Group None

א"י וידבר משה לפני ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם וכו' ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו כו' ונתת מהודך עליו כו' ראוי לשים לב על ככה מה ראה משה ליתן עצה להקב"ה לפקוד איש על העדה הלא הוא ית"ש מנהיג כל העולמים ואיך יתכן לילוד אשה ליתן עצה למלכו של עולם איך ינהיג את עדתו גם קשה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם אין לו פירוש עוד קשה רז"ל דרשו וסמכת את ידך עליו כמדליקין מנר לנר ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי וכוונתם בזה כמו שמדליקין מנר לנר אינו נחסר כלום מנר הראשון כן לא נחסר מנביאות משה רבינו וכן כמערה מכלי אל כלי וזה אינו מובן בשלמא המדליק מנר לנר אין הראשון נחסר כלום אבל המערה מכלי אל כלי הראשין נחסר ונראה בזה בהקדם מה שדרשו חז"ל ונתת מהודך ולא כל הודך מצינו למידן פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה גם דבריהם ז"ל צריכים ביאור שמכאן אינו משמע רק שמשה היה גדול מיהושע אבל לא לדמות משה לחמה ויהושע ללבנה מאין הוציאו זאת וליכא מלתא דאמרו רבנן דלא רמיזא באורייתא והנראה בכל זה דהנה מצינו שדורו של משה כמה פעמים היו מתרעמין ומתלוננים עליו אעפ"י שראו יקר תפארת גדולתו שעשה ניסים הרבה ועיר גבורים עלה חכם והוריד עוז מבטחה ועל כל זאת לא שמו לבם גם באו לידי טעות ודורו של יהושע היו עובדי ה' באמת והכתוב העיד עליהם ויעבדו בני ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים וגומ' ובוודאי לא היה זאת חלילה מחמת פגם משה ח"ו אך הענין הוא כן מחמת גודל בהירות השכל של משה וגודל קדושתו שנתעלה ותר מכל הנבראים והוא היה מובחר היצורים שעלה למרום ולקח התורה ממקום רם ונשא אשר אין שום מלאך ושרף יכול לעלות שם ע"כ לא היו יכולים בני דורו להשיג שכלו אפילו בחינותינו הקטנים לא השיגו ואעפי"כ שמו רעיונם ושכלם להעמיק ולעיין בבחינותנו לכן באו לידי טעות שהטעות בא ע"י שמעמיק בשכל בדבר עמוק ואין המוח שלו יכול לסבלו להשיגו על בריו כמו מי שרוצה להביע בשמשואינו יכול מגודל בהירתו שעיניו כהות ומפני זה היה ההכרח שיסתלק משה למרום וימלא מקומו איש כפי שכלם אשר יכולו לסבול וממנו יכלו להשיג דרכו עבודה על נכון כפי מוח שלהם וכן מצינו באליהו ז"ל כשבא להר אלהים וילן שם כו' והנה דבר ה' אליו כו' ויאמר קנא קנאתי כו' השיב לו הקב"ה לאליהו על טענתו שאמרו עזבו וכו' ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשך לנביא תחתיך לכאורה אינו מובן מה השיב לו הקב"ה לאליהו על טענתו שאמר עזבו וכו' וכי אם אלישע יהיה במקומו שהוא תלמידו ישמעו לו יותר ממנו ולפי דברינו אלה מובן על נכון שמחמת גודל הזדככות שנזדכך אליהו לא היו בני דורו יכולים להשיג מוחין דילי' ולא הי' באפשרו לקבל ממנו אורחות חיים לכן כשהיה מתנצל אליהו לפני ה' ית"ש קנא קנאתי וגומ' השיב הקב"ה לו דבר זה הוא ששכלם אין משיג גודל בהירתך וקדושתך לכן תמשח את אלישע לנביא תחתיך שהוא קטן ממך ויוכלו להשיגו וממנו ילמדו אורחות חיים כפי שכלם וכשאמר הקב"ה למשה עלה אל הר העברים וכו' הבין משה מחמת הגיע עת הסתלקותו עמד לבקש על נפשו ואמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד ואף גם זאת אבקש אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם והענין הוא כי הר"ת של "אשר "יצא "לפניהם "ואשר "יבא "לפניהם עולים בגימטריא פ"ז כמנין "לבנה ור"ל משה ביקש מאת הקב"ה שהאיש ההוא אשר ימלא את מקומו יהי' בבחי' לבנה כמו שהלבנה אין לה מגרמה כלום רק מה שהיא מקבלת מן החמה כן ישפיע הוא להאיש אשר יתמנה על העדה המוחין והקדושות שלו ולא ישכח קדושות עבודתו מן העולם השיב לו הקב"ה אמלא משאלותיך אך הגם שהרב רוצה להשפיע מקדושתו לתלמידו מ"מ צריך התלמיד להיות כלי מוכשר דהיינו מתחילה צריך להיות אתעריתא דתלמיד שיתוקן לקבל מרבו וישתה בצמא את דבריו ותלמיד כזה אין לך רק את יהושע לכן נאמר קח לך את יהושע בן נו"ן איש אשר רוח בו ר"ל שהוא כלי מוכשר לקבל קדושתך וסמכת את ידך עליו כמדליק מנר לנר ור"ל שטבע הנר הנכבה ועדיין מעלה עשן אחר הכיבוי אם יקחנו תחת נר הדלוק ימשוך השלהבת עליו מנר שלמעלה מחמת הניצוץ שיש בו שעדיין מעלה עשן עי"ז יורד עליו השלהבת מנר הדלוק למעלה כן יסמוך את ידיו על יהושע ע"י אתערותא דילי' שיקרב א"ע למשה ומשתוקק לקבל חכמתו ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי ור"ל שהמערה מכלי גדול אל כלי קטן צריך לעשות פה קטן בכלי גדול כדי שיוכל לשפוך דרך הפה לכלי קטן שאם לא יעשה פה קצר לכלי הרחב אז כשישפוך ממנו לכלי קטן ישתפך לצדדים ולכלי הקטן לא יבא כן צוה הקב"ה למשה שישפיע מחכמתו ליהושע דרך צימצם מעט כדי שיוכל לקבל חכמתו.