Group None

ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה פי' רש"י ז"ל את כל הדברים מצות פרישה והגבלה ואת כל המשפטים שבע מצות בני נח ושבת וכיבוד אב ואם וכו' שניתנו להם במרה כבר צווחו קמאי דקמאי על רש"י זו על מה שפי' אלו מצות ב"נ למה הי' לו להחזיר להם כאן קודם מתן תורה שבע מצות ב"נ וחולקים כולם מפרשי התורה על רש"י זו ונראה לי לפרש ע"פ פשוטו שצדקו דברי רש"י ז"ל בזה כי יש עוד לדקדק בפסוק זה וגם בפ' יתרו נאמרו הפסוקים אלו בפ' כה תאמר וכו' ויענו כל העם וכו' כל אשר דבר ה' נעשה הוי לי' לכתוב כל אשר ידבר אלינו ה' נעשה מה אשר דבר ה' נעשה שהוא לשון עבר שמשמע שדבר ה' כבר הלא עדיין לא שמעו כלום מה' וגם יותר קשה מה שכתב כאן בפ' משפטים ויכתוב משה את כל דברי ה' וכו' ופרש"י מבראשית עד מתן תורה וישכם בבקר ויבן מזבח וכו' וישלח את נערי וכו' ויקח משה חצי הדם וכו' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע קשה למה היה צריך משה לכתוב התורה מבראשית עד מתן תורה קודם מתן תורה ואח"כ לבנות מזבח ולהעלות עולת שלמים ואח"כ לזרוק הדם על העם ואח"כ לקרות לפניהם כל התורה מבראשית עד מתן תורה כמו שכתו' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם הי' לו לכתוב את התורה מבראשית עד מ"ת אחר מתן תורה והיה לו לכתוב כסדר התורה למה הי' לו לכתוב קודם מתן תורה וגם למה היה צריך לקרות להם התורה מהתחלה עד מ"ת קודם מתן תורה וגם זאת קשה שבפעם הראשון נאמר כל אשר דבר ה' נעשה ולא כתי' נשמע ואח"כ כשקרא לפניהם ספר הברית אמרו נעשה ונשמע ונראה לפרש הכל ע"פ פשוטו כך דהנה כל שבע מצות ב"נ וגם שבת כבוד אב ואם ודינין הם מצות נמוסיות שהשכל מחייב אותן וגם הם חוקי המדינה אשר א"א להיות קיום עולם בלעדם וזהו ידוע שאנחנו עם בני ישראל מחויבי' לקיים כל מצות התורה הקדוש' אפי' השכליות כדי לעשות רצון קונינו ולא יהי' שום חילוק בינינו בין מצות שכליות ובין מצות שמעיות רק הכל צריכי' אנחנו לקיים מחמת שציונו הכל מהבורא ית"ש וכך אנו צריכי' לקיים הכל מחמת שאנחנו עבדיו והוא אלהינו ולא מחמת נימוסית ח"ו רק מחמת הציווי מפי הבורא ית"ש וזה הוא נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו על כן הוכרח משה רבע"ה להחזיר לבני ישראל קודם מתן תורה השבע מצות והמצות שבמרה כדי שיקבלו עליהם מעתה מחמת מצות בוראינו ית"ש ולא מחמת נימוסית וחילוק שבין אדם עושה מחמת נימוסית ובין מחמת ציות הבורא הוא כך כשאדם עושה מצוה נימוסית עושה אות' בכל יום ויום בשוה בכונה אחת כדי לקיים העולם אבל אם עושה המצוה מחמת ציות הבורא י"ש עושה אותה מצוה בכל יום בכונה אחרת דהיינו שבכל יום ויום שיש לו יותר אהבה וירא' מפני הקב"ה עושה המצוה יותר בהתלהבות אפי' המצות שכליות כמובן ע"כ החזיר לפניהם שבע מצות ב"נ שיבינו שעדיין לא עשו שום מצוה לכבוד הבורא ב"ה רק מחמת נימוסי' ומעתה צריכים לקבל על עצמם לעשות אפי' השבע מצות ב"נ מחמת ציות הבורא ב"ה כדי שיבינו ויעשו בכל יום ויום רצון הבורא ויבוא לשכליות חדשות בכל יום ויום ע"כ כשהחזיר לפניהם המצות שעשו כבר והבינו שלא עשו אותן כתקונם ע"כ אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ר"ל מה שדיבר ה' כבר דהיינו השבע מצות בני נח אנו רוצים לעשות אותם מחדש לכבוד בוראינו ית"ש וע"כ נאמר ויכתוב משה את כל דברי ה' ושפיר פירש"י מבראשית עד מתן תורה כי הצריך לו שיקבלו עתה מחדש השבע מצות וגם כל אשר ניתן להם במרה בטבילה והרצאת מים וכריתות הברית על המצות נימוסית והמצות שמעיות וכל התורה ע"כ הקריב קרבנות וזרק עליהם הדם וקרא לפניהם התורה מבראשית עד מ"ת כדי שיקבלו עליהם עתה מחדש המצות ב"נ ושאר המצות ששמעו עד עתה מפי משה לעשות אותם מחמת מצות הבורא ית"ש כנ"ל וגם רוצים לקבל עוד מצות חדשות ע"כ בסוף כשקרא לפניהם התורה אמרו נעשה ונשמע ר"ל שאנו רוצים לעשות המצות שעשינו כבר בדרך השכל עתה אנו מקבלים על עצמינו לעשות מחמת ציווי הבורא ב"ה וגם אנו רוצים לשמוע עוד מצות מהבורא ית"ש ובזה יתורץ הרש"י ז"ל ג"כ בפ' יתרו על פסוק ביום הזה באו מדבר סיני פי' רש"י שם ביום ההוא לא נאמר רק ביום הזה שיהי' דברי תורה בעיניך בכל יום כחדשים הרש"י הזה תמוה הוא הלא עדיין לא ידעו כלום מהתורה שהלא ביום מחר עלה משה למרום וביום השלישי בא ואמר להם פרשת ממלכת כהנים ושאר הפרשה ומהיכן נלמד מכאן מתיבת הזה שיהי' דברי תורה בעיניך כחדשים אבל ע"פ דברינו הנ"ל אתי שפיר שהרי הבינו בעצמם שכל מצות ב"נ שעשו עד עתה לא עשו כלום כי הכל הי' מצות אנשים מלומדה מחמת נימוסית ע"כ באו בכוונה זו לעשות מעתה מחדש מחמת מצות הבורא ב"ה ועי"ז יהיה בעיניהם כחדשים ממש בכל יום ויום כנ"ל.