Parshat HaChodesh

בפסיקתא רבתי פ' החודש (סוסי' ג) תוחלת ממושכה מחלת לב כיון שבא משה אצל ישראל וא"ל א"ל הקב"ה אמור להם פקוד פקדתי אתכם א"ל משה רבינו לא עדיין זמן פקידה מה כחי כי אייחל אם כח אבנים כחי' כו' וכיון שא"ל בחודש הזה נגאלים אמר הא סימן טוב ועץ חיים תאוה באה. ויש להבין מה זה הלשון הא סימן טוב הא הבטחה מפורשת היא והו"ל למימר הבטחה טובה. אמנם ענין התוחלת ממושכה הוא מ"ש בפסיקתא ובמד' (שהש"ר ב ח) א"ל משה רבינו האיך אנו נגאלין וארץ מצרים מליאה מטנופת ע"ז שלנו כו' אינו מביט במעשים שלכם מדלג על ההרים ואין הרים אלא ע"ז כו' רבינו משה האיך אנו נגאלין ואין בידינו מעשים כו' אינו מביט למעשיכם הרעים ובמי הוא מביט בצדיקים שבכם כגון עמרם ובית דינו כו' ע"ש. ועז"א תוחלת ממושכת כו' מה כחי כי אייחל כיון שאין בנו מעשים טובים ואדרבה יש בנו ההיפך מה כחי כי אייחל עד שיטיבו מעשיהם. ואף שיטיבו מעשיהם אין הבטחה לצדיקים בעולם הזה וראינו שנכנסו למצרים יעקב וזרעו שבטי יה ומכל מקום זרעם נתקלקלו כ"כ ונשתקעו בקליפת מצרים. ומי לנו גדול מיעקב אבינו ע"ה שהובטח ושמרתיך בכל אשר תלך ומכל מקום דאג פן יבא והכני אם על בנים ואמרו (ברכות ד.) שמא יגרום החטא וא' יגרום לשון עתיד ביום או יומים שלא האמין בעצמו. וכן דוד המלך ע"ה אמר איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו שמא יגרום החטא (כמש"ש) וזהו התוחלת ממושכה שייך אף כשהובטחו בחודש הזה נגאלים. עם זמן ט"ו יום הוא תוחלת ממושכה. אך לאחר מכה ט' כתיב ולכל בני ישראל היה אור וגו' ואמרנו דהמכות היו מתתא לעילא נגד ע"ס והיה בסוד נגוף למצרים ורפוא לישראל (ע"ד שא' זח"ב לו א) ובכל מכה יצאו ישראל מקליפה א' שהיא בזלעו"ז ונכנסו בקדושה במדה שכנגדה ומכה ט' שכנגד חכמה שהוא מאמר יהי אור זכו ישראל ולכל בני ישראל היה אור (ונת' פ' בא) ובמאמר יהי אור ה' פעמים אורה כנגד ה' חומשי תורה (כמ"ש ב"ר פ' ג) וכיון שנאמר להם החודש הזה לכם שכבר התחיל דברי תורה וכמ"ש לא היה התורה צריך להתחיל אלא מהחודש הזה לכם אמרו הא סימן טוב ולא אמרו הבטחה טובה שאין הבטחה בעולם הזה כנ"ל שמא יגרום החטא רק סימן טוב ועץ חיים תאוה באה אין עץ חיים אלא תורה (כמ"ש ברכות לב :) והיינו שאז התחיל הופעת דברי תורה החודש הזה לכם סיהרא דמקבלא משמשא תורה שבעל פה מקבל מתורה שבכתב והרגישו האור גם מהשמש שנ' כי שמש ומגן ה' וגו' ולית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא (כמ"ש זח"א רב א) ואמרו הא סימן טוב שיהיו נגאלין. ואז זכו למדת כנסת ישראל והיינו אני ה' שוכן בתוך בני ישראל שהקב"ה לבן של ישראל כש"נ צור לבבי וחלקי אלהים לעולם (כמ"ש שהש"ר ה ב) והוא סימן טוב שיוכלו להוציא ולהוריק הרע מלב כסיל לשמאלו ושיכנס קדושה ודברי תורה בלב חכם לימינו ויהיו נגאלין. וזה ענין פרשה החודש שירגישו קדושה זו. וקורין אותה בשבת דאי' (תקו"ז תי' מח) לדרתם זכאה מאן דעביד לון בשבת דירה בתרי בתי לבא כו' ויכולים לזכות להאור מר"ח וחג הבא והוא סימן טוב שבניסן נגאלין: