Group None

ויוצא משה את העם לקראת האלהים ויתיצבו בתחתית ההר לקראת האלקי' פרש"י מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן כעשן הכבשן פרש"י לשבר האוזן נכתב עיי"ש ויחרד כל ההר מאד. והנה הגם שנכתבו תיבת אלו לשבר את האוזן מ"מ יש בהם רמז מה והענין הוא כי כתבנו למעלה בפ' בשלח והובא בספרי' שע"י אתערותא דלתתא הוא מעלה מ"נ ומתגלין כנגדן מ"ד והנה כבר אמרנו והובא בכתבים שלי ע"פ ואד יעלה מן הארץ והשקה את פני האדמה ר"ל שע"י שהאדם מתעורר עצמו בעת התפלה ובלימוד התורה ההבל היוצא אז מפיו אנו רואים בחוש כמו ענן והענן ההוא מעלה מן הארץ ומעלה מ"נ ועי"ז והשקה את פני האדמה ר"ל שנתגלה כנגדן מ"ד ומוריד השפעות טובות ואיתא בזוה"ק בהקרבת הקרבנות בהקטר האברים אם העשן העולה למעלה הי' לבן כולו בידוע שהקרבן הוא מרוצה ועתה בעו"ה חרב בה"מ התפלה היא במקום קרבן ובהקבץ הציבור יחד ומתפללין ומתעוררין את עצמן בתשוקה גדול' הן מעלין מ"נ ע"י הבל שיוצא מפיהם וכנ"ל שאנו רואים בחוש שמהבל פיהם עולה ענן עב כמו עשן. והנה כתיב אף חובב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגליך וכו' ונוכל לפרש דאית' בזוה"ק ע"פ ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכו' קרא הקב"ה לס"ם ואמר לי' תבעו אורייתא דולי אמר מה כתיב בה אמר לא תרצח וכו' (ואתחנן קמי') אמר מרא דעלמא כולו אי אתייהב לי כל שולטני דילי אתעבר דהא שולטני דילי על קטלא איהו וכו' אי ניחא קמך הא עמא בנוי דיעקב להון אתחזי למהיב אורייתא וכו' וכולהו יהיבו לי' נבזבזין הה"ד לקחת מתנות בני אדם עיי"ש וזהו אף חובב עמים ור"ל גם בשעה שחובב העמים ורצה ליתן להם את התורה נתגלה להם באף ר"ל שלא גלה להם מה שכת' בתורה אלא לא תרצח לא תגנוב לא תנאף שהם אף ועברה ולא רצו לקבלה ועי"ז כל קדושיו בידך ר"ל שנתן להם התורה והם תכו לרגליך פי' שהם תכו עצמם בתחתית ההר והנה אמרנו על סיום מסכת פי' על תיבת מסכת והובא בכתבים שלי דידוע באורייתא ברא קב"ה עלמא היינו שאותיות התורה עלו ונצטרפו ברל"א שערים אלפא ביתא והצירוף הראשון הוא א"ל ב"ם וסוף הצירוף של א"ל ב"ם הוא כ"ת והוא שורש המקור לשאר הצירופים ומ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין וזהו מס"כת ועיקר השגות התורה הוא ע"י אחדות כמאמר הכתוב ויחן שם ישראל נגד ההר בלב אחד כאיש אחד ושם נפסק זהומתן וכל שבט ושבט תיקן צירף הוי' שלו ואמרו נ"ונ בתשוקה גדולה מקירות לבם והעלו מ"נ ונתגלה כנגדן מ"ד שירד הקב"ה בשמי מרום ליתן להם התורה ושבו להשגו' התורה עד צירוף הראשון שהוא שורש המקור לשאר הצירופים ועל פי דרכינו זה נבאר הפסוקי' ויוצא משה את העם לקראת האלהים פי' רש"י מגיד שהשכינה יצאה לקראתן כחתן היוצא לקראת כלה פי' שע"י אמירתן נ"ונ היו מעלין מ"נ ונתגלה כנגדן מ"ד ויצאה שכינה לקראתן כחתן היוצא לקראת כלה פי' הכלה מעלת מ"נ ומקבלת שפע מן החתן כן היו מעלין בני ישראל המ"נ ויצאה שכינה לקראתן וקבלו את התורה ויתיצבו בתחתית ההר ר"ל שאז הי' מצבם בהאותיות שאחר ההר דהיינו אחר הה' הוא וי"ו ואחר הה' השני' ג"כ וי"ו ואחר רי"ש שי"ן שהן שי"ב בגימטריא כמנין י"ב צירופי הויות ופי' שאז נפסק זהומתן וכל שבט ושבט תיקן צירוף הוי' שלו. והר סיני עשן כולו ר"ל ע"י אתערותם שאמרו נ"ונ בתשוקה רבה העלו מ"נ בהבל פיהם שעלה כעשן וע"י זה נתעוררו מ"ד וירד הקדוש ב"ה על הר סיני וזכו ישראל להשגות התורה עד צירוף ראשון שסוף הצירוף ההוא הוא כ"ת כנ"ל ועשן בגי' כ"ת וזהו עשן כולו שע"י ההבל פיהם שעלה כעשן זכו לכל השגות התורה עד אותו צירוף שסופו הוא כ"ת והוא שורש המקור לכל הצירופים גם כ"ת הוא לשון כיתה ור"ל שע"י האחדות שהיה אז ביניהם כנ"ל זכו לכל אלו השגות הגדולות והנפלאות ויעל עשנו כעשן הכבשן פי' עשנו בגימ' תכ"ו ופי' ע"י שתכו עצמן לרגלי ההר ברשפי שלהבת אהבה ואמרו נ"ונ היו מעלין בהבל פיהם כמו אברהם אבינו כשעמד בניסיון למען אהבתו יתברך והושלך לכבשן האש וזהו ויעל עשנו היינו המ"נ של ישראל כנ"ל כעשן הכבשן ר"ל כהמ"נ שהעלה אברהם אבינו כשהושלך לכבשן האש ובתיבת כבשן מרומז ג"כ שם נג"ב כי כנ"ב עולה בגי' ע"ב ושי"ן מרמז לשלשת האבות והבן.