Group None

א"י בגמרא זו ע"ד הנ"ל דתניא וימת שם משה וכו' אפשר משה חי וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע בן נון. דברי ר' יהודא וכו' אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו (ופי' רש"י אפשר ס"ת חסר ומשה קורא לו ס"ת לקוח את ספר התורה הזה) אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה כותב ואומר מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע עכ"ל, ויש להבין איך יתרץ ר"ש קושית ר' יהודא דאפשר משה חי וכותב וימת שם משה. גם מהו בדמע והאור החיים הקדוש זצ"ל פירש בו שלשון בדמע פירושו מעורבב וביאורו שכתב האותיות של הח' פסוקים אך לא בצירוף זה אלא בצירוף אחר וזהו בדמע שהיו כתובים בערבוב האותיות בצירופים אחרים ולא היו כתובים הצירוף הזה של וימת שם משה ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע ועדיין אין תירץ זה מספיק דעדיין הקושי' במקומה עומדת שהרי כמו שאם חסר אות אחת נפסל הס"ת כמו כן אם ישתנה תיבה אחת גם מהשמונה פסוקים לצירוף אחר נפסל הס"ת וא"כ אפשר שכתב בו הח' פסוקי' בצירוף אחר וכתוב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם וכו' שמשה קראו ס"ת ויראה לומר ע"פי מאמר חז"ל ואהי' אצלו אמון אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה ולהבין הענין איך היתה התורה כלי אומנות הוא כמו שאיתא בספרי קודש שכשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות התנוצץ נקודות מעצמיותו יתב"ש שמאותן הנקודות נעשו האותיו' ונתגלגלו ברל"א שערי' פנים ואחור וכל צירוף מרל"א האלפא ביתית נצטרף עם שם הוי' ברוך הוא ועל ידי זה נבראו כל העולמות על ידי צירופי האלפא ביתות שנצטרפו עם שם הוי' ברוך הוא וזהו נקרא תורת האצילות שבתורה זו נבראו כל העולמות ובעולם הבריאה נצטרפו האותיות להיות תיבות ומצטרפין ג"כ עם שארי השמות שאינם נמחקין וע"ז ג"כ אמרו חז"ל שמי שיודע צירופי התורה יוכל להחיות מתים ובעולם היצירה שהוא עולם המלאכים מצטרפין שם פסוקי התורה רק שמצטרפין הפסוקים עם שמות המלאכים כגון ויאמר יעקב כאשר ר'א'ם הוא נוטריקון "רפאל "אוריאל "מיכאל ושם בעולם המלאכי' הפסוקים מצטרפין עם שמות אותן המלאכי' ובעולם העשי' הצירוף הוא כמו שנמסרה לנו צירופים שהוא מקרא התורה בהמעשיות שבה כאשר היא ולזה כיון האר"י ז"ל שכתב שמקרא הוא בעשי' שרומז למה שאמרנו שבעולם העשי' סידור המקרא והפסוקים הם כמו שהיא מסודרת בידינו והנה תורת האצילות לא הושגה לשום אדם זולתי משה רבינו ע"ה שהשיג קצת ממנה וגם ידע צירופי התורה שבבריאה יצירה עשי' איך הוא הצירוף בכל עולם ועולם והנה כתיב ולא קם נביא עוד כמשה וביאורו ז"ל שמדריגת משה היתה בזה למעלה על כל הנביאים שכל הנביאים היו מתנבאין הנבואה השלוחה בפיהם ולא היו יודעין בשעת נבואתם מה שמדברין זולתי משה רבינו שגם בשעת נבואתו הי' יודע מה שמדבר והשיג בשעת נבואתו גם פשוטי הדברים שהי' מדבר אכן אותן השמונה פסוקי' שכתבן סמוך להסתלקותו ואז בשעת הכתיבה לא הי' כלל בעולם העשי' מחמת שנתדבק ברצון העליון (כמו שנתבאר בפסוק וילך משה וידבר) ולכן הי' יכול לכתוב וימת שם משה מחמת שבעולם העשי' שהצירופי התורה שהוא מסודר בידינו הוא בעשי' מזה העולם כבר נסתלק והי' יכול לכתוב וימת שם משה מחמת שהי' בזה העולם בבחי' מיתה הגם שעדיין הי' חי בעולמות שלמעלה וזהו שאמרו חז"ל עד כאן משה אומר וכותב מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע פי' שכתיבת כל התורה ידע לומר מה שהיא כותב שהיה יודע הצירופים שיש לכל התורה בכל עולם ועולם ובעולם העשי' ג"כ אכן בעת כתיבת השמונה פסוקים אלו שלא הי' אז בעולם העשי' לא ידע צירוף זה של וימת שם משה הגם שהוא בעצמו כתב על הסדר שהם מסודרים לא ידע מה הם וזהו שהיה כותב בדמע שהיה מעורבב ולא היה יודע צירוף של וימת שם משה עם השארי פסוקים כמו שארי הנביאים שלא היו יודעין בעת נבואתם מה שאומרים כמו כן לא היה משיג שוב הח' פסוקים בצירוף הזה שהוא בידינו מרמת שלא היה אז בעולם העשי' והבן.