Parshat HaChodesh

בפסיקתא (שם סי' יח) וכ"ה בירושלמי (ר"ה פ' א ה' ג) החודש הזה לכם מסור לכם אריב"ל למלך שהיה לו אורלוגין וכיון שעמד בנו מסר לו שומירה אר"א למלך שהיה לו טבעת כיון שעמד בנו מסרה לו א"ר למלך שהיו לו אוצרות כיון שעמד בנו מסר לו המפתחות ארחב"א למלך שהיה לו כלי אומנות כו' רבנן אמרי לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות כיון שעמד בנו מסר לו כו' ויש להבין ענין המשלים. דאורלוגין שהוא כלי שעות יתכן שהמשיל קידוש החודש שהוא על הזמן אבל איזו ענין שומירה וטבעת ומפתחות וכלי אומנות ונרתיק רפואות שהמשיל. אך הענין כמו שאמרנו במה שנאמר ועץ חיים תאוה באה שהוא הדברי תורה שמסר לישראל מאמר החודש הזה לכם ואמר שמסר להם השומירה והיינו עד"ש אנו כרמך ואתה נוטרינו שהשי"ת שומר ישראל וכ' כי יצפנני בסוכו וגו' שכביכול השי"ת יושב בסוכה סוכת שומרים. וזה מסר לישראל דהיינו בית המקדש שנקרא סוכת שלום ונעשה ע"י ישראל וכ' דומה דודי לצבי ובפסיקת"ר (שם סי' ט) מה הצבי הזה מדלג כו' כך הקב"ה מדלג מבית הכנסת זו לבית הכנסת זו ומבית המדרש זה לבית המדרש זה כו' והיינו אחר החורבן דכ' ואהי להם למקדש מעט וא' (מגילה כט.) אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל כו' זה בית רבינו שבבבל. ואוהב ה' שערי ציון המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות כו' ארבע אמות של הלכה (כמ"ש ברכות ח.) ובית המקדש משם שורש תורה שבעל פה כש"נ כי מציון תצא תורה וגו' ושם לשכת הגזית שממנו יוצאה תורה לכל ישראל (כמ"ש סנהדרין פו :) וזש"נ החודש הזה לכם חידוש תורה שבעל פה שמסר לישראל והוא בית המקדש וד' אמות של הלכה שנק' סוכת שלום וז"ש במשל למסר לבנו השומירה. ואחר כך א' למשל למלך שהיה לו טבעת כו' עדמ"ש (ב"ר פ' י) למלך שעשו לו טבעת מה היתה חסרה חותם כך היה העולם חסר שבת ע"ש דבריאת שמים וארץ הטבעת ושבת החותם היינו שיושאר כך עדש"נ ונחתום בטבעת המלך אין להשיב. וחותמו של הקב"ה אמת כמ"ש (שבת נה.) ואיתא (ב"ר פ' פא) מהו אמת א' בראשון של אותיות מ"ם באמצע תי"ו בסוף ע"ש אני ראשון ואני אחרון. והיינו שם הוי"ה שמורה היה הווה ויהיה וזהו שבת שהוא החותם. וכמו שאומרים בשבת אתה אחד ושמך אחד כל קדושת הוי"ה עד עתיקא דשם הוי"ה כולל הט' מדות (כמ"ש זח"ג רנח סע"א) וקוצו דיוד דלעילא רמיז לאין כ"ע (כמש"ש סה כ) ושפת אמת תכון לעד ונחתום בטבעת המלך אין להשיב וזה מסר לישראל שנעשו אז מ רכבה למדת מלכות כ"ע איהו כתר מלכות. ואחר כך א' המשל למלך שהיה לו אוצרות כו' היינו יראת ה' היא אוצרו שאין לו להקב"ה אלא אוצר של י"ש. (כמ"ש ברכות לג :) וכן מצינו (שמות רבה פ' ל') יש לך אפותיקאות ליתן אותם בהם כו' אם יש לך יראת חטא כו' המשיל היראה לאוצרות. ומפתחות היינו מ"ש (שבת לא :) מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות שהם תורה וי"ש. ומדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה וכן איהי יראה ושריא בה יראה (כמ"ש זח"א ה ב) והשם כנגד מדה זו היא שם אדנ"י (כמ"ש זח"ג יא ב) והוא מורה על יראה כש"נ ואם אדונים אני איה מוראי. וזה שהמשיל מה שנאמר החודש הזה לכם שהוא מדת מלכות בחינת סיהרא דמקבלא משמשא. לאוצרות שמסר לבנו כגי' ירושלמי או למפתחות שמסר לבנו כמ"ש בפסיק'. ואחר כך אמר המשל למלך שהיה לו כלי אומנות ובירושלמי לנגר שהיה לו כלי נגרות. והיינו ג"כ המכוון על תורה שבעל פה דאיתא (ריש ב"ר) התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה שבריאת העולם היה בתורה ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית ע"י חידוש ההלכה שמחדש בב"ד של מעלה בכל יום (כמש"ש פרשה מט) וזה חידוש הלכות מסר לישראל שע"ש כך נקראו בנאין שעוסקין בבנינו של עולם (כמ"ש שבת קיד.) וזה שהמשיל לכלי אומנות שמסר לבנו שנקראו בוניך כנ"ל. ואחר כך אמר המשל לנרתיק של רפואות שהיה לרופא והיינו גם כן על דברי תורה כש"נ רפאות תהי לשרך וגו' ולכל בשרו מרפא שבדברי תורה יכולים לרפאות הכל וכמ"ש (קידושין ל :) בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין וזה מועיל לתקן שרש הקלקול והמשיל כאן השי"ת לרופא דכ' מחץ מכתו ירפא מחץ מכתו של עולם ירפא (כמ"ש ב"ר פ' י) והיינו בתורה שבעל פה כמ"ש (שם) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ובית המדרש הוא מקום חידוש הלכות שזהו הרב חכמה לתקן הרב כעס וזה מסר לישראל דכ' החודש הזה לכם והיינו השפעה בתורה שבעל פה וז"ש במשל שמסר לו נרתיק של רפואות ושבת איתא (זח"א מז ב) ביום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי והיינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה וכן קורין פ' החודש תמיד בשבת: