שלח
12 · Шлах
Display Settings
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
Abraham's descent to Egypt was to extract sparks of holiness, achieved by perceiving externalities without succumbing to them.
Спуск Авраама в Египет был для извлечения искр святости, достигнутый через восприятие внешнего без поддачи им.
Key Points
- ירידת אברהם למצרים הייתה למען הוצאת ניצוצות קדושה.
- אברהם לא הביט בשרה עד שירד למצרים.
- ההבטה לעבר החיצונים נעשתה מתוך כוונה לבררם.
- השראת השכינה הייתה עם שרה, מה שאפשר לאברהם להסתכל למרחוק.
- הבטה זו נעשתה ללא הסתכנות בהשפעת החיצונים.
- Abraham's descent to Egypt was for the extraction of sparks of holiness.
- Abraham did not look at Sarah until he went down to Egypt.
- The gaze towards the externalities was done with the intention to clarify them.
- The presence of the Shechinah was with Sarah, which allowed Abraham to look afar.
- This gaze was done without risking the influence of the externalities.
- Спуск Авраама в Египет был для извлечения искр святости.
- Авраам не смотрел на Сару, пока не спустился в Египет.
- Взгляд в сторону внешних был сделан с намерением их выяснения.
- Присутствие Шхины было с Сарой, что позволяло Аврааму смотреть вдаль.
- Этот взгляд был сделан без риска влияния внешних.
In the context of holiness, when moving from external places towards the sanctified chambers, they would look from within. This concept is explained in the portion Lech Lecha regarding Abraham, as he descended to Egypt. There it is written: "And it came to pass, when he was come near to enter into Egypt, that he said unto Sarai his wife, Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon" (Genesis 12:11). Rashi comments: "Until now, he did not recognize her beauty due to modesty, but now, through the incident, he recognized it."
The source of this matter is found in the Talmud, in Bava Batra 16a, where it is stated: "I have made a covenant with my eyes; why then should I think upon a maid?" (Job 31:1). Rava said: "Dust to the mouth of Job. He, in another matter, even Abraham did not look at his own wife, as it is written, 'Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon,' implying that until then he did not know."
In the Zohar [Zohar, Lech Lecha, 81b], it is stated: "And he said to Sarai his wife, Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon." Did Abraham not know until that moment that she was beautiful? Rather, it was established that until that moment, he did not look at her precisely, due to the modesty that was between them. But when he approached Egypt, she was revealed, and he saw in her the holy sparks.
The descent of Abraham to Egypt was to extract from there the holy sparks, through the process of Birurim (Clarifications/Selections) of the external forces, and to select from them the hidden powers of holiness. This was achieved by looking towards the external, yet without being endangered by what Adam HaRishon (the First Man) failed in, as explained earlier.
Therefore, Abraham our father did not look towards the external forces, but at that time, he looked at Sarah. Although until now he had not looked at her due to modesty, when descending to Egypt, he looked at her in the aspect of holiness in Malkhut (Kingdom), where the Divine Presence was with her. From her sacred chamber, he gazed afar into the chambers of impurity to understand their actions and clarify them as necessary.
Когда Авраам смотрел на Сару, он не просто видел её физическую красоту, но и проникал взглядом в духовные сферы, чтобы извлечь святость из нечистых мест. Это объясняется в недельной главе Лех Леха, где Авраам спускается в Египет. Там сказано: "И вот, я знаю, что ты женщина красивая видом" (Берешит 12:11). Раши комментирует: "До этого он не замечал её красоты из-за скромности".
Источник этого объяснения находится в Талмуде, в трактате Бава Батра 16а, где говорится: "Заключил я завет с глазами моими" (Иов 31:1). Рава сказал: "Прах в уста Иова, ибо он не смотрел даже на свою жену". Авраам, даже на свою жену, как сказано: "И вот, я знаю, что ты женщина красивая видом", не смотрел.
В Зоаре (недельная глава Лех Леха, лист 81б) сказано: "И сказал он Саре, жене своей: 'Вот, я знаю, что ты женщина красивая видом'. Разве до этого момента Авраам не знал, что она красивая? Но до этого момента он не смотрел на неё из-за скромности. Когда он приблизился к Египту, она открылась, и он увидел в ней святые искры".
Спуск Авраама в Египет был для того, чтобы извлечь оттуда святые искры, которые были скрыты в нечистоте, и поднять их. Он мог сделать это, глядя на внешние аспекты, но это было бы рискованно, как это произошло с Адамом, который подвергся опасности, глядя на внешнее. Поэтому Авраам, наш отец, не смотрел на внешнее, а смотрел на Сару. Хотя до этого он не смотрел на неё из-за скромности, при спуске в Египет, когда он должен был извлечь святость, он смотрел на Сару, которая была в аспекте Малхут (Царство), и через неё он мог смотреть на нечистые дворцы, чтобы знать их дела и исправлять их, как следует.
מבואר תן )ינבתרגום יו"ב,
:וניא, וכעי"ז בעוד כמה מדרשים( וזה לשו "
והוה
מצרים לתחום למיעל דקריב כמא)-כשהקריבו לבוא לתחום מצרים(
הרא וגליאו בשריהוןנ, ומטו ל
למעבר)-הר מבלי להרטיב את בגדיהם, ואזנהר, וגילו שוקיהם בשביל לעבור את הנוהגיעו ל(
ואמר
תתא שפירת חיזונתתיה הא עד כדון לא אסתכלית בבשריך, וכדון ידעית ארום אנאברם לשרי א
תנא)-י יודע כי אשה יפת מראה אתנעד עתה לא הסתכלתי בבשרך, ועתה א(" .
:חומא )לך לך פרק ה( כתבנובמדרש ת"
כיון שהגיעו לפילי של מצרים )-ינשער של מצרים בל' יוו (
ו חכמיםנהר כחמה זורחת. מכאן שנ ו בבואה של שרה באותונועמדו על היאור, ראה אברהם אבי
א ידעתי כי אשה יפת מראה את, מכאן אתהנ הני אדם. אמר לה, הני שרה כקוף בפנשים בפנשכל ה
שיםנלמד שלא היה יודע אותה קודם לכן כדרך ה" .
א ידעתינ הנזי מרומים על פסוק הנשמתו בגנ בעל שם טוב )פרשת לך לך י"ב(: "אמר הבעל שם טוב
ע, אך על ידי שהיה אברהםנמנכי אשה יפת מראה את, כי איך לא ראה אותה עד עכשיו שהוא מה
ונאבי
ע"ה מרכב
ה
אליו יתברך, והיה מקושר במחשבתו תמיד בשורש המחשבה לא ראה והכיר בה
ת יפיה, כי היה רחוק מאוד מזה, אף שהיה רואה אותה תמיד מכל מקום מחשבתונעד עכשיו בתמו
היתה תמיד שלא במקום הראייה הגשמיית, לכן לא הכיר בה עד עכשיו.
אמרנ רק כשהלך למצרים
תנשם וירד אברם מצרימה שירד ממדרגתו הקדומה וכו' כי הרשעים שבדור המבול הפילו בחי
יצוצותנהתורה והמחשבה למקום קליפת מצרים, שעל ידי זה הוצרכו ישראל להיות שם ולברר ה
פלה שםנולייחדן כמקודם, כי המצריים היו שטופי זימה, והמקור היה מעולם האהבה ש
מהתורה
ה, וישראל העיד עליהם הכתוב שלאנת חסד כמו שכתוב )משלי ל"א( ותורת חסד על לשונשהוא בחי
י ה"א מצד זה ויו"ד מצד זהני השמעונחס( הראובנכשלו במדה זו של זימה כמו שכתבו )בפ' פינ
קראת חסדנפולה לשרשה, ולהתורה שנ)מדרש שה"ש פ"ד סי' כ"ד( ועל יד זה העלו את האהבה ה
ת התורה שהיתה שם, ובימינכאמור, ועל ידי זה זכו לקבלה תיכף בחודש השלישי, על ידי שבררו בחי
אברהם עדיין לא היה הבירור לגמרי, ולכך בבוא אברם למצרים ירד ממדרגתו והתחילו לבא אצלו
ת השבירה כמ"ש )משלי כ"ד( שבע יפול צדיק וקם, רצה לומר כי הצדיק יפול בבחינמחשבות מבחי תנ
פלו ממקורן, אך על ידי שהוא צדיק, וקם, ומייחד לשרשן למקורני מחשבות שנהשבע שהן שבע מי
א ידעתינ הנחשב לו עבדות על ידי זה יותר, ולכן אמר הנת אחותי, ונקרא חכמה בבחינהמחשבה ש
צל מזנפלתי ממדרגתי עד שידעתי כי אשה וגו' מה שאין כן מקודם כאמור, ולימד לה דעת להנ כי ה
ת אחותי שהוא החכמהנא אחותי את, פירוש, לאחוז בבחינ במקום הזה שהוא מצרים על ידי שאמרי
ה כאמור ואז המחשבות שבמצרים שבאו לו הוא כדי להעלותן לשורשן, והוא אדרבה עבדותנהעליו
ים פ' שמות ד"ה וזהונפשי וגו'. )מאור עינ השם יתברך כאמור ולא שבאו לבלבלו, וזהו וחיתה
רבו ."(ת
יין אברהם שאמר לשרהנין הוא לפי מה שכתבתי בענ"י, מצוה א, כ(: "אך הענדרך פקודך )לבעל הב
את מראה יפת אשה כי ידעתי אנ הנה)בראשית י"ב(
ל"רז והתעוררו ,
)ב"ב ט"
.ז(
"א משמענ על תיבת
הנכעת לשלול הקודם, להורות דעד עכשיו לא הכיר בה ורק עכשיו שראה בבואה שלה במים, וה
ו שקיים כל התורה כולה ואפילו עירוב תבשילין יעבור עלניקשה לי הקטן וכי ס"ד שאברהם אבי
הנדברי חז"ל דאסור לקדש את האשה עד שירא)קדושין מ"
.א(
,'. וגם קשה אומרו כי אשה יפת וכו
,לו יהי' כדברי חז"ל שלא הכיר בה היותה יפת מראה עד היום אבל עכ"פ הכיר בה היותה אשה
א ידעתי כי יפתנ הנוהתחדשות ידיעתו הוא רק היותה יפת מראה, א"כ לא הוה ליה למימר רק ה
"ל הקטן דודאי בכל המצות שבתורה מצוה להדר אחרנ מראה את, ע"כ
הידור מצוה ביופי כל מה
ית המצוה הלזו כי גם האשהנשתנ ה בודאי לאנאה, והנ אה לולבנ והו, סוכהנדאפשר, זה אלי וא
-
-פרשת שלח
וכי
(ה יפת מראהנעד אותה שעה לא ידע אברהם ששרה הי ,
ונין זה, שעד אותה שעה לא הסתכל אברהם אבינאלא שהעמידו בגמרא ע
(שרה של בצורה
(יהםנהגו ביניעות יתירה שנמחמת צ,
(אותה וראה תגלתהנ וכשהקריבו למצרים ."
חפץ של מצוה ומהראוי להדר אחר יופי המצוה כל מה דאפשר, רק להיות דבמצוה הזאת כרוך
ה מהראוי עפ"ינהיצה"ר אחר החטא של אדה"ר, ולתאוה חומרית יבקש האדם בהיתר ובאיסור ה
ונה אל הגילולים, אבל אבהן דעלמא הן המה שהיו תיקוניו מראות ולא יפנהתורה להיות עוצם עי
של אדה"ר ובי ין המצוה הזאת מבלי בושה כתפילין וציצית ואתרוג דלאנטלו היצה"ר מגופם, והיה ע
ין אדה"רניתבייש האדם לבקש יופי המצוה כל כל מה דאפשר, וג"כ לא יתביישו עשות המצוה כע
.יהם ערומים ולא יתבוששונקודם החטא ויהיו ש
ו קיים מאמר רז"ל ולא קידש את שרה עד שראה אותהנין דבודאי אברהם אבינבא אל הענ ועפי"ז
ין אצלו מבלי סיג יצה"ר רק אדרבאנבהידור ויופי כי אדרבא הידר אחר יופי המצוה כי היה הע
והו ולא עלתה בדעתו שיש בזה חשש יצה"ר וסוג תאוה, רק בעת שבאנכציצית ותפילין זה אלי וא
בין ה י הקדוש בספרונמצרים שטופי זימה והרגיש שהכל מסתכלין בשרה )וגם לפי מ"ש כבוד דודי זק
ועם אלימלך }פ' בראשית ד"ה והאדם ידע וגו'{ כשבא הצדיק בין המהרהרים העבירות אז מרגישנ
גם הוא עכ"פ איזה הרהור לתאוה עכ"פ להיתר, וכשבא אברהם בין המצרים המהרהרים בזימה אזי
הרגיש ע י מצוה זו ממצות אחרות כינו לאשתו( אז הבין דשאנכ"פ איזה הרהור לתאוה בהיתר דהיי
ין זאת המצוה אצלו כתפילין וציציתנבמצוה הזאת כרוך סיג תאות יצה"ר, משא"כ עד עתה היה ע
שואין להשיג המצוהנשלא היה מרגיש בדעתו שיש איזה סוג ואיזה בושת בזה ובודאי היה משתדל ב
דוקא ביופ תחדשה לונ א )כעת( ידעתי כי אשה יפת מראה אתנ הנוהו כתיב, וז"ש הני דזה אלי וא
י אדםנוי משאר המצות ויש מכשול ביופיה שיחטאו בה בנין יופי יש שינהידיעה שהיא אשה, וע
."יןנמשא"כ מקודם לא השיג שהיא אש"ה רק חפץ של מצוה, הבן הע
י הרעב לגור שם להחיותנה אברהם ירד למצרים מפנרמב"ן )בראשית י"ב, י(: "ויהי רעב בארץ ה
געיםנקמתם בנ קםנ ם לקחת את אשתו, והקב"הנפשו בימי הבצורת, והמצרים עשקו אותו חנ
יונשים לשלחם. ורמז אליו כי בנה בכסף ובזהב, וגם צוה עליו פרעה אנגדולים, והוציאו משם במק
ירדו מצ שים כאשר אמר )שמותני הרעב לגור שם בארץ, והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנרים מפ
הנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנקמתם בנ קוםנא( וכל הבת תחיון, והקב"ה י
יןנים והענפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנ כבד מאד, והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ לא
הזה פרשוהו חס בשם רבי אושעיא אמר, אמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש אתנבבר"ר )ח ,ו( רבי פ
,יו, באברהם כתוב ויהי רעב בארץניך, ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבני בנהדרך לפ
."תים הרעב בקרב הארץנבישראל כתיב כי זה ש
קודיםנם צריך שתדע שאעפ"כ עולם הנאדיר במרום )ח"א שמיה דעתיקא סתים מכולא(: "אמ
ת ישראל הבאה מאברהם, והיה הכל בסודנעלמה אז בחינ חרב, אך זה בסוד יעקב לבד. והוא כינ
תגלה בכאן מה שהוכן למעלה בסוד ירידת אברהם למצרים, ובסודנ יעקב לבד מסוד יצחק. ואז
מצרים היתה השבי רה שהיא גלות. ופרעה היה מתחזק בסוד לקיחת שרה. ואחר כך באו העשר
-
-
משה באר את התורה –
במדבר ח"א
סגרה שליטת מצרים. והואנ גע הוא סגירו, כינגעים הגדולים שהיה על דבר שרי. ונמכות, שסודם ה
."סוד, וימת מלך מצרים )שמות ב(. ומשם והלאה היה הסגירו בפרט, עד שיצאו משם ישראל
אור עולם )רמ"ד וואלי, לך י"
:(ב"
ים, כינולא עוד, אלא שכל מה שאירע אל האב היה לסימן אל הב
.כסים כך ישראל גלו לשם ויצאו מלאים כל טובנכשם שעלה אברהם ממצרים מלא וגדוש מעושר ו
ין אמרו )בראשית ינוע"ב( 'לגור' הוא מלשון )שם מ"
ט( 'גור אריה', כי הובא לשם לטרוף את
יצוצות הקדושות ולהחזירם אל הקדושה, כמו שעשו ישראל שגלותם למצרים היה לתכלית זהנה
אמר )שמות ינין שנממש כע "
'צלו את מצריםנב( 'וי" .
ין מ"ש, וגם ערב רב עלה אתם מארץ מצריםנתיב גדלות דז"א, פתח ס"ט(: "וזה ענ) פתחי שערים
ו, כמ"ש, ויוציא אתכם מכור הברזלנבחנצטרפו ונשמות של ישראל ונ בררו כל ס"רנ וגו', שבמצרים
קשר בהםנה שנו את שמם כו'. והוא קשר האמונתערבו בגויי הארצות ולא שינ ממצרים, במה שלא
"ע ו בה' וגו', שלכך היה ירידת אברהם למצריםני אברהם כמ"ש, ויאמן העם וגו', וכתיב ויאמי
.יו שםנה למה שיהיה לעתיד כשירדו בנגע ה' את פרעה וגו', הכל הכנולקיחת שרה בבית פרעה, וי
ועשה שם שביל קדוש תוך זוהמת הסט"א אשר שלט שם, בסוד אשר בשר חמורים בשרם וגו'. והוא
מסטרא חש דאטילנ ין הגדולנטמאת שם ע"י פרעה התנ שמרה שרה ולאנאף, שבמה שנדיליה לא ת
,עול אחותי כלהנ שותיהם של ישראל היו גדורים שם, וכמ"ש, גןנ שרש שורש שגםנ ,זוהמא בחוה
ואחת היתה ופרסמה הכתוב שלכך זכו לקבלת התורה כמ"ש במדרש, ששאלו אומות העולם מה
,'ראו אלה להתקרב כו סתם הקב"ה את פיהם כו', הביאו לי ספר יוחסין שלכן כו', וכמ"ש במקום
."אחר
זוה"ק )פרשת לך לך דף פ"
:(ג ע"ב "
בשעתא דעאל אברהם לארעא)-
ונס אברהם אבינכנבשעה ש
לארץ ישראל(
אתחזי ליה קודשא בריך הוא) -ראה לו הקב"הנ
(
פשנ וקביל תמן) -
וקיבל שם אור
פשנה(
ה מזבח לההוא דרגאנוב)-ה מזבח לאותה מדרגה היא בחי' המלכותנוב(
, לבתר)-
אחר
אמר בונ שהשתלם במדרגה זו ותיקן אותה(
גבהנסוע הנהלוך ו)-ורומז בזה(
דקביל רוח)-
שקיבל
אור הרוח(
, לבתר)-ם, זכהנאחר שהשתלם בשתי המדרגות האלו ותיק(
)עד( דסליק לאתדבקא גו
שמהנ
)-שמהנלהתדבק באור ה(
סתם 'ה"ליהו מזבח שם ויבן' כדין ,
)-
אמר 'ויבן שם מזבחנ כי קודם
ראהנת שם לאותה מדרגה הנותנ ראה אליו' שהם בחי' שיכולים לראותם, ומשום כך התורהנלה' ה
אמר מזבח לה' סתםנ שמהנאליו. אבל כשזכה ל(
סתימין דכל סתימא דאיהי שמהנ , דא היא)-
שהיא
עלמהנסתומה ו(.
בדרגין ולאתעטרא לאצטרפא דבעי ידע לבתר)-
ו להשתלםנאחר שזכה אברהם אבי
ר"ן שלונ 'בבחי(
', מיד 'וירד אברם מצרימה)-אז, בשביל לזכות לאור החיה, ירד לעמקי הקליפות( ,
טהירין וןנואשתזיב מתמן ולא אתפתא גו אי)-
ושמר עצמו מלהתפתות אחר אותן הקלי' כמו שקרה
חנאצל אדם הראשון ו(
לאתריה ותב ואתצריף ,
)-צרף ושב למקומו בקדושהנו(
חת ואתצריףנ. כיון ד
)-
עשה זךנשארו בו עוד מבית אביו ונצרף מכל הסיגים שנכיון שירד והצליח להתגבר על הקלי' ו
קינו(
ותא עלאה, דכתיבנ, מיד 'ויעל אברם ממצרים', סליק ודאי ותב לאתריה, ואתדבק במהימ
'גבהנ'ה)-הנה עליונען ודבק באמונשב למקומו בארץ כ(
, מכאן ולהלאה ידע אברהם חכמתא עלאה
)-ומאז ואילך זכה לאור החיה(
א דעלמאנואתדבק בקב"ה ואתעביד ימי)-
,עשה ימין העולםנו
מרכבה למדת החסד(" .
ושם )פרשת תולדות דף קל "
:ד ע"ב( כתוב"
,'ח איש צדיק תמים היהנ' ח בקדמיתא כתיבנ אתא
יה ואשכר ואתגלי, כמהנחת לתתא, וחמא חמרא תקיף דלא צליל מחד יומא, ואשתי מינ ולבתר
דכתיב 'וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה'. אתא אברהם, אסתלק בחכמתא ואסתכל ביקרא
דמאריה, לתבר 'ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור ש ם כי כבר הרעב בארץ וגו', לבתר מה
גבה', ואסתלק לדרגיה קדמאהנכתיב 'ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו ה
פק בשלםנדהוה ביה בקדמיתא, ועאל בשלם ו" .
-
-פרשת שלח