Group None

עוד במדרש הנ"ל אז ישיר משה הה"ד נכון כסאך מאז אמר ר' ברכיה בשם ר' אבוה אע"פי שמעולם אתה לא נתישבה כסאך ולא נודע בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז כו' משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אותו אגוסטס אמרו לו עד שלא עשית המלחמה היית מלך עכשיו עשיתך אגוסטס מה כבוד יש בין המלך לאגוסטס אלא המלך עומד על הלו' ואגוסטס יושב כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה ומשבראת אותו אתה הוא אלא כביכול עומד שנאמר עמד וימודד ארץ אבל משעמדת בים ואמרנו לפניך שירה באז נתישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז באז ישיר ולהבין המדרש הזה מתחילה נקדים המדר' ר' בנאי אומר בזכות אברהם נבקע הים בעבור מה שעשה שנאמר ויבקע עצי עולה ונאמר ויבקעו המים ר' עקיבא אומר בזכות יעקב נקרע הים שנאמר ופרצת ימה וקדמה גם איתא שם ד"א תשורה מראש אמנה באיזה זכות אמרו ישראל שירה בזכות אברהם שהאמין בהקב"ה שנאמר והאמין בה' מראש שניר בזכות יצחק וחרמון בזכות יעקב גם בזוהר הקדוש איתא שאבות הקדושים בעצמן היו מזדמנין שם בשעת קריעת ים סוף וז"ל הזו"הק על פסוק ואנכי אעלך גם עלה שיעקב דחל דלמא לא אחמי בפרקנא דבני וגבורין דעבדות להו והבטיח לו הקב"ה גם עלה למחמי בפורקנא דברך וגבורן דעבדית להו וההוא יומא דנפקו ישראל ממצרים סילק קב"ה ליעקב אמר לי' קום חמי בפורקנא דברך דכמה חיילין וגבורן עבידת להו ויעקב הוה תמן וחמא כולא הה"ד וירא ישראל את היד הגדולה גם שם ר' אבא אמר כולהו אבהתא אזדמן תמן בכל האי כורקנא הה"ד ויוציאך בפניו מאי בפניו אילן אבהתא ר' אליעזר אומר ויוציאך בפניו דא אברהם בכוחו דא יצחק הגדול דא יעקב ולהבין כל זה נראה דהנה הקב"ה ברא כל העולמות היה עיקר רצונו ית"ש כדי להטיב לברואיו וכדי שנוכל לקבל הטובות הוצרך לצמצם אלקותו ית"ש בצימצומים וצימצומים הם בחי' גבורות ולא ח"ו שכוונתו היה להתנהג עם הגבורות אלא אלקים עשה שיראו מלפניו כדי לקבל הטובות מאתו ית"ש לכן שותף עמו מדות הרחמים ולא שהיה ח"ו שינוי רצון ועיקר ההטבה שנוכל להשיג אלקותו ית"ש וישראל עלו במחשבה תחילה כי היה גלוי וידוע לפניו ית"ש שישראל עם קדושם ישיגו אחדותו ית"ש ויקשרו עולמות עליונים בעולמות התחתונים הארציות עם הרוחניות שיגברו השכל על החומר היצה"ט על היצ"הר וזאת לפניו ית"ש שעשועים גדולים כי זאת היתה עיקר רצונו מית"ש בבריאת עולמית ומי שמגבר השכל על החומר דהיינו היצר הטוב על היצר הרע וממליך את הקב"ה על רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ועל נפשו ורוחו ונשמתו וזהו בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך האיש כזה זוכה ונעשה מרכבה לשכינה הקדושה כמו שמצינו באבות הקדושים שעד שבא אברהם אבינו לעולם קילקלו דורות הראשונים והי' אז שכינתו בעליונים ובא אברהם אבינו לעולם והוא הי' הראשון שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך לפרסם אלהותו יתב' על העולם ועי"ז הוריד השכינה למטה לארץ וזכה ונעשה רגל לשכינה היינו הוא פתח איך שיקרב אדם א"ע להבורא יתברך וכן יצחק וכן יעקב כולם מסרו נפשם על קדושת שמו ית' לפרסם אלהותו בעולם ונעשו מרכבה לשכינה דהיינו שעל ידי עבודתם הגבוה הורידו השכינה לארץ והן רגלי הכסא וכן כל איש אשר מסר נפשו ורוחו לפרסם אלהותו בעולם זוכה ונעשה מרכבה לשכינה רק זאת הוא בלתי אפשר כי אם שידבק עצמו באבות הקדושים לילך בעקבותיהם כדאיתא כל אדם מחויב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב וזהו כל שלא כיון באבות לא יצא פי' כי ע"י תפלה יכולים להשיג השגות אלהות וזאת אי אפשר להשיג אלא ע"י שידבק עצמו באבות הקדושים לילך בעקבותיהם כי הם רגלי הכסא וע"י יוכל להשיג השגות אלהות וזהו מה דאיתא שצורתו של יעקב חקוקה בכסא פירוש שם ברצון כל הרצונות הי' חקוקת האבות שיהיו נושאי הכסא שבכל מקום שיהי' השראת השכינה יתלבש אלהותו ית"ש בהם ודוד המלך הוא רגל הרביעי שבכסא מפני שגם הוא הקים עולה של תורה אע"פ שהי' מלך היה ממליך להקב"ה על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ומסר נפשו לפרסם אלהותו ית"ש בעולם והנה בקריעת י"ס הי' אז התגלות אלהות והשיגו ישראל אז השגה גדולה עד שאמרו זה אלי ואנוהו וכולם מקטנם ועד גדלם היו יודעים מאלהותו ית"ש שהוא מלך יחיד בעליונים ובתחתונים שאפילו עוברים שבמעי אמם אמרו שירה וזאת לא היה באפשר בלתי שיזדמנו שם האבות כי אי אפשר השראת השכינה בלא המרכבה והאבות הקדושים היו נושאי הכסא וכן איתא במדרש ובזו"הק שהאבות היו שם בקריעת י"ס ובזכותם נקרע הים ואז היה התגלות אלהות ונתוודע ונתפרסם אלהותו על כל העולם מה שלא היה מבריאת העולם עד היום ההוא אף שהאבות היו משיגים אלהותו ית"ש והורידו השכינה לארץ אעפ"כ לא היו יודעים אלא הם בעצמם וגם אחריהם היו יחידי סגולה מי שהלך בעקבותיהם אבל בקריעת י"ס נתוודע ונתגלה אלהותו על כל העולם שהוא מלך על כל העולמים ומלכותו בכל משלה ומזה נבוא לביאור המדרש הנ"ל הה"ד נכון כסאך מאז אמר ר' ברכיה בשם ר' אבוה אע"פ שמעולם אתה לא נתישבה כסאך ולא נודע בעולמך עד שאמרו בניך שירה על הים פי' שעד שירת הים לא נתוודע ולא נתפרסם אלהותו ית"ש על כל העולם שעדיין לא השרה שכינתו בזה העולם שהוא ע"י אבות הקדושים שהם רגלי הכסא ולא נתפרסם אלהותו על כל העולם והיינו לא נתישבה כסאך ולא נודע בעולמך עד שאמרו בניך שירה על הים ואז השרה שכינתו בתחתונים על ידי נושאי הכסא שהם האבות ונתפרסם אלהותו על כל העולם משל למלך כו' מה כבוד יש בין מלך לאגוסטס כו' כך אמרו ישראל עד שלא בראת עולמך היית אתה ומשבראת אותו אתה הוא אלא כביכול עומד שנאמר עמד וימודד ארץ אבל משעמדת על הים ואמרנו לפניך שירה באז נתישבה מלכותך וכסאך נכון שאז היה התגלות אלהות ע"י אבות הקדושים שהם נושאי הכסא וגם השירה הוא בחי' דוד שהיה נעים זמירות ישראל והוא רגל רביעי שבכסא ואז נתפרסם אלהותו על כל העולם כולו והבין כל יציר כי הוא יוצר הכל ומלכותו בכל משלה וזהו נתישבה מלכותך וכסאך נכון.