קרח
8 · Корах
Display Settings
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
The suspicion against Moses was not literal adultery but a deeper spiritual challenge reflecting Korach's misguided intent and Moses' elevated divine nature.
Подозрение против Моисея не было буквальной изменой, а глубоким духовным испытанием, отражающим заблуждение Кораха и возвышенную божественную природу Моисея.
Key Points
- הגמרא מתארת חשד כלפי משה, אך הוא לא חשד ממשי באשת איש.
- משה מתואר כאיש אלקים, גבוה מעל תאוות העולם, חלקו מלאך.
- החשד נובע מקנאה של קורח ולא מהתנהגות ממשית של משה.
- החשד הוא מבחן רוחני ולא אישור לחשד סוטה.
- יש להבין את מהות החשד בהקשר רוחני ולא מילולי.
And this is utterly devoid of logic, completely; and it is said concerning Moshe Rabbeinu—for (see below, Deuteronomy) [he is called] “the man of God” (Deuteronomy 33:1)—[that] he was separated from all the desires of this world; and furthermore they said that from his waist and above he was an angel. And how could it enter their minds to suspect such a thing—this is a far-removed thought altogether—and in one whose nature does not contain lowly desires, such as these, Moshe Rabbeinu.
And the matter is necessarily [so], that this was not an actual suspicion of a sotah and the like; rather, there was here a certain course of action by Korach on this matter, and its root, according to the concept of Moshe Rabbeinu. It is explained that there is here some suspicion of the aspect of “a married woman,” but not that they actually suspected him of a married woman, Heaven forbid.
And it is necessary to understand: what is that suspicion?
ין בתוכו, זה שהיתהנתונ ה בתוכו, ואחד שהיו שברי לוחותנתונ ישראל במדבר, אחד שהיתה התורה
ח באהל מועד, הדא הוא דכתיב )במדבר י"ד( 'וארון ברית ה' ומשה לאנה בתוכו היה מונתונ התורה
ס ויוצא עמהן ופעמים שהיהנכנ ין בתוכו, היהנתונ ה', זה שהיו שברי לוחותנמשו מקרב המח
ןנשבה. קרייא מסייע להו לרבנן אמרי ארון אחד היה, ופעם אחת יצא בימי עלי ונמתראה עמהן. ורב
ו מיד האלהים האדירים האלה, מילה דלא חמון מן יומיהון קריינו מי יצילנ)שמואל א' ד( אוי ל ."א
ה מבואר בדברי ר' יהודה בן לקיש שבארון הברית היתה התורהנוה
ה בתוכו. ויצאו המפרשיםנתונ
יתן בצד הארון רק לסוף ארבעיםנ כתב ולאנ ין זה כי הרי ספר התורה בשלימותו, לאנללקט אודות ע
ה, אז כתיב )דברים ל"א( 'לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלהיכםנש
כתבו, כדאיתא בגמראנ והיה שם בך לעד'. והחלקים מספר התורה שכבר
)גיטין ס.( שהתורה מגילה
ו בארון רק תורה חתומהנתנ ום בתוך הארון אלאנתנ ה, כתבו המפרשים דמסתבר שלאניתנ מגילה
ה. אולם גירסת הירושלמי תתיישב מדברי הירושלמי עצמם )שם( שכתב, שבעשרתנלסוף ארבעים ש
ו: "חנהדברות היו כלולים כל התרי"ג מצוות ופרטיהן ודקדוקיהן, וזה לשו יה בן אחי רבי יהושעננ
'אומר בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה דכתיב )שה"ש ה( 'ממולאים בתרשיש
ותנתונ ים, דייק לכתוב 'אחד שהיו הלוחותנכימא". ובהגהות הגר"א על דברי הירושלמי הראשו
.'בתוכו
הנטה לו מחוץ למחנהדרין: "ונופירש רש"י בס -
."ה שלא יחשדוהו עודניצא מחוץ למח
שפת אמת )חקת תרל"ו ד"ה ברש"י(: "וכפי מה שפורש אדם עצמו מתאוות כך זוכה להשיג טעם
."בדל מעולם הזהנ ,קרא איש אלקיםנו ע"ה שנהקדושה. ולכן משה רבי
:(דב"ר )פרשה י"א, ד "מהו איש האלהים, אמר ר' אבין מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה
."האלהים
:ל"וז ,'כלאם משה ינשער הפסוקים )פרשת בהעלותך( עה"פ 'אדו ה אותיות כלא"ם, הם אותיותנ"ה
ים. וז"ס מהנמלא"ך. וכן אמרו בספר הזוהר בפרשת משפטים, כי ר"ת משה, הוא מ'לאך ש'ר ה'פ
-
-
קרח פרשת