שמות

ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לה' אלהיכם. פירש הרמב"ן ז"ל היה ראוי שיאמר העתירו לה' שישא חטאתי כי אין משה נושא עון, אבל הזכיר כן למשה שהוא אלהים לפרעה. ואמר העתירו לשון רבים לכבוד אהרן, כי יודע היה פרעה כי משה לבדו הוא המעתיר כי כבר אמר לו כמה פעמים והעתרתי אל ה' למתי אעתיר לך וכתיב ויעתר אל ה'.

ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לה' אלו-היכם, “and now, please forgive my sin only this once and entreat the Lord your G’d.” Nachmanides points out that Pharaoh should have said: “pray to the Lord that He should forgive my sin.” After all, it was not up to Moses to forgive sins. The reason he worded his plea as he did was that G’d had appointed Moses to be a deity as far as Pharaoh was concerned (compare 7,1). The reason Pharaoh used the plural, i.e. העתירו, was in honour of Aaron. Pharaoh knew quite well that only Moses would do the praying. Moses had told him already twice “I will entreat the Lord” (8,25 and 8,5).

רק את המות הזה. למדך שהיו בני אדם מתים במכת הארבה כשם שהיו מתים במכת הברד, ואולי היה הארבה מסמא את עיניהם כענין הצרעה בזמן יהושע. או יאמר את המות הזה לפי שכל פירות האדמה נשתדפו בברד ואחר כך בא הארבה לכלות מה שהשאיר הברד ואחר שתי מכות אלה לא נשתיירה מחיה לבני אדם בארץ, והנה זה להם מות. והזכיר לשון רק לפי שפעמים רבות אירע לפרעה שהיה מחלה פני משה להעתיר על המכה ובסור המכה היה חוזר בו ומכביד את לבו על כן יאמר עתה איני שואל ממך שתעתיר לעולם בשבילי רק שתעתיר הפעם הזאת בלבד להסיר ממני המות הזה וזה טעם רק למעט פעמים אחרות.

רק את המות הזה, “only this death.” This teaches that human beings also died during the plague of locusts, just as they had died from the effects of the hail. Perhaps the locusts caused them to become blind as a result of which they were prone to have fatal accidents. In the days of Joshua it is reported that the affliction of the skin disease called tzoraat caused blindness (Sotah 36). Alternatively, the reason that Pharaoh referred to this plague as “this death,” was that seeing the hail had killed the crops, the earth and the fruit, the locust finished what was still left over. As a result Pharaoh was correct in describing the situation in Egypt now as one of “this death.” The Torah adds the word רק, “only,” as a hint that the way he felt about things was temporary. As soon as there would be relief he would undergo a change of heart. What appeared to him as hopeless at this moment would suddenly assume a totally new dimension. He would think that he had survived the worst that the Jewish G’d was able to do to him. He revealed his eventual change of mind by asking that Moses entreat G’d “only at this moment.” He implied that there would not again come a time when he needed Moses’ intercession.