Group None

א"י ותקרבנה בנות צלפחד כו' ותעמודנה לפני משה כו' אבינו מת במדבר והוא לא הי' כו' למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחוזה כו' ויקרב משה את משפטן לפני ה' וכו' כן בנות צלפחד דוברות נתן תתן להם כו'. ופירש"י ז"ל שנתעלמה ממנו הלכה בשביל שאמר כל הדבר הקשה כו' וראוי להתבונן הלא משפט זה אינו קשה כ"כ ומדוע לא ידעו לפסוק זה גם מה זה שאמרו שלא הי' בעדת קרח ובחטאו מת מה ענין זה לבקשת נחלה להזכיר שמת בחטאו. גם אמרו למעלה לאלה תחלק הארץ בנחלה כו' לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו צריך ביאור כי למ"ד של יוצאי מצרים נתחלקה הארץ א"כ יכול להיות שהגם שהשבט כעת מועט באוכלסין כגון שבטו של שמעון מ"מ יהי' לו נחלה רבה מחמת שהי' מרובה באוכלסין בעת יציאת מצרים גם אמרו על פי הגורל יחלק הארץ כו' ופירש"י שם שאעפ"י שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא ע"י הגורל והגורל הי' ע"פ רוה"ק ובזה ג"כ יש להבין למה הפילו הגורל כיון שלא היו החלקים שוין ולא הי' באפשרי שתפיל בהפך גם ראוי לתת לב למאמר חז"ל שהגורל הי' צווח ונראה לרמוז בזה כי הנה ידוע שהש"ית ברא העולמות לכבדו להללו ולשבחו ולספר הודו ושלשל העולמות בצימצום אחר צימצום ובעת הבריאה נפלו כמה אלפים ניצוצים קדושות כידוע ועיקר עבודתינו להוציא היקר מזולל ולהעלות הניצוצין לשרשם עד שנזפה שיהי' בירור העולמות ושיתבררו העולמות אז תהי' הגאולה השלימה ותרי' תחית המתים. וגם האבות הקדושים זאת היתה כל מגמת עבודתם לברר העולמות ולהעלות כל ניצוצות הקדושות לשרשם בכדי שתהי' הגאולה שלימה בימיהם אמנם לא הספיקו לתקן הכל ולכן כל אחד מישראל חובה עליו להעלותן כפי יכולתו וזאת היתה כוונת הש"ית במה שהנחילנו הארץ הקדושה כי היא מבחר כל הארצות כידוע ממאמר חז"ל שכל הארצות שותין מתמצית של א"י ולשם נתגלגלו הניצוצות היותר קדושים בכדי להעלותם ובאם לא היו חוטאין היו מבררין הכל על מקום מנוחתם ולא היו צריכין לגלות אמנם מפני חטאינו הצרכנו לגלות בכדי לתקן ע"י הגלות כל הפגמים ולברר העולמות והנה הניצוצות נפלו בדצח"ם ולכן צריך האדם בכל עסקיו הן באכילתו ובשתיתו ומלבושיו ונות ביתו בכולם יתכוין להעלות הניצוצים שבדצח"ם לקשרם לשרשם ולכן ע"ה אסור לאכול בשר שבבשר כבר הועלה הניצוץ מדומם וצומח עד שבא לבחי' חי ואז מן הצורך להעלותו לגמרי לשרשו ולכן צריך אז לתקונים רבים לשחיטה כשרה ע"י שוחט כשר ירא השם ואח"כ צריך למליחה בכדי שיעולה עי"ז לעלות לשרשו ולכן ע"ה שהוא בעצמו צריך עלי' ע"י הצדיק ואיך יעלה הניצוצין ולכן אנו רואים שיש צדיקים שנוסעין אליהם הרבה יראת שמים ויש צדיקים שאין נוסעין להם כ"כ וכן בעניני הדירות ומלבושים והמאכלים יש מהם שיש להם הכל בהרחבה ויש מהם שאינם כ"כ בריוח והכל הוא מפני שזה הצדיק יכול להעלות הנשמות והניצוצים הקדושים ולקשרם לשרשם יותר לכן הנשמות והניצוצין הקדושים שבדצח"ם נמשכים למקום שתהי' להם עלי' וזה ביאור הכתוב לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו פי' לאיש רב פעלים וצדיק גדול תרבה נחלתו שתתן לו נחלה רבה שבה ניצוצות רבות ויקרות ואין הכוונה על אורך ורוחב השדה וכרם רק על דיבר הניצוצות שהם נחלתו באמת ולו יאתה להעלותם. ולמעט תמעיט נחלתו פי' לאדם שאינו גדול הערך כ"כ להעלות הניצוצות הקדושות תתן לו נחלה שיש בה ניצוצות מועטים וזה ג"כ רמזו חז"ל במה שאמרו בית כור רע נישום כנגד בית סאה טוב שרמזו ג"כ שלהצדיק הגדול מחבירו נותנים לו בית סאה שהוא טובה ויש בה ניצוצות קדושות וגבוהות כמובן ולזה הי' הגורל מפני שלא הי' ביכולת לידע שיעור כוחו של כ"א מישראל להעלות הניצוצין הקדושים לכן הי' הגודל מודיע זאת וצווח שהוא עלה לפלוני במקום פלוני. והנה בנות צלפחד להיותם נקבות הי' משה רבינו מסתפק בהם אם יהי' יכולת בידם להעלות הניצוצין מה שהי' ראוי לחלק אביהם והם מפאת מדת ד"א לא רצו לדבר בפרהסיא שהיכולת בידם מכאת צדקתם להעלותם הניצוצות הנ"ל כי שבאמת צדקניות היו וחכמניות כמו שאמרו חז"ל רק סבבו הדברים ואמרו אבינו מת במדבר והוא לא הי' כו' כי בחטאו מת באותם הדיבורים שדיברו לפני משה רבינו ע"ה קשרו נשמת אביהם לשרשם במה שאמרו שלא חטא חטא אחר רק אותו חטא שמת בי וכבר נתכפר במיתתו ונסתלק הפגם שפגם והעלו נשמתו לשרשה על ידי הדיבורים החלו והראו בזה שכחן יפה לקשר נשמת אביהם לשרשה וכמו כן יוכלו להעלות הניצוצים מחלקו ולכן אמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי' שכבר נשמתו עלתה לשרשו למה יהי' נחסר לו הניצוצים שהיו משורש נשמתו וצריכין להתעלות ע"י ורמזו בזה שהם תחתיו ובמקומו להעלות אותן הניצוצות ולכן ויקרב משה את משפטן לפני ה' וכתיב משפטן בנו"ן רבתי רומז לנו"ן שערי בינה שקישר משה רבינו ע"ה בעולם המחשבה להשיג שם ולידע אם כדבריהם כן הוא שנתקשרה נשמת אביהם לשרשה ולכן אמר לו הש"ית כן בנות צלכחד דוברות וכו' כנ"ל.