קרח
27 · Корах
Display Settings
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
The sin of Korach and the downfall of Hevel stem from improper gazing at the Divine Presence, corrected through Moses' concealment and spiritual rectification.
Грех Кораха и падение Хевеля происходят из-за неправильного взгляда на Божественное Присутствие, исправленного через сокрытие и духовное исправление Моисеем.
Key Points
- הבל נענש על שהביט בכבוד ה' בשעה הלא ראויה, מה שגרם למותו.
- משה תיקן את הטעות על ידי הסתרת עצמו בעת התגלות ה' במעמד הסנה.
- הביטוי 'מהביט ירא' מציין את התיקון הרוחני שנעשה בעקבות גלגולו של הבל.
- הנכשלות הגדולה היא בהסתכלות גסה על כבוד השכינה, כפי שמופיע בפרשת משפטים.
- רש״י מפרש כי אלו שהסתכלו על ה' בלב גס לא היו ראויים לקבל את יד ה' בהם.
In Bechayei, and it is found in Rabbi (three names), that He accepted [his] offering at the time of Hevel’s rest, and He turned to the offering; and HaKadosh Barukh Hu, at that time, revealed the glory of HaKadosh Barukh Hu before his eyes, to accept his offering. And he was not afraid to look, and because of this he became liable for death.
And Moshe Rabbeinu, who was the Gilgul of Hevel, rectified this, as it is written, “for he was afraid to look” and “Moshe hid his face” (Exodus 3:6). By this, in the revelation of HaKadosh Barukh Hu to him at the standing of the s… he rectified what he corrupted in the Gilgul of Hevel, and now, “Moshe hid his face.” These are the words of Rabbi … in Bechayei. And the Maharach (…). It appears that what he brought from “Divrei Kabbalah,” the source of his words is in the Tikkunei Zohar, as is known.
Above, we found in Scripture yet more, that they stumbled in the great blemish of gazing at the glory of the Shekhinah, as is written in Parashat Mishpatim: “And upon the nobles of the Children of Israel He did not stretch out His hand; and they beheld God, and they ate and drank” (Exodus 24:11). And Rashi explained: “They were Nadav and Avihu, the sons of Aharon the priest, who were seized— ‘He did not stretch out His hand’: from this, that they were fit that a hand should be stretched out against them. ‘And they beheld God’: they were looking at Him with a coarse heart, out of eating and drinking; thus is Midrash Tanchuma.”
And likewise, we find regarding Yitzchak our father, behold, he gazed at the holy Shekhinah at the time of the Akeidah, and at the end of his days he was punished for this when his eyes became dim.
Вот, в жизни и смерти, приводится мнение Рабби (в трактате Шмот, глава 3), что тот, кто приносил жертву в момент, когда Хавел (Авель) был положен в землю и его жертва отвергнута, и в то же время Бог обращал к нему Свое внимание — тот не должен был бояться, ибо в тот час была явлена слава Господа перед глазами. Ибо тот, кто смотрит с трепетом, не подлежит смерти. По этой причине не следует пренебрегать этим.
Рабби Моше исправил, что это был гильгуль (перерождение) Хавела, и он исправил это так: «Он смотрел с трепетом, как голубь», как написано: «И скрылся Моше» (Шмот 3:6) — это было в момент явления Господа на горе Синай. «И скрылся Моше» означает, что он укрылся от того, что повредил в гильгуле Хавела, и теперь «И скрылся Моше» — это в его жизни. Таковы слова Рабби.
Это цитата из Зоар и Мидраша Рахель.
Из Зоара видно, что источник этих слов — в каббалистическом исправлении.
Также в Торе встречается другой пример подобного исправления. Например, те, кто согрешил великим грехом — взглядом на Кетер Шхины (славу Божественного Присутствия), как написано в параше Мишпатим (Исход 24:11): «И видели Бога Израиля, и ели и пили». Раши объясняет: «Они не протянули к Нему руку — значит, они были достойны, чтобы рука была протянута к ним». «И видели Бога» — они смотрели на Него с грубым сердцем.
Из этого следует, что в результате их взгляда на Кетер Шхины они были наказаны.
Так же и в истории с Ницаним и Ицхаком, отцом...
Что касается взгляда на Кетер Шхины, то в конце дней он был наказан, как будто его глаза были поражены в момент Акады (жертвоприношения Ицхака).
[Примечание: Акада — жертвоприношение Ицхака, описанное в Берешит 22.]
(ב"ע א"ק דף ,ט"ס תיקון)
ו בחיי )שם(: "ועל דרך הקבלה 'אלהי אביך' אדם הראשון, כי כשהקריב הבל קרבן הציץנרבי
'יו כי ירא מהביטנתחייב מיתה. ומזה הזכיר בכאן 'ויסתר משה פנ ה יותר מן ההשגה ועל כןנבשכי
יו כי ירא מהביט'. וזהונממה שהביט כבר, כאדם שמתבייש ממה שכבר אירע לו 'ויסתר משה פ
שדרשו י )שמות ל"ג( אמר לו הקב"הנחז"ל בפרק קמא דברכות )דף ז.( ויאמר לא תוכל לראות את פ
ה לא רצית, שכןני רוצה. כלומר כשרציתי בסנלמשה; כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה אי
.ינא את כבודך' לא תוכל לראות את פנ יניו, ועכשיו שאתה רוצה ואומר 'הראנכתיב ויסתר משה פ
ופליג אד ים, בשכרנרבי מאיר דאמר רבי מאיר בשכר שלש זכה לשלש, בשכר 'ויסתר' זכה לקלסתר פ
ת ה' יביט'. וביאור זה, כי בשכרנ'כי ירא' זכה ל'ויראו מגשת אליו', בשכר 'מהביט' זכה ל'ותמו
,ה מאירהנקראת אספקלריא שאינה שהיא מדת הדין ונתירא עתה להביט אל האלהים היא השכינש
זכה לסוף ש ."סתכל באספקלריא המאירה היא מדת הרחמיםנ
לקוטי הש) "ס
פירוש מאמרי רז " :("ל ע"ד הסוד
וכן אמרו רז יונ"ל בברכות בזכות ויסתר משה פ
.'ת ה' יביט וגונזכה אל ותמו
ה הוא הינכי ה ' גלגול הבל אשר פגם בראי' והצ זכר ולכןנה כניץ בשכי
ה כי ירא מהביטניו בסנתיקן הוא בהסתרת פ .". גם זה. מהרח"ו זלה"ה
א האלוקי רבי שמעון בר יוחאיני זוהר )יש שם שיחה בדרך שאלה ותשובה בין התנזה לשון התיקו
ביא זכור לטוב(: "'והאלקי"ם יבקשנה לאליהו הנלבין הסבא, שמבואר בספה"ק שעל פי רוב הכוו
רדף מקין, וקם קין וקטל ליה, הדא הוא דכתיב 'ויקם קין אלנ רדף' )קהלת ג( זה הבל דאיהונ את
הבל אחיו ויהרגהו' ויקם ודאי, דהוה הבל עליה וקם קין ויהרגהו)-
,מתחילה גבר הבל והפיל לקין
(תגבר וקם קין עליו והרגהונ ואח"כ י על אחוה, בגין דחזא יקריה ותוקפיהנ. קין אתקרי על שם דק
יהניאל ז( ועתיק יומין יתיב וכו' וקרבניה אסתלק לאתר דעתיק יומין, דאתמר ביה )דנלעילא, דקרב
ו ואתקבל ליה ברעואנהוה מבכורות צא) -
.(ונא באחיו שהתקבל קרבנקרא בשמו על שם שקינ קין
א דיליה אתקבל, אימאי אתייהיב חילא לקין למקטליהנאמר ליה אם כן דקרב)-
אם כה רב כוחו
הרג והרי מוכרח להיות שכביכולנתקבל לרצון למה היה עליו שליטה ונו הוא שנשל הבל עד שקרב
(יחו לדבר זה לקרותנמשמים ה , אמר ליה הכא ודאי רזא עלאה דאיהו הוה דרגא דעץ הדעת טוב
שיה בהאי עלמאנורע דחאב ביה ובמה דחאב ביה קביל ע)-
ש בגלל חטאו של אביו באכלו מעץנענ
(הדעת שי הוה מחוייב חדנשא דההוא עלמא דתרי עניה אשתזיב מענא דאתקביל מנ, ובההוא קרב
'ו מות תמותנלעילא וחד לתתא, הדא הוא דכתיב )בראשית ב( 'כי ביום אכלך ממ) -
באמת אם לא
(ש רק בעוה"זנענ ש בעוה"ז ובעוה"ב וכעתנענ ו היהנהיה מתקבל קרב . אמר ליה, והא אדם דחאב
-
-
קרח פרשת
אנבהאי איל) -
(ים בחטאם של אבותנוהרי אדם הראשון הוא שחטא ומדוע יומתו ב
אמר ליה עובדא
דאבוה הוה ליה ומת)-
(הבל תפס בחטאו של אביו ו כתיב, אמר ליהנ, אמר ליה כי ביום אכלך ממ
בההוא יום הציץ ומת)-
.(ה שהתגלה עליו ולכן מתנשבאותו היום הציץ בכבוד השכי
עשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיענ אמר רבי שמעון בגין דא כתיב )קהלת ה( 'יש הבל אשר
,אליהם כמעשה הרשעים' וגומר והכא אתרמיז צדיק ורע לו רשע וטוב לו, צדיק ורע לו הכא אתרמיז
'יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים', ודא רזא דצדיק דאערע ליה כמעשה הרשעים, לאו
דאיהו רש חש אירענון סמא"ל ונע ולאו בן רשע אלא כמעשה הרשעים דחב בעובדא דחייביא דאי
ים בגין דמעשה אבותיהם בידיהם דא גריםנליה עובדא דילהון, והאי איהו רזא פוקד עון אבות על ב
בגלגולא אזיל דא ובגין בן בלא ומת .מיתה להבל)-
(שמתו של הבל בשת ובמשה כדלהלןנ תגלגלהנש ,
שי"ן דמשה איהו ש'ת מתמן רווח שי"ן )ס"א שת(, הדא הוא דכתיב )בראשית ד( 'כי שת לי אלקי"ם
זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין' תחת הבל ודאי דהבל רכיב עליה ואתעביד שת הרכבה ליה ואיהי
סיומא דאלפא ביתא ובגין דא 'תחת הבל'. הבל הלב ועליה אתמר הלב רואה, ואיהו ה' ממשה והלב
יה, בגין דא 'ויסתר משהנפלת בגינא וניינאיהו לשמאלא דאיהו אלקי"ם, הלב מבין ואיהו סתיר ב
יו כי ירא מהביט אל האלקי"ם', בגין דתמן הוה דחב באלקי"ם דאיהו אלקי"ם דעובדא דבראשיתנפ
(ודא איהו דחב במעשה, לבת אש ברתא דמלכא דחב ביה ואתבייש כסי ליה בדיליה )ס"א בחיליה
בש ת"בש א"יר איהו ודא ,תֶשֹׁבּ ואתעביד 'ב עמיה אתחבר שת דהוה ומה ,ת)-
שבצירוף תיבת
(''בראשית ון אב ש"ת לבתר דזכה באת יו"ד ברא שית, ואיהי יו"ד דאתמרנ, ועוד שת בא"ת ב"ש אי
י ראשית דרכו דאיהי עשרה דורות ותב לה לאתרה, אתקרי בראשית ומתמן זכהננביה ה' ק
."לאורייתא דאתייהיבת על ידיה
י זוהר כי אחז הבל בחטאו של אדם הראשון, וכי היכן היה בחטא עץ הדעת פגםנומה שכתב בתיקו
(הסתכלות. יובן על פי דברי האר"י הק' במקום אחר )ליקוטי ש"ס פירוש מאמרי רז"ל על דרך הסוד
תחייב מיתה ולסבה זו הרגו קין דאם לא כןנ ה ולכןנו: "אמרו רז"ל כי הבל הציץ בשכינוזה לשו
היה הקב"ה משמרו. וסבת עון זה הוא במה שאמר הכתוב )בראשית ג( 'ותרא האשה' וגו' והיא
.ו בזה מהלשם זיע"אניו", ולעיל הארכנה לחטוא בעינחטאה בראייה וגרמה לב
ו מוצאים כי עושים הם כמו מעשה קרח שחפץ בכלנאריך לקמן, וכבר כאן אנ דב ואביהונ יןנבע
(ספו כמותו )לחד מ"דנ מאודו להביט בכלי המקדש, ואף הם ראו את האלקים ויאכלו וישתו, ואף
.י השםנבהקריבם קטורת לפ
-
-
קרח פרשת
(י ישראל לא שלח ידו )שמות כ"דנחומא )פרשת אחרי מות פרק ו(: "ועוד מן הדא ואל אצילי בנת
י דאת אמרתנחס מכאן שהיו ראוין להשתלח יד א"ר הושעיה וכי קלורין עלתה עמהן לסינא"ר פ
ה כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתהניהם מן השכינו עינויחזו את האלהים אלא מלמד שז
רבי יוח חומאנו כעב מלקוש א"ר תני מלך חיים ורצונן אמר אכילה ודאי דכתיב )משלי י"ז( באור פנ
ין בשם רבי לוינה רבי יהושע דסכניהם מן השכינו עינמלמד שהגיסו את לבן ועמדו על רגליהם וז
יו וגו' בשכר כי ירא זכה וייראונאמר )שמות ג( ויסתר משה פנה שניו מן השכינאומר משה לא זן עי
הנת ה' יביט )במדבר י"ב( בשכר ויסתר משה זכה והנמגשת אליו )שם ל"ד( בשכר מהביט זכה ותמו
."הנו מן השכינהנ ה ולאניהם מן השכינו עינדב ואביהוא זניו ונקרן עור פ
י ישראל' )במדבר י"א( זהונושם )פרשת בהעלותך פרק ט"ז( כתוב: "'אספה לי שבעים איש מזק
,שיםנשאמר הכתוב )משלי כ"ב( 'אוהב טהר לב חן שפתיו רעהו מלך', למה לא אמר אספה שבעים א
אמר )שמות ט"ו( 'ה' איש מלחמה' ולךנהדרין מיוחדים שיהיו דומין לי ולך, לי שנאלא אלו שבעים ס
ש ינים קודם לכן, והרי בהר סינו מאד'. 'אספה לי', וכי לא היו זקנאמר )במדבר י"ב( 'והאיש משה ענ
י ישראל', והפרשה הזו אחר כך היתה והיכן היונאמר )שמות כ"ד( 'ויעל משה ואהרן ושבעים מזקנ
ים, ותבערננים. אלא בשעה שבאו ישראל לאותן הדברים )במדבר י"א( 'ויהי העם כמתאונהזק בם
''ה אש-
דב ואביהו, שאף הם הקלו ראשםנ שרפו כלם באותה שעה, אלא שהיתה שריפתן כשריפתנ
אמר 'ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו', וכי אכילה ושתיהנה שני כשראו את השכינבעלותם להר סי
ושך, כך הקלו אתנ סתו בידו והואנהיה שם, משל למה הדבר דומה, לעבד שהיה משמר את רבו, ופר
י שהיה מתןנדב ואביהו, ומפנים ונראשם כאוכלים ושותים. והיו ראוין לישרף באותה שעה הזק
י הקב"ה, לפיכך לא ראה הקב"ה לפגוע בהם בו ביום, לעשות פרצה בהם, הדא הואנתורה חביב לפ
י ישראל לא שלח ידו', מכלל שהיו ראוים להשתלח ידו. אבל לאחר זמן, באנדכתיב 'ואל אצילי ב
להם
אמרנתאוו אותה התאוה, שנשרפו כשנ יםנסו באהל מועד, ואף הזקנכנשרפו כשנדב ואביהוא ונ
,חמיהנ 'י ורנחמנ )שם( 'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה', מהו 'והאספסוף', רבי שמואל בר
אמר )שמות י"ב( 'וגם ערב רבנאספו עמהם שנאחד מהן אומר אלו הגרים שעלו עמהם ממצרים ש
,'עלה אתם
אמר 'אספה לי שבעים איש', מה כתיב שםנהדרין, שנואחד אומר אין אספסוף אלא ס
יםנין שאותם זקנה. ומנה', במוקצים שבמחנבאותה שעה 'ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המח
אמרנהדרין שנאמר )תהלים ק"ו( 'ותבער אש בעדתם' ואין עדה אלא סנשרפו, שנ ינשעלו להר סי
)במדבר ט"ו( 'והיה אם י העדה', וכתיב )ויקרא ד( 'ואם כל עדת ישראל ישגו', וכן דוד אומרנמעי
הדרין, 'ובחורי ישראל הכריע' אותןניהם' אלו סנ)תהלים ע"ח( 'ואף אלהים עלה בהם ויהרוג במשמ
ים, שכתוב עוד בהם 'ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל' )שמואל אנהבחורים שהיו קרוים זק
."(טו
ו: "וכשחזרו ובכו ובקשונראה בהמשך שתאוותם לא היתה בשר תאוה אלא תאווה אחרת, וזה לשו
אמרנעשה לתוך פיהם, שנ בשר, ואם תאמר בשר היה מה שבקשו, הלא כל מה שהיו רוצים המן
אמרנ )תהלים ק"ו( 'ויתן להם שאלתם' וגו', ואם תאמר שלא היה להם שור ובהמה, והלא כבר
)שמות י"ב( 'וג אמר אכלום במדבר, והלאנ ה כבד מאד'. ואםנם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מק
י גד עצום מאד'. מכאן אמר רביני ראובן ולבנה רב היה לבניסתן לארץ )במדבר ל"ב( 'ומקנכתיב בכ
תאוו, שכן הוא אומר )תהלים ע"ח( 'וימטר עליהם כעפר שאר' ואין שאר אלאנשמעון לא בשר היה ש
) אמרנעריות ש ויקרא י"ח( 'איש איש אל כל שאר בשרו', הוי שכך בקשו להתיר להם את כל שאר
ים הללו היה בהם מצד הפגםנבשרו 'לא תקרבו לגלות ערוה' להתיר להם את העריות". הרי שהזק
ו שהתאוו לשאת שארני היה בהם פגם שהתאוו לעריות היינה, ומצד שנשל הבל בכך שהציצו בשכי
בשרם האסורים להם וזה
ו לעיל באחדנבדומה למעשה קין, שהתאווה לתאומה יתירה. וכבר הבא
.שותיהם וכו'. ומכאן יתורץ גם דברי המדרש הללונמהקושיות, דאיך יתכן שחשדו למשה ב
שאנ עקד יצחקנציה פרק ל"ב(: "ר' שמעון אומר בשעה שנכדאיתא בפרקי דרבי אליעזר )דפוס ו
יוני האדם וחי', תחת המיתה כהו עינה וכתוב )שמות ל"ג( 'כי לא יראניו למעלה וראה כבוד השכינעי
יו מראות' מכאן אתה למד שהסומאנאמר )בראשית כ"ז( 'ויהי כי זקן יצחק ותכהן עינותו שנבזק
."'א תהי כמתנ אמר )במדבר י"ב( 'אלנחשוב כמת ש
-
-
קרח פרשת