Parshat HaChodesh

הפייטן תפס בראשי החרוזים פסוק ראשון לציון הנה הנם וגו' והוא מיוסד עפמ"ש (שמות רבה ר"פ טו) כביכול הקב"ה שנקרא ראשון וציון נקרא ראשון ועשו נקרא ראשון ומשיח נקרא ראשון שנאמר ראשון לציון הנה הנם וגו' יבא הקב"ה ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון כו' ופתח ציון נקרא ראשון ואחר כך א' ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון. אך הכל א' דבית המקדש היינו ציון וכמ"ש (יומא נד :) שתיה שממנה הושתת העולם תנן כמ"ד מציון נברא העולם כו' מציון מכלל יופי ממנו מוכלל יפיו של עולם ע"ש. אף דאבן שתיה במקום ארון בבית המקדש מייתי לה למ"ד מציון נברא העולם. ובגמרא (פסחים ה.) בזכות ג' ראשון זכו לג' ראשון כו' לשמו של משיח דכ' ראשון לציון וגו' דשמו של משיח נקרא ראשון שנבר קודם שנברא העולם כמ"ש (שם נד.) רק דשם מייתי מפסוק לפני שמש ינון שמו דרוחו של משיח נדרש (ב"ר פ' ב) במה שנאמר ורוח אלהים מרחפת זו רוחו של משיח כו' בזכות המים בזכות התשובה שנמשלה למים ובתקו"ז (תי' לו) אמר דלית מים אלא אורייתא. ובאמת הכל א' שמלך המשיח יהיה יחיד שעשה תשובה שמוחלין לכל העולם כולו בשבילו (כמ"ש יומא פו :) והיינו שיופיע הרהור תשובה בלב כל ישראל. וכן ע"י משיח יהיה גמר התפתחות תורה שבעל פה (וכמ"ש קה"ר פרשה יא) דתורה שאדם למד בעולם הזה הבל היא לפני תורתו של משיח. וזה רוחו של משיח שנזכר במאמר בראשית שהוא התחלת הבריאה ושמו של משיח היינו עיקר החיים שלו שזהו שמו וכמ"ש בסה"ק דכל א' שמו עיקר חיותו ועל כל כשקוראין אותו בשמו ניעור משנתו. וז"ש דשמו של משיח נברא קודם שנברא העולם. ועל פי זה זכר הפייטן בראשי החרוזים פסוק ראשון לציון וגו' שבניסן עתידין להגאל (כמ"ש ר"ה יא.) וזכר כל לשונות של ארבע שמורה על היקף מד' רוחות. החודש אשר ישועות בו מקיפות. והשורש בזה ארבע כוסות שזה נתקן כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי (כמ"ש ב"ר פ' פח) והיינו הגאולה מן הקליפה שהיתה מקפת מכל צד במצרים והיה מציר ומעיק לישראל. ואחר כך ד' מלכיות כו' ואחר כך בברכה שאחרי ד' חרשים כו' והוא ע"פ מא' הכ' ויבאו אלה להחריד אותם לידות את קרנות הגוים וגו' דד' מלכיות הם ד' קליפות המקיפות מכל צד וכנגדן ד' חרשים לבטלן. ובגמרא (סוכה נב :) מאן נינהו ד' חרשים כו' משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק ופירש"י משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש אליהו חרש שבנה מזבח. ושם נקרא חרש שבנה התיבה. ויש להבין מה טיבו של שם שבנה התיבה לד' חרשים בוני בית המקדש. אך הענין דב' המשיחים בוני בית המקדש. הוא דמה שכל ישראל נקראים על שם יוסף שארית יוסף (כמ"ש ב"ר פ' עא) היינו שיוסף מברר כל ישראל שנקראו צדיקים כש"נ ועמך כולם צדיקים וגו' וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק (כמ"ש זח"ב כג א) וזה יתברר ע"י משיח בן יוסף. וכן כל ישראל נקראו על שם יהודה (כמ"ש ב"ר פ' צח) היינו גם כן שדוד המלך ע"ה שהקים עולה של תשובה וכן משיח בן דוד יהיה יחיד שעשה תשובה כו' כנ"ל ויברר כל ישראל שיהיו זדונות נעשות כזכיות כשלג ילבינו. וכהן צדק הוא הכהן הראשון דכ' ביה והוא כהן לאל עליון. שאז לא נתגלה עדיין התחלקות המדות והיה כהן לאל עליון ובירך לאברהם אבינו ע"ה בזה ברוך אברם לאל עליון. ואחר כך אמר גם אברהם אבינו ע"ה הרימותי ידי אל ה' אל עליון ואברהם אבינו ע"ה זכה וקיבל ממנו הכהונה לדורות (כמ"ש נדרים לב :). ואליהו הוא הכהן האחרון ואיתא בס' ע"מ (מא' אכ"ח ח"ג סי' כג) שאף בזמה"ז אליהו מקריב תמידין במקום המזבח וכ' שאיפשר שאליהו יש לו מקופת הלשכה מעות גנוזים לזה (ונת' שקלים מא' ב) ואליהו היה לו כח שהקריב בזמן הבית בחוץ שהיה איסור כרת ומכל מקום זיכה על ידי זה את ישראל שאמרו כולם ה' הוא האלהים. וזהו ראשון לציון הנה הנם שמקודם בונה ירושלים ה' ואחר כך נדחי ישראל יכנס (כמ"ש מדברי תורה נח יא) וע"י ארבע חרשים שהם המייסדים בנין בית המקדש והקרבנות יבטלו קליפת הד' מלכיות שמקיפים הקדושה ואז נדחי ישראל יכנס: