החושים ראיה שמיעה ריח דיבור, שהם כחות פרטיים
מתפשט כח בעין לראות ובאוזן
לשמוע כו', שכל כח פרטי יש לו מדור בפ"ע לפעול בו פעולתו ולפי
משך ומתפשט החיות מן הראש לכל הגוףנ משך ומתלבש בה. ואח"כנת הכחות הנמזג הכלי כך תכו
ו כח המעשה מתלבש בידים וכח ההילוךנושם מתחלקים הכחות בהתחלקות פרטית יותר, דהיי
ברגלים, שאף בכח המעשה יש כמה מדריגו ק' הכח המלובש בידים ורגליםנ ת, שהגם שבדרך כלל
בחי' כח המעשה אעפ"כ יש חלוק והפרש גדול בין כח המעשה דידים לכח המעשה דרגלים, שביד
אה או לכתוב איזו כתב המלובש בו דבר חכמה והיד כותבת דבר חכמה ההיאנ יכול לצייר איזו ציור
מוכרח להיות שמלובש בה אז כח החכמה והשכל של ו איך יצייר הציור ויכתוב הכתב אבל בכח
ינו מפנמצא התלבשות השכל עד"ז אלא מעשה בעלמא להלוך או לעמוד. והיינ המעשה דרגלים אין
מצא בכח העשי' עצמו, שבידים מלובש החכמהנות הנמצא ע"ס בעשי' עצמה והן הן המדריגות שונש
דעשי' משא"כ ברגלים שמלובש בחי' עשי' דעשי', וכ"ז הוא
פש לפרטיםנבחי' התחלקות כחות ה
פש, וא"א לומר שגם קודם התמשכותן לכלינמשכים ובאים מהנ "ל. וכל כחות אלונבכלים פרטיים כ
פשנמצאת מחלק הנ פש היו ג"כ בבחי' התחלקות עד"ז שא"כ אתה אומרנהגוף בעודן כלולים ב
'פש היא עצם פשוט אנת איברי הגוף ובאמת שהנלחלקים רבים לפי תכו ו רואים שישנ, ועוד שהרי א
גדים זל"ז כמו בלב כח החמימות ובמוח הקרירות וכמ"ש בת"ז חכמה מוחאנפש בגוף המתנכחות ה
משלים לאש, ואחרנה מקור הגבורות הנמשכים כמים ובינה ליבא, וחכמה מקור החסדים הנבי
התלבשותן בגוף יש להם כלים ומדורות מיוחדים ואין זה מכבה זה. אבל אם את ה אומר שכמ"כ
ית היא וא"כ היו זהנפש רוחנפש ושם אין להם מדורות מיוחדים שהנמצאו וכמ"כ היו בשרשן בנ
עשי' אח"כנון אחר מכמו שנפש היו בסגנמכבים זה, אלא ודאי מזה מופת ברור שבעוד הכחות ב
עלים הרבה ודקים ביותר מן התואר שמקבלים אח"כ ע"ינ בהתלבשותן בכלי הגוף כי אז הם
גדים כלל זה לזה וגם אז הם כלולים כולם יחד בהתכללותנן מנהתלבשותן בכלים עד שבשרשן אי
פש שהיא עצם א' היא הכוללת כולםנעשו אח"כ בכלים אלא הנפש בלתי התחלקות פרטים כמו שנב
'פש שהיא עצם פשוט וכוללת כחותיה כאניחד בסקירה א', ועתה שים אל לבך המשל הזה איך מה
מתחלקים א משלנ"ל. והבן מזה בנים ע"י הגעתן בכלי הגוף המחולקים כנח"כ לכחות פרטיים שו
י הקו המקיףנזכר בע"ח שמקור העיגולים הוא העיגול הגדול שלפנ הנין עגולים ויושר, כי הנלמעלה ע
ין שבחי' העגולים יש בהםנמשך מאור א"ס אל תוך החלל, והענאת הכל ומקור היושר הוא מהקו ש
ג"כ י"ס א לא שהן בחי' התכללות כחות הספירות כמו שהן בשרשן טרם התמשכותן בכלים דיושר
כלליןנ להיות כאו"א במדור בפ"ע אלא כמו שהן כלולים יחד עדיין ולכן הם כגלדי בצלים זת"ז כי
עלים מכמו שהם אח"כ בכלים שלהםנ פש שהםנפש כמו שהן כלולים בנ"ל במשל מכחות הנכא' כ
וזהו בחי' משכיל מ קור החכמה דאצי', אבל בחי' היושר הוא בחי' האורות המתלבשים בכלים שאז
א ושמאלא ת"ת גופאנ"ל וכן חו"ג דרועא ימינהם כל אור בכלי מיוחד בתלת מוחין מלובש חב"ד כ
ה זה מקור החסדים וזה מקור הגבורות זה עומדנו"ה תרין שוקין כו' ואז החכמה מובדלת מהבינ
לפעול פעולה זו וזה פ ימיםנ"ל וכן מתחלקים עוד שי"ס יש בהם ל' כלים י' פנעולה אחרת וכ
'ים בעשי' לפעול השפעת גשמיים וגם בהם י' בחינים ביצירה וי' חיצונמתלבשים בבריאה וי' תיכו
ק' השתלשלות העולמות כשלשלתנ"ל במשל כח המעשה שבידים לגבי כח ההילוך שברגלים וזהו הנכ
זו טבעת תחתון אדוק בטבעת
"ל עד שבאו מהם השפעות גשמייםנו וכנעליון ועליון בעליון הימ
פשנחמי' ט( שזהו ע"י היושר כמשל כחות הנ) להוות העוה"ז וכל אשר בו כמ"ש ואתה מחי' את כולם
."'פש כונכשהם בגוף פועלים פעולתן משא"כ בעודם כלולים ב
ים וכלים גדולים, ומתחלה ישנין כלים קטנועוד כתב שם )במאמרים דף קס"א(: "וי"ל כ"ז מהו ע
פש בכללותנ 'זכר בע"ח שמתחלה יצאו י"ס בבחי' עגולים והם בחינין עגולים ויושר הנלהקדים ע
העולמות ואחריהן יצאו י"ס בבחי' יושר והם בחי' רוח כו'. וכח"ב דיושר עומדים בתוך חלון העג ולים
ו במקום שמתחילים העגולים להתפשט ולהתעגל ושאר ז"ס דיושר עומדים למטה בתוך חללנדהיי
ה בחי' עגולים הוא שהכלים הםנת חסידים בתחלתו יעו"ש. והנז' כל זה בע"ח ובמשנהעגולים כ
פש לבד ולכן שם היה השבירה משא"כ ביושר שהוא בחי' רוח החשוב מןנ 'ק' בחינ ים ולכךנקט
פש והכלים רחבים יותר לכן שם לא הי' שבירה אדרבה שם הוא בחי' התיקון. וביאור הדבריםנה
וקנו בין תינו רואים ההפרש בין כלי קטן לגדול, דהיינהללו, יובן על דרך משל בגשמיות במה שא
ו שמיד מתכעס וימלא חימה וקצףנגד רצונ ו יכול לסבול שום דבר שיעשונוק אינלאדם גדול, שהתי
י ששכלו קטן לכן כשתופס בהשקפהנו מפנגדול מבלי שום עיון בזה אולי הדבר טוב מצד אחר, והיי
שארנ עשה כולו כעס וגבורה ע"ז ולאנה שזה הדבר הוא רע לו הרי מתמלא כל מוחו בזה ונראשו
מצא בדבר זה מצד אחר, משא"כ מי שהוא ברנוי במוחו לשיוכל לעיין בהטוב הנאצלו שום מקום פ
דעת
ו שעם היות שהוא בכעס מצד הצערנגד רצונודעתו ושכלו רחבים לא יכעוס כ"כ מדבר ש
מצא ג"כנשאר בו מקום וכח לשיוכל לעיין ולהבין בטוב הנ ו כיון שמוחו רחבנגד רצונ שעושים לו
מי יוכל להפך בזכות מי שמיצרנ בדבר הרע הזה מצד אחר ומחמת זה לא יהיה בכעס כ"כ, ומה"ט
לו ועושה ל וי לשיעייןנשאר מקום פנמצא בו דבר טוב מצד אחר כי שכלו רחב ונ ו רע לומר שאעפ"כ
הגת העולמות הםנו משום שהכלים די"ס שעל ידן הנג"כ בזכותו בשעה זו שרואה ברעתו... והיי
...ין שהחסד כלול מגבורה כו' כדלקמן אי"הנרחבים ויוכל לעיין בזכותו ובחובו בעת א' והוא ע
במי כ"משא ו מצדנשדעתו קטן כשמתכעס על א' עבור איזה דבר לא יוכל אז לעיין בזכותו כלל והיי
משל למעלה שבבחי' י"ס דעגולים שיצאונוי כו'. ועל פי זה יובן הנשאר מקום פנ ות הכלי שלאנקט
ו שאיןנין הוא שהיו כולם זה תחת זה דהיינפש לבד והענ 'ים שהיו בבחינתחלה היו הכלים קט
התכללות ב הכלים להיות כלי החסד כלול ג"כ מגבורה וגבורה מחסד כו' אלא הן כל א' בתוקף
ותני קטנו מפנא אמלוך כו' והיינבמדרגתו לבד מבלי שיסבול מדרגת זולתו וז"ש המלכים דתהו א
וי לשיוכלנשאר בהכלי מקום פנ הכלי לכן כשהוא בבחי' גבורה על דרך משל הרי כולה גבורה ולא
לסבול בתוכו בח "ל, משא"כ בחי' י"ס דיושר שיצאונוק הני' החסד כלל, וכמו על דרך משל מהתי
ו שיש התכללות בחסד ג"כ מגבורה ובגבורה מחסדנאח"כ היו הכלים רחבים שהיו בבחי' רוח והיי
ו שגם בעת שהוא בגבורה ורוגז שכלי הגבורה מאיר אעפ"כ יוכל להיות ג"כ השפעת חסדיםנדהיי
מכלי זה עצמו אז ממש
...ו מצד התרחבות הכלים שכל כלי יהי' כלול מכל הי"סנמצד אחר והיי
ה כמו על דרך משלנק' בשם עגולים והגדולים בשם יושר, כי הנ יםנובזה יובן ג"כ מה שהכלים קט
וק כשמתפעל מאיזו דברנו ובין גדול והוא שמכיון שהתינו רואים עוד הפרש בינוק אנ"ל מהתינה
אזי כל מוחו ולבו ממול "ל אזי מחמת זה מחשבתו מקפת אותונוי כנשאר מקום פנ א מזה לבד ולא
ו להיותה רק מחשבה א' לבד בלי התחלקותנה והיינה מכל צד ופנדבר ההתפעלות והדבר מוקף ממ
לפרטים וכיון שהיא בלתי חלקים ה"ז כדבר א' המותפס תוך דבר אחר המקיפו והוא כמו עיגול
שאין בו התחלקות משא"כ הגדול ו בכללות לבד אלא בהתחלקותנין אינשדעתו רחבה ותפיסתו הע
"ל ולזאת אין שייך לומרנים שבזה לטוב ולמוטב כנינלחלקים ולפרטים להעמיק בכל חילוקי ע
שמחשבתו מקפת הדבר כמו עיגול כיון שהדבר אצלו בהתחלקות לחלקים )כמו ראש תוך סוף כציור
ין העגולים שהנפרצוף כו'( שזהו היפוך ע עגולים הם בלי התחלקות אלא דבר א' כדלעיל, וכמ"כ יובן
ים שאז אין סובל רק דבר א' לבד אם חסדנו כשהכלים קטנמשל למעלה שבחי' י"ס דעגולים היינה
"ל, ולזאת הכלי בבחי' עיגול שמקיף דבר ההוא כמו בחי' הקפהנחסד לבד וכן בגבורה גבורה לבד כ
דמחשבה אחת שמקיף הדבר שמחשב כו' ב לי התחלקות בציור פרצוף משא"כ בי"ס דיושר שהכלים
רחבים לתפוס בחי' חו"ג יחד בכלי א' וכן שאר המדות שכל א' כלול מיוד ויוד מיוד כו' וכיון שהכלי
רחב הרי הדבר בבחי' התחלקות לחלקים ופרטים רבים מה שיש בזה לצדד לזכות בפ"ע ומה שיש
ים והנינבזה לצדד לחוב בפ"ע וכן שארי ע "ז בבחי' התחלקות כציור פרצוף אדם ראש וזרועות ימין
."ין העגוליםנושמאל כו', והוא בחי' היושר שהוא ציור פרצוף אדם היפוך ע
מי השלוח )ח"א-
פרשת וזאת הברכה(: "וזהו כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל בדרוש עגולים
גד הש"ינ פש מישראל שעומד מכווןנ ף ב'( עגולים מרמז שכלנויושר, )עץ חיים היכל א' שער ראשון ע
ית ל"א.( עתיד הקב"הנואין לשום אחד צד התעלות על חבירו וכמו שמבואר על מאמר הגמ' )תע
לעש ו שיש מדרגותנו בעיגול שהכל בהתקרבות השוה. ויושר היינות מחול לצדיקים. ומחול היי
."ינשאות לאחד על חבירו ואחד יותר מקורב מהשנוהת
ת עגולים אלו תוך אלו, והמשל בזהנהוא שכל האורות שבתוך החלל הזה מוכרח הוא שיהיה בבחי
'אור ספירת הכתר עיגול א', ובתוך עיגול זה עגול חכמה, וכיוצא בזה עד תשלום י' עגולים שהם י
ספירות דא"ק, ואחר כ ך י' עגולים אחרים והם י' ספירות דעתיק, ואחר כך בתוכם י' עגולים אחרים
והם י' ספירות דא"א, ואחר כך בתוכן י' עגולים אחרים והם י' ספירות דאבא -
אלו תוך אלו עד
מצא שישנ ,סיום כל פרטי אצילות. וכל עגול מאלו יש אור מקיף אליו כמוהו, גם כן עגול אחר כמוהו
ימי ונאור פ ה באמצע כל האצילות העגולנה הב' הוא, כי הנת עגולים. והבחינאור מקיף, וכולם בבחי
ות א"אנת אור דוגמת העגול ממש, רק שהוא ביושר, ויש בו בחינהזה מתפשט דרך קו ישר בחי
ה זו קראו בתורה 'את האדם בצלמו בצלם אלהים', כמו שכתובנואו"א וזו"ן, וכולם ביושר, ולבחי
()בראשית א
'ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'', כי הוא קו ישר ומתפשט בדרך קוים, וכמעט כל
."ם מדברים אלא בזה היושר, כמו שיתבאר בעזרת השםנים אינספר הזהר והתיקו
עיין מש"כ הלשם )ספר הדע"ה ח"ב דרוש ספיקות עגו"י סימן ג אות ז(: "משא"כ העגולים עם
ה כללני צורות לגמרי ע"ד כל קו ועגול. והגם שלמעלה אין שום דמות וציור ותמונהיושרים הם בש
ח"ו אך עכ"פ הוא כי למעלה הוא שרשם וכל מה שאי אפשר לומר למטה אי אפשר לומר למעלה
ודע לכנכ י צורות מופרדים הם. אי אפשרנל מבין דבר לאשורו. ומאחר שלמטה הרי הקו ועיגול ש
ת תוארם וצורתם הכללית זה כזהנג"כ לייחסם למעלה על הע"ב וס"ג ומ"ה וב"ן כי הם שוים בבחי
."לעולם
:ונף ג( זה לשונעץ חיים )שער א ע ות שהם עגוליםנין אלו השתי בחינו להודיעך בענ"עוד צריכים א
ח"י( והם )ה' מעלות( זונרנה יש באדם התחתון ה' בחי' אורות )שהם הנוהיושר בציור אדם. כי ה
זכר במסכת ברכות פרקנפשי את' כו' כנ למעלה מזו, והם סוד ה' פעמים )תהלים ק"ג, וק"ד( 'ברכי
גד ה' בנקמא )דף י.(, שהם כ שמה חיה יחידה, שהם חמשה מדרגותנ פש רוחנ שמה, והםנות שיש לנחי
.(קראים עקודים ע"ש )שער ונין אורות הפה דא"ק הנתבאר במקום אחר בענזו למעלה מזו כמו ש
חלקנ "ל, שהם אורות וכלים, והאורנות הנת הי' ספירות דעגולים כולם יש בהם כל הבחינה בחינוה
ימי ואור מקיף, והכנלאור פ ת י' ספירות דיושר בציור אדםנימיות. וכן בחיניות ופנחלק לחיצונ לי
.ות האלו בעצמם גם כןניש בו כל הבחי
,'פשנ' קראנת האור הנם החילוק שיש בין העגולים להיושר הוא, כי י' ספירות דעגולים הם בחינאמ
ת י' ספירות של כלים, ובכל כלי מהם ישנימי וחיצון שיש לה בחינימי ואור מקיף פנויש בהם אור פ
ימי ואור מקנות. וגם יש י' ספירות של אורות, לכל אור יש בו אור פנימיות וחיצונבו פ 'יף. אבל הי
ודע. גם הםנפש כנקרא 'רוח', שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנת האור הנספירות דיושר הם בחי
ימיותנימי ואור מקיף. גם יש להם י' ספירות דכלים, ובכל כלי מהם יש בו פנכלולים מאור פ
אצל הרוח, שהוא מדרגה יותרנ אצלה תחלה ואחר כךנ פשנת הניות, ופשיטא הוא שבחינוחיצו
זכר בזוהרנפש ואחר כך זכה יתיר יהבין ליה רוח, כנ הנודע באדם התחתון, שבתחלה קונה, כנעליו
פשא וכו'. וכן היה באדםנ ש כד איתיליד יהבין ליהנ ו: תא חזי ברנמשפטים דף צ"ד )ע"ב( וזה לשו
פש והכלים שלהם, ואחר כךנת מדרגות הנת העגולים שהם בחינתגלו בחינאצלו ונ העליון, שבתחלה
קראנ ודע כי הרוחנית דיושר בציור אדם, שהם מדרגות אורות רוח והכלים שלהם, כנה שנאצלו בחינ
אצל הנ ה מהם בתחילהנה ובחינאדם והבן זה מאד. ודבר זה היה בכל העולמות כולם, כי בכל בחי 'י
הנאצלו הי' ספירות דיושר של הבחינ ה ההוא, ואחר כךנת העגולים של הבחינספירות שלהם בבחי
ודע, כי אבר הכבד הוא משכן להאורנ פש והכלים של הרוח כברנ ם ההפרש בין הכלים שלנההיא. אמ
הלב ואבר .'פשנפש', וסימן לדבר )דברים י"ב( 'כי הדם' שהוא כבד שמלא דם 'הוא הנ' קראנה משכן
ה עם הקדמהנשמה. ואין זה מקום ביאור לדברים אלו. והנ קראנלרוח. ואבר המוח משכן להאור ה
.ף זה יתבאר כל אחד ואחד' במקומו הראוי לו באורך ובפרטותנו לך בענשהקדמ
,ת עגוליםנאצלו י' ספירות בבחינ זכר, כי תחלהנהכלל העולה, כי התחלת האצילות בזה האופן ה
תלבשו י' ספירות עצמותנ ימיות וחיצון, ובתוך הי' כלים אלונוהם י' כלים, ובכל כלי מהם יש בו פ
פש, אלאנ תנפש. ועוד יש י' אורות מקיפים על הכלים מבחוץ, וגם הם בחינ קראיםנהאורות ה
ת עגולים, כי אורנימית, והכל הוא בבחינקראים אורות פנ קרא אורות מקיפים מבחוץ, והאחריםנש
ימי הוא כעין גלגל והוא מתלבש תוך כלי א' מעוגל גם הוא. ועל הכלי הזה יש אור מקיף עליונפ
ת הגלגלים והרנבעיגול כדמיון הגלגל סביב לו. וכל הי' ספירות דעגולים הם על דרך זו כתמו קיעים
ת יושרנאצלו י' ספירות בבחינ ו בעולם הזה השפל, ואחר כךנים, והם הרקיעים שעלינקראים אופנה
ת רוח, והם י' כלים בציור אדםנכמראה אדם, והם יותר מעולים במעלה מן העגולים, כי הם בחי
יות, ובתוך הכלים האלה מתלנימיות וחיצונאחד כולל כל י' כלים, ובכל כלי מהם יש בו פ 'בשים י
קראים 'רוח'. ועוד יש י' אורות אחרים המקיפים על הכליםנת העצמות אורות הנספירות בבחי
"ל. ועל דרך זו בכלנת רוח, והכל הוא בדרך יושר עשוי כמראה אדם הנמבחוץ, וגם הם מבחי
וינו תוך המקום החלל והאויר הפנתקנ עשים אשרנבראים והיצורים והנאצלים והנהעולמות ה
,"לנכ
תהוו כל העולמות כולם, אין דבר חוצה לו, ואור א"ס מקיף וסובב עליהםנ כי במקום הזה
ומאיר לכל העולמות אשר בתוך המקום הזה מכל צדדיהם בהשוואה אחת, מלבד מה שמאיר בהם
,"לנמשך בתוך כל העולמות האלו כנו ונעיקר הארה האמיתית גדולה וממשית דרך קו המתפשט ממ
וכל עולם ועולם
"ל, שהם העגוליםנות הנמהם וכל פרט ופרט שבכל עולם ועולם יש בו ב' בחי
."והיושר
י בחי' בכללות ההשתלשלות העולמותנה ידוע שיש שנליקוטי תורה )אדמוה"ז, פרשת שלח(: "דה
יהם הוא דבבחי' עגולים האורותנפש ורוח כידוע. וההפרש בינ 'ק' עגולים ויושר והם ג"כ בחינוהם ה
קראנ הם כלולים שם בהתכללות בבחי' העלם מבלי התחלקות לפרטי פרטיות בבחי' גילוי ועל כן
ב חי' עגולים כמו שהעיגול הוא בהשוואה אחת ואין בו התחלקות כו'. ובחי' היושר הוא כשמתגלים
האורות ומתחלקים לפרטי פרטיות להיות כלולים מיו"ד ויו"ד מיו"ד כו'. והמשל בזה הוא כמו
ו כמו על דרך משל הרב שמשפיע שכל לתלמידו שכאשר צריךנהעילה שמקיף את העלול וכוללו דהיי
להשפ 'יע השכל אליו מצטרך לירד ממדרגתו ולצמצם את שכלו לעיין על כלי השגת התלמיד כו
ומשפיע השכל לפי ערכו אכן בעצמות שכלו הרי הוא כולל כל שכל של התלמיד מראשו לסופו. וגם
ההשפעה שמשפיע להתלמיד שהיא באמת כציור ואופן שכל של התלמיד הרי היא כלולה בשכל של
הרב בסקירה אחת ב ה בתחלתנמשכה מהרב להתלמיד הנה גם אחר שנלתי התחלקות לחלקים וה
השגתו אזי שכל התלמיד הוא מוקף על דרך משל מאור אותו השכל ששופע לו מהרב ואור אותו
ו כי התלמיד בתחלת קבלתונין היינהשכל עודף על שכל התלמיד והשגתו ומקיפו מכל צד. וביאור הע
ו משיג השכלנשפע לו אינהשכל ה
ו שהשגתו השכל הוא רק דרך כלל בלתינלעומקו עדיין דהיי
התחלקות לעמוד על כל חלקי השכל והסברות כל דבר בפ"ע. וע"כ כללות אותו השכל הוא מקיף
הנם הנלשכל התלמיד בבחי' מקיף לבד עדיין ובלתי התחלקות. וזהו משל לבחי' ע"ס דעגולים. אמ
ן התלמיד בשפע השכל וירדנאחר כך כשמתבו
לעומקו וישיגו היטב אז יהיה אדרבה שכלו מקיף
ו יפה וגם יעמוד על כל חלקינימי ממש שישיגנס בו שפע השכל בבחי' אור פנלאותו שפע השכל שיכ
'ה בפ"ע ולא בדרך כלל לבד והוא על דרך משל בחי' יושר שהוא בחינהסברות שבו כל אחד על מכו
."או"פ
דרך מצוותיך )לצ"צ פשנין עגולים ויושר יובן על דרך משל מנה ענ, מצות קרבן פסח(: "ולהבין זה ה
,ת כלי הגוףנהאדם המתלבשת בגוף, שמתחלקים כחותיה לחלקים פרטיים באברי הגוף לפי מזג תכו
ים וא' לאחוריים ובתלת חללין אלונים לצד הפנמצא תלת חללים דגלגלתא שנ כמ"ש בזהר שבמוח
מלובשים ג' מוחין י מוחין חו"ב ובחדר שאחוריניו מלובשים שני החדרים אשר לצד פנחב"ד, שבש
כתפין מלובש מוח הדעת וכמ"ש ובדעת חדרים ימלאו )משלי כ"ד(, ואח"כ מתחלקת לכחות פרטיים
ונמשכים מהמוח שבראש שממנ יותר המה החושים ראיה שמיעה ריח דיבור, שהם כחות פרטיים
מתפשט כח בעין לראות ובאוזן
לשמוע כו', שכל כח פרטי יש לו מדור בפ"ע לפעול בו פעולתו ולפי
משך ומתפשט החיות מן הראש לכל הגוףנ משך ומתלבש בה. ואח"כנת הכחות הנמזג הכלי כך תכו
ו כח המעשה מתלבש בידים וכח ההילוךנושם מתחלקים הכחות בהתחלקות פרטית יותר, דהיי
ברגלים, שאף בכח המעשה יש כמה מדריגו ק' הכח המלובש בידים ורגליםנ ת, שהגם שבדרך כלל
בחי' כח המעשה אעפ"כ יש חלוק והפרש גדול בין כח המעשה דידים לכח המעשה דרגלים, שביד
אה או לכתוב איזו כתב המלובש בו דבר חכמה והיד כותבת דבר חכמה ההיאנ יכול לצייר איזו ציור
מוכרח להיות שמלובש בה אז כח החכמה והשכל של ו איך יצייר הציור ויכתוב הכתב אבל בכח
ינו מפנמצא התלבשות השכל עד"ז אלא מעשה בעלמא להלוך או לעמוד. והיינ המעשה דרגלים אין
מצא בכח העשי' עצמו, שבידים מלובש החכמהנות הנמצא ע"ס בעשי' עצמה והן הן המדריגות שונש
דעשי' משא"כ ברגלים שמלובש בחי' עשי' דעשי', וכ"ז הוא
פש לפרטיםנבחי' התחלקות כחות ה
פש, וא"א לומר שגם קודם התמשכותן לכלינמשכים ובאים מהנ "ל. וכל כחות אלונבכלים פרטיים כ
פשנמצאת מחלק הנ פש היו ג"כ בבחי' התחלקות עד"ז שא"כ אתה אומרנהגוף בעודן כלולים ב
'פש היא עצם פשוט אנת איברי הגוף ובאמת שהנלחלקים רבים לפי תכו ו רואים שישנ, ועוד שהרי א
גדים זל"ז כמו בלב כח החמימות ובמוח הקרירות וכמ"ש בת"ז חכמה מוחאנפש בגוף המתנכחות ה
משלים לאש, ואחרנה מקור הגבורות הנמשכים כמים ובינה ליבא, וחכמה מקור החסדים הנבי
התלבשותן בגוף יש להם כלים ומדורות מיוחדים ואין זה מכבה זה. אבל אם את ה אומר שכמ"כ
ית היא וא"כ היו זהנפש רוחנפש ושם אין להם מדורות מיוחדים שהנמצאו וכמ"כ היו בשרשן בנ
עשי' אח"כנון אחר מכמו שנפש היו בסגנמכבים זה, אלא ודאי מזה מופת ברור שבעוד הכחות ב
עלים הרבה ודקים ביותר מן התואר שמקבלים אח"כ ע"ינ בהתלבשותן בכלי הגוף כי אז הם
גדים כלל זה לזה וגם אז הם כלולים כולם יחד בהתכללותנן מנהתלבשותן בכלים עד שבשרשן אי
פש שהיא עצם א' היא הכוללת כולםנעשו אח"כ בכלים אלא הנפש בלתי התחלקות פרטים כמו שנב
'פש שהיא עצם פשוט וכוללת כחותיה כאניחד בסקירה א', ועתה שים אל לבך המשל הזה איך מה
מתחלקים א משלנ"ל. והבן מזה בנים ע"י הגעתן בכלי הגוף המחולקים כנח"כ לכחות פרטיים שו
י הקו המקיףנזכר בע"ח שמקור העיגולים הוא העיגול הגדול שלפנ הנין עגולים ויושר, כי הנלמעלה ע
ין שבחי' העגולים יש בהםנמשך מאור א"ס אל תוך החלל, והענאת הכל ומקור היושר הוא מהקו ש
ג"כ י"ס א לא שהן בחי' התכללות כחות הספירות כמו שהן בשרשן טרם התמשכותן בכלים דיושר
כלליןנ להיות כאו"א במדור בפ"ע אלא כמו שהן כלולים יחד עדיין ולכן הם כגלדי בצלים זת"ז כי
עלים מכמו שהם אח"כ בכלים שלהםנ פש שהםנפש כמו שהן כלולים בנ"ל במשל מכחות הנכא' כ
וזהו בחי' משכיל מ קור החכמה דאצי', אבל בחי' היושר הוא בחי' האורות המתלבשים בכלים שאז
א ושמאלא ת"ת גופאנ"ל וכן חו"ג דרועא ימינהם כל אור בכלי מיוחד בתלת מוחין מלובש חב"ד כ
ה זה מקור החסדים וזה מקור הגבורות זה עומדנו"ה תרין שוקין כו' ואז החכמה מובדלת מהבינ
לפעול פעולה זו וזה פ ימיםנ"ל וכן מתחלקים עוד שי"ס יש בהם ל' כלים י' פנעולה אחרת וכ
'ים בעשי' לפעול השפעת גשמיים וגם בהם י' בחינים ביצירה וי' חיצונמתלבשים בבריאה וי' תיכו
ק' השתלשלות העולמות כשלשלתנ"ל במשל כח המעשה שבידים לגבי כח ההילוך שברגלים וזהו הנכ
זו טבעת תחתון אדוק בטבעת
"ל עד שבאו מהם השפעות גשמייםנו וכנעליון ועליון בעליון הימ
פשנחמי' ט( שזהו ע"י היושר כמשל כחות הנ) להוות העוה"ז וכל אשר בו כמ"ש ואתה מחי' את כולם
."'פש כונכשהם בגוף פועלים פעולתן משא"כ בעודם כלולים ב
ים וכלים גדולים, ומתחלה ישנין כלים קטנועוד כתב שם )במאמרים דף קס"א(: "וי"ל כ"ז מהו ע
פש בכללותנ 'זכר בע"ח שמתחלה יצאו י"ס בבחי' עגולים והם בחינין עגולים ויושר הנלהקדים ע
העולמות ואחריהן יצאו י"ס בבחי' יושר והם בחי' רוח כו'. וכח"ב דיושר עומדים בתוך חלון העג ולים
ו במקום שמתחילים העגולים להתפשט ולהתעגל ושאר ז"ס דיושר עומדים למטה בתוך חללנדהיי
ה בחי' עגולים הוא שהכלים הםנת חסידים בתחלתו יעו"ש. והנז' כל זה בע"ח ובמשנהעגולים כ
פש לבד ולכן שם היה השבירה משא"כ ביושר שהוא בחי' רוח החשוב מןנ 'ק' בחינ ים ולכךנקט
פש והכלים רחבים יותר לכן שם לא הי' שבירה אדרבה שם הוא בחי' התיקון. וביאור הדבריםנה
וקנו בין תינו רואים ההפרש בין כלי קטן לגדול, דהיינהללו, יובן על דרך משל בגשמיות במה שא
ו שמיד מתכעס וימלא חימה וקצףנגד רצונ ו יכול לסבול שום דבר שיעשונוק אינלאדם גדול, שהתי
י ששכלו קטן לכן כשתופס בהשקפהנו מפנגדול מבלי שום עיון בזה אולי הדבר טוב מצד אחר, והיי
שארנ עשה כולו כעס וגבורה ע"ז ולאנה שזה הדבר הוא רע לו הרי מתמלא כל מוחו בזה ונראשו
מצא בדבר זה מצד אחר, משא"כ מי שהוא ברנוי במוחו לשיוכל לעיין בהטוב הנאצלו שום מקום פ
דעת
ו שעם היות שהוא בכעס מצד הצערנגד רצונודעתו ושכלו רחבים לא יכעוס כ"כ מדבר ש
מצא ג"כנשאר בו מקום וכח לשיוכל לעיין ולהבין בטוב הנ ו כיון שמוחו רחבנגד רצונ שעושים לו
מי יוכל להפך בזכות מי שמיצרנ בדבר הרע הזה מצד אחר ומחמת זה לא יהיה בכעס כ"כ, ומה"ט
לו ועושה ל וי לשיעייןנשאר מקום פנמצא בו דבר טוב מצד אחר כי שכלו רחב ונ ו רע לומר שאעפ"כ
הגת העולמות הםנו משום שהכלים די"ס שעל ידן הנג"כ בזכותו בשעה זו שרואה ברעתו... והיי
...ין שהחסד כלול מגבורה כו' כדלקמן אי"הנרחבים ויוכל לעיין בזכותו ובחובו בעת א' והוא ע
במי כ"משא ו מצדנשדעתו קטן כשמתכעס על א' עבור איזה דבר לא יוכל אז לעיין בזכותו כלל והיי
משל למעלה שבבחי' י"ס דעגולים שיצאונוי כו'. ועל פי זה יובן הנשאר מקום פנ ות הכלי שלאנקט
ו שאיןנין הוא שהיו כולם זה תחת זה דהיינפש לבד והענ 'ים שהיו בבחינתחלה היו הכלים קט
התכללות ב הכלים להיות כלי החסד כלול ג"כ מגבורה וגבורה מחסד כו' אלא הן כל א' בתוקף
ותני קטנו מפנא אמלוך כו' והיינבמדרגתו לבד מבלי שיסבול מדרגת זולתו וז"ש המלכים דתהו א
וי לשיוכלנשאר בהכלי מקום פנ הכלי לכן כשהוא בבחי' גבורה על דרך משל הרי כולה גבורה ולא
לסבול בתוכו בח "ל, משא"כ בחי' י"ס דיושר שיצאונוק הני' החסד כלל, וכמו על דרך משל מהתי
ו שיש התכללות בחסד ג"כ מגבורה ובגבורה מחסדנאח"כ היו הכלים רחבים שהיו בבחי' רוח והיי
ו שגם בעת שהוא בגבורה ורוגז שכלי הגבורה מאיר אעפ"כ יוכל להיות ג"כ השפעת חסדיםנדהיי
מכלי זה עצמו אז ממש
...ו מצד התרחבות הכלים שכל כלי יהי' כלול מכל הי"סנמצד אחר והיי
ה כמו על דרך משלנק' בשם עגולים והגדולים בשם יושר, כי הנ יםנובזה יובן ג"כ מה שהכלים קט
וק כשמתפעל מאיזו דברנו ובין גדול והוא שמכיון שהתינו רואים עוד הפרש בינוק אנ"ל מהתינה
אזי כל מוחו ולבו ממול "ל אזי מחמת זה מחשבתו מקפת אותונוי כנשאר מקום פנ א מזה לבד ולא
ו להיותה רק מחשבה א' לבד בלי התחלקותנה והיינה מכל צד ופנדבר ההתפעלות והדבר מוקף ממ
לפרטים וכיון שהיא בלתי חלקים ה"ז כדבר א' המותפס תוך דבר אחר המקיפו והוא כמו עיגול
שאין בו התחלקות משא"כ הגדול ו בכללות לבד אלא בהתחלקותנין אינשדעתו רחבה ותפיסתו הע
"ל ולזאת אין שייך לומרנים שבזה לטוב ולמוטב כנינלחלקים ולפרטים להעמיק בכל חילוקי ע
שמחשבתו מקפת הדבר כמו עיגול כיון שהדבר אצלו בהתחלקות לחלקים )כמו ראש תוך סוף כציור
ין העגולים שהנפרצוף כו'( שזהו היפוך ע עגולים הם בלי התחלקות אלא דבר א' כדלעיל, וכמ"כ יובן
ים שאז אין סובל רק דבר א' לבד אם חסדנו כשהכלים קטנמשל למעלה שבחי' י"ס דעגולים היינה
"ל, ולזאת הכלי בבחי' עיגול שמקיף דבר ההוא כמו בחי' הקפהנחסד לבד וכן בגבורה גבורה לבד כ
דמחשבה אחת שמקיף הדבר שמחשב כו' ב לי התחלקות בציור פרצוף משא"כ בי"ס דיושר שהכלים
רחבים לתפוס בחי' חו"ג יחד בכלי א' וכן שאר המדות שכל א' כלול מיוד ויוד מיוד כו' וכיון שהכלי
רחב הרי הדבר בבחי' התחלקות לחלקים ופרטים רבים מה שיש בזה לצדד לזכות בפ"ע ומה שיש
ים והנינבזה לצדד לחוב בפ"ע וכן שארי ע "ז בבחי' התחלקות כציור פרצוף אדם ראש וזרועות ימין
."ין העגוליםנושמאל כו', והוא בחי' היושר שהוא ציור פרצוף אדם היפוך ע
מי השלוח )ח"א-
פרשת וזאת הברכה(: "וזהו כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל בדרוש עגולים
גד הש"ינ פש מישראל שעומד מכווןנ ף ב'( עגולים מרמז שכלנויושר, )עץ חיים היכל א' שער ראשון ע
ית ל"א.( עתיד הקב"הנואין לשום אחד צד התעלות על חבירו וכמו שמבואר על מאמר הגמ' )תע
לעש ו שיש מדרגותנו בעיגול שהכל בהתקרבות השוה. ויושר היינות מחול לצדיקים. ומחול היי
."ינשאות לאחד על חבירו ואחד יותר מקורב מהשנוהת