Group None

עוד נראה לפרש במדרש הנ"ל כי הנה הקב"ה ברא עולמות אבי"ע וצריכין אנו ליחד העולמות מתתא לעילא והנה ע"י קרבנות נתקרבו ונתייחדו העולמות ועתה התפלה היא במקום קרבן וחז"ל סדרו לנו סדר התפלה מסדר הברכות עד תפלת ש"ע ואיתא בכתבי האר"י ז"ל שעד ברוך שאמר נקרא תפלת העשי' ומברוך שאמ' עד ברכות יוצר אור נקרא תפלת היצירה ומברכת יוצר עד ק"ש היא תפלת הבריאה ומק"ש עד ש"ע היא תפלת האצילת. והענין הוא שידוע שעולם העשי' היא מלא קליפות והן מבלבלין את האדם בעת תפלתו במחשבות זרות וע"י שהאדם נותן שבח והודי' להקב"ה בסדר הברכות ומקבל על עצמו עמ"ש בק"ש קטנה בזה הוא מבריח מאצלו הקליפיות של עצמותיו שגרם ע"י מעשיו לא טובי' ובזה הוא מטהר העולם עשי' ואח"כ כשאומרים פסוקי דזמרה אנו מחברים עצמינו עם המלאכים להודות ולהלל למלך העולם שאנו אומרים הללו את ה' מן השמים וכו' ועי"ז אנו מטהרים עולם היצירה לזמר עריצים ולהכרית כל הקוצים הסובבים את השושנה העליונה ולכך נקראת פסוקי דזמרה ובמה שאנו אומרים שירת הים אנו מחברים עולם היצירה עם עולם הבריאה שהוא עולם הכסא כידוע למב"ד ואח"כ בברכת יוצר אנו מדבקים עצמינו עם שרפי מעלה וחיות הקודש שהן עולם הבריאה עולם הכסא להקדיש ליוצרינו בנחת רוח ובזה אנו מכינים הכסא למלך רם ונשא ואח"כ ע"י ק"ש שאנו מיחדין להקב"ה על כל העולמות במס"נ נתגלה עולם האצילות על עולם הכסא ואז אנו דובקים באחדותו ית"ש ויש לאל ידינו להתפלל לפניו ולהוריד שפע מאצילות אל כל העולמות והנה קודם שאמרו ישראל שירה על הים לא נתיחד עולם היצירה בעולם הבריאה ע"כ לא הי' הכסא נכון עד שאמרו ישראל שירה על הים מאז והילך אנו אומרים שירת הים בכל יום לחבר עולם היצירה בעול' הבריאה ועי"ז אנו מכינים הכסא למלך רם ונשא בברכת יוצר כנ"ל. ומזה נבוא לביאו' המדרש הנ"ל אז ישיר משה הה"ד נכון כסאך מאז א"ר ר"ב בשם ר"א אע"פי שמעולם אתה לא נתישבה כסאך עד שאמרו בניך שירה ר"ל שע"י אמירת השירה נתחבר עולם היצירה בעולם הבריאה ומאז ואילך אנו אומרים אותה בכל יום ובזה אנו מכונים הכסא כנ"ל ונתישבה מלכותו וכסאו נכון הוי נכון כסאך מאז ר"ל מאז שאמרו ישראל שירה על הים נכון כסאך שאנו אומרים מאז השירה בכל יום כדי לחבר עולם היצירה בעולם הבריאה ועי"ז כסאך נכון כנ"ל.